כתיב פולני

כתיב פולני הוא שיטה לכתיבת ביטויים מתמטיים ולהצרנת ביטויים לוגיים. השיטה פותחה על ידי הלוגיקן הפולני יאן לוקשביץ' בשנת 1920.

שיטה זו באה לפצות על מספר חסרונות של שיטת הכתיב הנפוצה:

• הצורך להגדיר כללי קדימות אופרטורים (כלומר סדר ביצוע הפעולות).
• השימוש המסורבל בסוגריים.
• הצורך בהליך פענוח מסובך כדי למצוא את הפונקציה שיש לחשב ראשונה.

העיקרון המנחה של הכתיב הפולני הוא כתיבת הפונקציה (האופרטור) לפני (או אחרי, בכתיב פולני הפוך) האיברים שעליהם היא פועלת, כאשר מספר האיברים של כל פונקציה ידוע מראש. למשל, במקום לכתוב ${\displaystyle \ 2+3}$ נכתוב בכתיב הפולני ${\displaystyle \ +2,3}$.

שיטה זו איננה בשימוש בלוגיקה כיום, אך בשל העובדה שקל לנתח ביטוי בכתיב פולני באמצעות מחשב, נעשה בה שימוש במספר שפות תכנות, בעיקר בשפות תכנות מבוססות מחסנית כמו פוסטסקריפט.

דוגמאות

• במקום לכתוב את הביטוי: ${\displaystyle \ 4\cdot (5+7)^{(1+1)}}$

נכתוב בכתיב הפולני: ${\displaystyle \ \cdot 4\wedge +5,7+1,1}$ (הסימן ${\displaystyle \ \wedge }$ מסמן העלאה בחזקה).

• במקום לכתוב את הביטוי הלוגי: ${\displaystyle \ (p\,\vee \sim q)\wedge r}$

נכתוב בכתיב הפולני: ${\displaystyle \ \wedge \vee p\sim q,r}$ (הסימן ${\displaystyle \ \wedge }$ מסמן "וגם").

לקריאה נוספת

אברון פולקוב, לוגיקה לחושבים ולמחשבים, הוצאת אקדמון, 1973.