הרב ישכר דב רוקח (השני)

הרב ישכר דב רוקח
האדמו"ר מבעלזא
האדמו"ר בתפילה על קברי אבותיו עם מאות מחסידיו
לידה ח' בשבט תש"ח
תל אביב
חסידות בעלזא
מקום מגורים קריית בעלז
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
הקודם הרב אהרן רוקח
תחילת כהונה תשכ"ו
מספר בשושלת 5
אב הרב מרדכי רוקח
צאצאים הרב אהרן מרדכי רוקח
חתימה

רבי ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט תש"ח) הוא האדמו"ר מבעלזא משנת תשכ"ו, והחמישי בשושלת חסידות זו. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

ילדותו

נולד בתל אביב לרבי מרדכי רוקח מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא הקודם, ונכד לרבי ישכר דב רוקח (הראשון), האדמו"ר השלישי בשושלת זו. כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו והוא גדל והתחנך בצל דודו, האדמו"ר מבעלזא.

לאחר פטירת דודו בשנת תשי"ז ללא שהותיר אחריו ילדים החליטו ראשי החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא"[דרוש מקור] וחינוכו הוטל על כמה מזקני החסידים. קבוצה מהחסידות שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז, ולאחר שנים חלקם קיבלו על עצמם את מרותו של בן-דודו, רבי יהושע רוקח ממחנובקה.

בבר מצווה שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ורבי דב בריש ווידנפלד - "הגאון מטשיבין".

נישואיו

ערך מורחב – שרה רוקח

בגיל 16 התארס עם הרבנית שרה[1] בת רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. שמחת נישואיהם, בט"ז אדר ה'תשכ"ה, תוארה כחתונה החסידית הגדולה ביותר אחרי השואה. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש והתקשורת בישראל העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולאירועים סביבה[2].

הכתרתו כאדמו"ר

בי"ב בתמוז ה'תשכ"ו הוכתר באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות. ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשותו לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". בליל שבת שלמחרת ערך האדמו"ר את ה"טיש" הראשון בפני אלפי חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר בשבת הראשונה לכהונתו. לאחר חתונתו התגורר בדירה קטנה סמוך לישיבת בעלזא ברחוב אגריפס. כעבור מספר שנים נרכשה עבורו בנין שלם ברחוב גשר החיים בשכונת מקור ברוך. לאחר בניית קריית בעלז עבר לשכונה החדשה, ובהמשך נכנס לגור בבית הצמוד לבית הכנסת של החסידות. בבית ישנם בית כנסת, וחדרי קבלת קהל ומתחת להם אולם המכונה "דער גרויסע שטוב" (החדר הגדול), שבו עורך האדמו"ר את הטישים.

בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.

במשך תקופה ממושכת למד קבלה בכל יום שישי אצל רבי מרדכי שרעבי עם הרב עובדיה יוסף[3].

צאצאיו

למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת ה'תשל"ו, אז נולד בנו היחיד הרב אהרן מרדכי רוקח. הרב אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, גאב"ד מאקווא, בשנת ה'תשנ"ג. שמחת הנישואין נערכה באוהל ענק בהשתתפות רבבות חוגגים מחצרות בעלז, ויז'ניץ ומאקווא.

הנהגתו

בתחילת שנות ה-תש"ם החל רבי ישכר דב להוביל מהלך של ניתוק חסידות בעלזא מהעדה החרדית והצטרפות פומבית לאגודת ישראל. מהלך זה אירע במקביל להקמת מוסדות נפרדים לחסידי בעלזא בשם "קהל מחזיקי הדת", הכוללים בית דין ומערכת כשרות פרטיים. היחסים בינו ובין אנשי העדה החרדית היו מתוחים, ובמקרה מפורסם הוא תקף את שיטת האדמו"ר מסאטמר, הרב יואל טייטלבוים, שהיה נשיא וגאב"ד העדה החרדית ומנהיג הקבוצות החרדיות האנטי-ציוניות. אנשי העדה החרדית השיבו במתקפות אישיות נגדו. משנת ה'תשס"ה נערכים ניסיונות להביא לפיוס בין העדה החרדית לחסידות בעלז. בשנת ה'תשע"ב נערך פיוס בין החסידות ובין פלג אחד של חסידות סאטמר, בראשות הרב אהרן טייטלבוים, גיסו של רבי ישכר דב. גם רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, הנמנה על חוגי העדה החרדית הגיע להשתתף בשמחת השבע ברכות לנכדו הבכור של האדמו"ר, ומאז החלו ביניהם ביקורים הדדיים והשתתפות בשמחות.

