כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי

סמל הכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי. פירוש הכיתוב בשפת הפשטו המופיע בסמל, "کمک او همکاری ", הוא "עזרה ושיתוף פעולה"

כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי, נקרא גם ISAF (קיצור של International Security Assistance Force) היה כוח בינלאומי בהנהגת כוחות מצבאות נאט"ו שנשלח למשימות ביטחון ופיתוח באפגניסטן. הכוח הוקם ב-20 בדצמבר 2001 על ידי מועצת הביטחון של ארגון האומות המאוחדות. הכוח חדל מפעילותו ופורק בדצמבר 2014. חלק מהחיילים נשארו כיועצים במסגרת הארגון Resolute Support Mission שהחליף את ה-ISAF.

סקירה כללית

ב-11 בספטמבר 2001 התרחשה בארצות הברית סדרת פיגועי טרור שגבתה את חייהם של קרוב ל-3000 אנשים. בתגובה, יצאה ב-7 באוקטובר 2001 קואליציה בהובלת ארצות הברית ושכללה בין היתר את בעלות בריתה בברית נאט"ו למבצע באפגניסטן, תחת השם "מבצע חירות מתמשכת", במטרה לתפוס את ראשי ארגון הטרור אל-קאעידה, שנתפסו כאחראים לפיגועי 11 בספטמבר, ועל-מנת להפיל את שלטון הטליבאן שתמך באל-קאעידה ונתן לו להתפתח באזורי שליטתו. במהלך המבצע הצליחו הכוחות התוקפים להפיל את שלטון הטליבאן, אך ראשי אל-קאעידה הצליחו להימלט מפניהם ומאפגניסטן.

במהלך חודש דצמבר 2001, לאחר הפלת שלטון הטליבאן באפגניסטן, נפגשו מספר אפגנים מיוחסים, תחת חסות האו"ם, בעיר בון, גרמניה, על-מנת להחליט על תוכנית למינהל אפגניסטן, וכך נכתב הסכם בון. בהסכם תוארה הקמת כוח בינלאומי בראשות נאט"ו, במטרה לשמור על השלטון החדש באפגניסטן מפני כוחות מורדים שונים. כך הוקם על ידי האו"ם כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי.

בתחילה, מטרת כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי הייתה להגן על השלטון בקאבול, עיר הבירה של אפגניסטן, ובאזורים הסובבים את העיר מפני כוחות הטליבאן, אל-קאעידה, או כל מיליציה מפלגתית אחרת. בנוסף לכך, הכוח נשלח על-מנת לעזור בפיתוח המדינה, דבר שהתבטא במלחמה בפשע ובסחר הלא חוקי באופיום שהיוו מנוף כלכלי של הטליבאן. באוקטובר 2003, מועצת הביטחון של האו"ם נתנה את אישורה להרחבת משימת ההגנה של כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי לכל אפגניסטן.

תחום פעולה

במשך קרוב לשנתיים, תחום הפעולה של הכוח היה רק בגבולות קאבול וסביבתה, כשהאחריות על שאר אפגניסטן הוטלה על הצבא האפגני שרק הוקם, בשל המחשבה שהכוח אמור היה להיות קיים לזמן קצר והעדיפו שלא להשקיע משאבים בהגדלתו. לפי נורברט ואן היסט, גנרל בצבא הגרמני ששירת כמפקד בכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי, הגדלת הכוח תדרוש פריסה של עוד לפחות 10,000 חיילים. עם זאת, בשל קשיים ועיכובים בבניית וחיזוק הצבא האפגני, ב-13 באוקטובר 2003 אישרה מועצת הביטחון של האו"ם פה אחד על הרחבת סמכויות הכוח אל אפגניסטן כולה.

