כיסא אליהו


כיסא אליהו (מכונה לעיתים כיסא של אליהו) הוא כיסא מיוחד אותו מכינים לעריכת ברית מילה, שלפי המסורת משמש את אליהו הנביא המשתתף בכל ברית מילה. מנהגים וסגולות שונות נקשרו בעניין הכנת הכסא.
מקורות
בהלכות ברית מילה שבשולחן ערוך נכתב: "נוהגין לעשות כיסא לאליהו שנקרא מלאך הברית, וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כיסא אליהו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסה, סעיף יא .) מקורו של המנהג בספר פרקי דרבי אליעזר,[1] שם מסופר כי אליהו הנביא התלונן לפני הקב"ה כי עם ישראל עזב את בריתו: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱלֹקֵי צְבָא-וֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (ספר מלכים א, יט, 10) אמר לו על כך הקב"ה: "חייך (-לשון שבועה) שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך". ומסיים בפרקי דרבי אליעזר: "מכאן התקינו חכמים שיהיו עושים מושב כבוד למלאך הברית". סיפור מדרש זה מובא גם בספר הזוהר.[2] . בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל ברית מילה שבישראל אמר אליהו אתה ידעת שאני מקנא לשמך ית' הנה אם יהיה הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם והבטיחו השי"ת שיכפר להבעל ברית ואז יהיה ריקן מעבירות והשיב עוד אפשר יהיה המוהל בעל עבירה הבטיחו השי"ת שיכפר גם לו השיב עוד אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול הבטיחו השי"ת שיכפר לכל הקהל וזהו שכתוב בפינחס הוא אליהו "תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל"(תורה חומש במדבר פרק כ"ה פסוק י"ג) כי הואיל ומדתו קנאה והוצרך להיות אצל כל ברית ולא יוכל לסבול עי"ז גורם הכפרה לישראל כי הוצרך השי"ת להבטיחו כנ"ל . (אגרא דפרקא אות קמ"ו) .
מנהגים
נהוג להכין כיסא מיוחד ומפואר. במקומות שאין כיסא מיוחד, ניתן להשתמש בכל כסא.
יש שנוהגים להכין שני כיסאות - כיסא אחד לאליהו הנביא וכיסא שני לסנדק.[3] מקור מנהג זה הוא מדברי הזוהר שכתב "להכין כיסא אחר". לעומתם יש הנוהגים על-פי ספרי קבלה, שהסנדק יושב על הכיסא של אליהו.[4]
יש הנוהגים פשרה בין שני המנהגים, ומכינים כיסא גדול ורחב הנראה כמו שני כיסאות, ועליו יושב הסנדק.[5]
כאשר מניחים את התינוק על כיסא של אליהו מכריזים: "זה הכיסא של אליהו הנביא זכור לטוב", וזאת לפי דברי ספר הזוהר שאם לא מכריזים אליהו לא מגיע. מקובל להוסיף תפילה "לישועתך קויתי ה'. שׂיברתי לישועתך ה' ומצוותיך עשיתי. אליהו מלאך הברית הנה שלך לפניך, עמוד על ימיני וסמכני. שׂיברתי לישועתך ה'. שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב. שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשׂבעה בטוב ביתך קְדוש היכלך".
מנהגים שונים כרוכים במיקום הכסא. יש הנוהגים להניחו במזרח החדר בו נערכת הברית מפני כבוד השכינה שבמזרח, ויש המניחים אותו בצפון, כדוגמת מזבח העולה שעמד, לפי אחת הדעות, בצפון העזרה.[6]
מסורת
הנחת הילד על כיסא של אליהו נחשבת לסגולה, וכתבו בספרים כי יש לכוון כי מוסר הוא את הילד לאליהו.[דרוש מקור] מקובל כי הכיבוד "הנחה על כיסא אליהו" הוא שני במעלה אחרי כיבוד הסנדק, וכמו הסנדק ואבי הבן, גם המניח על כיסא אליהו מתעטף בטלית.[דרוש מקור]
יש שנהגו סגולה, להניח בקבוק שתייה תחת כיסא של אליהו בזמן הברית, ולהשקות לעקרה כסגולה להיפקד. אחרים נהגו סגולה זו לאשה בהריון, כסגולה ללידה קלה.[דרוש מקור]
נהגו להשאיר את כיסא אליהו במקום הברית, שלשה ימים אחרי הברית, כסגולה לרפואת הילד.[7]
ישנם מקומות שנהגו סגולה להכין ולהביא את כיסא אליהו למקום הברית. ויש שאף הבטיחו כי "המכין כיסא לאליהו בקדושה וטהרה ומזמינו בפיו, יזכה לראות פניו ואי איהו לא חזי מזליה שברקיע חזי (=ואם הוא לא רואה מזלו שברקיע רואה)".[8]