כל ברואי מעלה ומטה

כָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה יְעִידוּן יַגִּידוּן

כָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד. ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת רַחַמֵי שְׁבִילָךְ. לְכָל מֵבִין סוֹדָם יְסַפְּרוּ גָדְלָךְ. מֵהֶם יַכִּירוּן כִּי הַכֹּל שֶׁלָּךְ. וְאַתָּה הָאֵ-ל הַמֶּלֶךְ הַמְּיֻחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

לְבָבוֹת בְּחָשְׁבָם עוֹלָם בָּנוּי. יִמְצְאוּ כָל יֵשׁ בִּלְתְּךָ שָׁנוּי. בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל הַכֹּל מָנוּי. כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף יֵשׁ לְךָ סִמָּן. צָפוֹן וָיָם וְקֶדֶם וְתֵימָן. שַׁחַק וְתֵבֵל לְךָ (נוסח פרובנס: אָב הָרַחְמָן) עֵד נֶאֱמָן. מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

הַכֹּל מִמְּךָ נִזְבַּד זָבוֹד. אַתָּה תַעֲמֹד וְהֵם יֹאבְדוּ אָבוֹד. לָכֵן כָּל יְצוּר לְךָ יִתֵּן כָּבוֹד. כִּי מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף הֲלֹא אָב אֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

השלמת הפיוט

מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. סִבַּת כָּל סִבָּה וְעִילַּת כָּל עִלָּה. אֵין לוֹ רֵאשִׁית וְלֹא אַחֲרִית וְלֹא תִכְלָה. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱ-לֹהֵנוּ יְיָ אֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

שַׁדַּי שׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי עֲלִיָּה. אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְיַבָּשָׁה וְצִיָּה. יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא כָּל בְּרִיָּה. בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְיַעַמְדוּ כָּאֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

הָאֵ-ל הַבּוֹרֵא שְׁחָקִים בְּאוֹמְרוֹ. גִבּוֹרֵי כֹּח עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ. אוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יָהֵל אוֹרוֹ. עִמּוֹ עֹז הַמְשֵׁל וָפַחַד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

אֵ-ל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים. אוֹפַנִּים וְאִישִׁים וְחַיּוֹת וְתַרְשִׁישִׁים. כֻּלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים. וּקְדֻשָּׁה לוֹ מְשַׁלְּשִׁים כְּאֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

לְאַדִּיר וְנָאוֹר נַעֲלֶה בְּרֹב חֶבְיוֹן. אֵין לוֹ שֵׁנִי וְאֵין לוֹ רִאשׁוֹן וְלֹא דִמְיוֹן. דָּר בַּשַּׁחַק וֶאֱמוּנָתוֹ בְּצִבְיוֹן. כּוֹכְבֵי בֹּקֶר בְּרָן יַחַד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

שְׁמוֹ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְנֶגְדּוֹ. הָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. מְלוֹא כָל הָאֶרֶץ כְּבוֹדוֹ. מַשּׂוֹא פָנִים אֵין לְפָנָיו וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

קַדְמוֹן לְכָל נִמְצָא וְצוֹפֶה כָּל נֶעְלָם. לֹא יָשִׁיב דַּךְ נִכְלָם. אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְהוּא בְאֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

רָם עַל כָּל רָמִים, וְרוֹכֵב עַל עֲנָנִים. מֶלֶךְ עֶלְיוֹן מָלֵא רַחֲמִים, וְסוֹלֵחַ לַעֲווֹנִים. אֱ-לֹהֵי הָאֱלֹקִים, וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים. וְעַמְּךָ כֻּלָּם כְּאֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

וּבְתוֹרָתְךָ יְיָ אֱ-לוֹהֵינוּ כָּתוּב לֵאמוֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱ-לוֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד:

וְנֶאֱמַר; וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִ֣י יְיָ הוּא הָֽאֱ-לֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד:

כָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה הוא תפילה פיוט ובקשת רחמים שנהגו בעבר לאומרו בכל ארץ ישראל באשמורת הבוקר קודם אמירת תהילים[1] ולפני תפילת שחרית כמו שכתב בסידור השל"ה (עמ' יג) וזו לשונו: השיר המשובח הזה נהגו לאומרו אותו בכל ארץ ישראל קודם תהלים באשמורת הבוקר. מחבר הפיוט הוא גדול משוררי ספרד ר' שלמה אבן גבירול, ושמו חתום בראשי המחרוזות. רבי משה אלשקר הוסיף לפיוט שמונה מחרוזות נוספות, והגרסה הארוכה מופיעה בסידור השל"ה הקדמון לאומרו בלילה סמוך לאשמורת הבוקר וכן בסידור בית אהרן דחסידי קרלין שמנהגם לאומרו בפרט בליל שמחת תורה בהקפות, וכן בסידור תפילה מגן אברהם. וכלול בה מידת כל הנזכרת בראש הפיוט ונזכרת בכל הפיוט והרשות המקדימה 34 פעמים, מידת כל כוללת את ג' האבות ראה (בבא בתרא ט"ז) ת"ר: שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא אלו הן: אברהם יצחק ויעקב; אברהם דכתיב ביה בכל, יצחק דכתיב ביה מכל, יעקב דכתיב ביה כל.

למנהג קהילות מרוקו תוניסיה טריפולי ג'רבא ואלג'יר וקהילות המערב לומר רשות קודם אמירת כל ברואי לְאָדוֹן כֹּל אוֹדֶה בְּקוֹל גִּילָה/ אֶשֵׁמֶעָה קוֹל קָהָל וְגַם עֵדָה: דָּר שְׁחָקִים, נְעֵבָד בְּכָל פֵּאוֹת וְאַרָקִים, כִּסֵּא וְגַם חַיּוֹת בּוֹ דְּבֵקִים, וּמִפְעָלָיו אֲרָיוֹת: לוֹ יֶעִידוּן מַטָּה וְגַם מַעְלָה/ כָּל בֶּרוּאֵי מָעֲלָה וְגַם מַטָּה: כמובא בהגדה של פסח הנקראת הגדת אהבת הקדמונים (נוסח קוסטנטין היא קושטא מהדורת שערי רחמים).

זמן אמירתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הפיוט זכה לתפוצה נרחבת בקהילות רבות. במנהג איטליה הוא נאמר בסדר הסליחות. בנוסח פרובנס נהגו לאומרו כל יום בתפילת שחרית לפני ישתבח "ואומרים את כל הפיוט כל ברואי מעלה ומטה של ר' שלמה אבן גבירול כמו נוסח איטליה" וכן לנוסח קטלוניה "אחרי 'שירת הים', לפני 'ישתבח' ביום חול ולפני 'נשמת' בשבת, אומרים הפיוט 'כל ברואי מעלה ומטה יעידון' לרבי שלמה אבן גבירול, כמו במנהג איטליה"[דרושה הבהרה]. במנהג כמה מהקהילות הודו, פרס, כורדיסטן, תימן, הפיוט נאמר כבקשה בתפילת שחרית של שלושת הרגלים, ובקהילות רבות הוא מושר בשבת. בסידור השל"ה הקדמון הוא מיועד לעלות השחר טרם אמירת פרק שירה. למנהג קהילות בבל נהוג לאומרו כל יום לאחר ברכות השחר כמודפס בסידורים[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה סידור השל"ה עמ' יג
  2. ראה הקדמת אתר הזמנה לפיוט


שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.