מיד לאחר מכן, הודיע בתגובה ראש ממשלת קנדה כי מדינתו לא תשלח עוד חיילים לאפגניסטן כחלק מכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי (עד אז מספר החיילים הקנדים בקואליציה בראש ארצות הברית שפלשה לאפגניסטן היה כמעט מחצית ממספר כל החיילים בקואליציה). לעומתו, הצביע ב-24 באוקטובר 2003 הבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני) על שליחת 230 חיילים נוספים לאפגניסטן כחלק מהכוח.

הכוח ותעשיית האופיום הבלתי חוקית

עד אוקטובר 2008, נאבק כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי רק באופן עקיף בתעשיית האופיום הבלתי חוקית באפגניסטן, תעשייה שהיוותה מנוף כלכלי של הטליבאן. המאבק העקיף התבטא בתיאום מודיעיני עם השלטון האפגני ומאבק ביבולי הפרג על ידי תקיפת שדות גידול והגנה על יחידות הבערת פרג שהותקפו באופן תדיר.

המאבק השפיע על האיכרים העניים שעסקו בתחום גידולי הפרג והיו חסרי עבודה חלופית. לפיכך, המאבק פגע בניסיונות חיילי הכוח להשיג תמיכה מהמקומיים. למרות זאת, הכוח לא שינה את עמדתו במאבק. באוקטובר 2008, במטרה לרסן את ההתקוממות העממית, שינה הכוח את אופן מאבקו, והחל לתקוף סוחרי ומעבדות ייצור סמים.

המדינות החברות בכוח

מפה המייצגת את המדינות החברות בכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי. בירוק כהה מסומנות המדינות שאליהן שייכים יותר מ-1000 חיילים מהכוח, בירוק בהיר מסומנות שאר המדינות החברות בכוח, ובארגמן מסומנות החברות לשעבר בכוח.

בכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי חברות המדינות החברות בברית נאט"ו, שתי מדינות השותפות לברית נאט"ו, ו-10 מדינות שאינן חברות בברית נאט"ו ואינן שותפות של הברית.

המדינהמספר החייליםאחוז מסך כל החיילים בכוח
ארצות הברית  ארצות הברית59,59056.540%
(האיחוד האירופי  האיחוד האירופי)(30,894)(34.528%)
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת9,50010.617%
גרמניה  גרמניה4,3354.845%
צרפת  צרפת3,7504.191%
איטליה  איטליה3,1603.532%
קנדה  קנדה2,8303.163%
פולין  פולין2,1402.392%
הולנד  הולנד1,8802.101%
טורקיה  טורקיה1,8352.051%
אוסטרליה  אוסטרליה1,5501.732%
ספרד  ספרד1,0751.201%
רומניה  רומניה9701.084%
דנמרק  דנמרק7500.838%
בלגיה  בלגיה5600.626%
בולגריה  בולגריה5250.587%
נורווגיה  נורווגיה4700.525%
צ'כיה  צ'כיה4550.509%
שוודיה  שוודיה4100.458%
הונגריה  הונגריה3100.346%
קרואטיה  קרואטיה2700.302%
אלבניה  אלבניה2500.279%
סלובקיה  סלובקיה2300.257%
ליטא  ליטא2200.246%
ניו זילנד  ניו זילנד2200.246%
יוון  יוון1780.2%
גאורגיה  גאורגיה1750.196%
לטביה  לטביה1700.190%
מקדוניה  מקדוניה1650.184%
אסטוניה  אסטוניה1450.162%
פורטוגל  פורטוגל1100.123%
פינלנד  פינלנד950.106%
אזרבייג'ן  אזרבייג'ן900.104%
סלובניה  סלובניה700.078%
ארמניה  ארמניה400.045%
סינגפור  סינגפור400.045%
איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות250.028%
בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה100.011%
לוקסמבורג  לוקסמבורג90.010%
אוקראינה  אוקראינה80.009%
אירלנד  אירלנד70.008%
ירדן  ירדן60.007%
איסלנד  איסלנד40.004%
מונטנגרו  מונטנגרו40.004%
אוסטריה  אוסטריה30.003%

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.