משנת ה'תשנ"ה חלה מתיחות בין האדמו"ר לקרובו, רבי יהושע רוקח ממחנובקא, לאחר שרבים מהחסידים שעזבו את בעלז קודם למינוי רבי ישכר דב לאדמו"ר הצטרפו לרבי יהושע והחלו לכנות את החסידות בראשותו בשם "בעלז מחנובקא". בשנת ה'תשע"ב ביקר רבי יהושע את רבי ישכר דב להזמינו לחתונת בתו הצעירה. בכסלו ה'תשע"ו נעשה הסכם בין החסידויות וסרה המחלוקת.

היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כבר בשנת ה'תשמ"א, בעת הפילוג באגודת ישראל ב-ה'תשמ"ט הצטרף האדמו"ר מבעלזא לתנועת דגל התורה הליטאית וצורף למועצת גדולי התורה שלה, בניגוד לשאר האדמו"רים החסידיים שהיו חברים באגודת ישראל (ובפרט חותנו, שכיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל). בשנים אלו סבל האדמו"ר מבידוד מצד חסידויות אחרות. בשנות ה-תש"ס שבה בעלזא לאגודת ישראל.

בהנהגת האדמו"ר פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים עבור חוזרים בתשובה, בהם ישיבת "תורה ואמונה" וארגון "צוהר", פעילות שלא היתה מקובלת אז בקרב רוב החסידויות. בקרב חסידי בעלז ישנם בעלי תשובה רבים המתערים בחסידות.

האדמו"ר יזם את בניית קריית בעלז (שכונת מגורים לחסידי בעלז) וכן את מרכז החסידות בקריה. ביזמתו והכוונתו פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים רבים, כמו "עזרה למרפא". הוא תומך בשימוש באמצעים פדגוגים מודרניים, וכן בהתייעצות ובשליחה לפסיכולוגים.

האדמו"ר ביצע מספר שינויים במנהגי החסידות: הוא ביצע מספר שינויים דקדוקיים בנוסח התפילה. כמו כן הרחיב את מקומה של השירה בחסידות, שהיה מצומצם קודם לכן[4]. עודד אברכים מוזיקליים מהחסידות להלחין ניגונים ואף הלחין בעצמו מספר ניגונים, בהם "יהי החודש"[5] ו"וחסד ה'"[6].

האדמו"ר ידוע כבעל הנהגה פרקטית ופשטנית, ואינו נוהג לייחצן רגשות בהנהגתו. אולם מתחילת שנות התש"ע החל להראות יותר רגשות כלפי חוץ ולבכות הרבה בתפילה ובשמחות נישואי נכדיו.

השקפתו הפוליטית נוטה לשמאל, כך למשל תמך באופן נלהב בהסכמי אוסלו[דרוש מקור] וכן תמך בפינוי גוש קטיף אך כדי לא לפגוע ברב עובדיה יוסף הורה לישראל אייכלר להימנע בהצבעה[דרוש מקור].

החל מאמצע שנות ה-תש"ע פעל האדמו"ר לפשר בכמה מחלוקות בציבור החרדי. הוא ויתר על מקום נציג בעלז בהנהלת החינוך העצמאי לטובת נציג נוסף לחסידות גור.

עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה בחודש אדר תש"פ הורה האדמו"ר לא לסגור את מוסדות החינוך, בתי הכנסת והמקוואות, ככל שהדבר מתאפשר. בהמשך הנחה האדמו"ר קו של המשך שיגרת החיים ככל שניתן. במוצאי שמחת תורה תשפ"א, במעמד ה'שטייעדיגע תורה', הביע לראשונה בפומבי את דעתו על הנושא, ואמר: "כל רב וכל... מתערב ואומר את דעתו ונותן עצות, (סבור ש)מחזיק את התורה בכיסו, רבנים מנסים לרצות את הממשלה, הממשלה מנסה לרצות רבנים, זה לא עסק. צריך להמשיך להתנהג כמו תמיד, וה' יעזור שלא יהיה נזק".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה
  2. ישעיהו אביעם, רבבות נהרו ל"חתונת הדור", מעריב (עיתון), 18 בפברואר 1965; ישעיהו אביעם, "קומנדו צלמים" יפלוש לחתונת ה"ינוקא" מבלז, מעריב (עיתון), 17 בפברואר 1965; יעקב גלילי, רב סרן מצה"ל יפקח על הסדר בחתונת ה"ינוקא" מבלז, דבר, 16 בפברואר 1965.
  3. ספר "מלך ביופיו" על הרב עובדיה יוסף, שער י"ב, תורת הסוד, בפסקה "הכל בהצנע לכת".
  4. ראיון עם ירמיה דמן.
  5. חיים ברקוביץ, הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה, ט' באדר תשע"ג, באתר לדעת
  6. רשימה מליאה של ניגוניו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".
הקודם:
הרב אהרן רוקח
האדמו"ר מבעלז הבא:
-
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.