לוקהיד L1011
| לוקהיד L1011 טריסטאר | ||
|---|---|---|
_14.jpg.webp) | ||
| המטוס בשירות חברת אול ניפון איירוויז | ||
| מאפיינים כלליים | ||
| סוג | מטוס נוסעים רחב גוף | |
| צוות | 3 | |
| נוסעים | 234/263 | |
| יחידות שיוצרו | 250 | |
| ממדים | ||
| אורך | 50.04/54.15 מטר | |
| גובה | 16.87 מ' | |
| מוטת כנפיים | 47.35/50.09 מ' | |
| משקל ריק | 101,867 ק"ג | |
| משקל המראה מרבי | 231,332 ק"ג | |
| ביצועים | ||
| מהירות מרבית | 970 קמ"ש | |
| טווח טיסה מרבי | 7700/9900 ק"מ | |
| סייג רום | 13.6 ק"מ | |
| הנעה | ||
| שלושה מנועי RB.211-524 תוצרת רולס רויס | ||
לוקהיד L1011 טריסטאר (באנגלית: Lockheed L-1011 TriStar) הוא מטוס נוסעים לטווח ארוך ובינוני מתוצרת תאגיד לוקהיד. המטוס היה המטוס רחב הגוף השלישי שנכנס לפעילות מסחרית, אחרי בואינג 747, ומקדונל דאגלס DC-10.
פיתוח
בשנת 1960 הזמינה אמריקן איירליינס מחברות לוקהיד ודאגלס מטוס קטן יותר מבואינג 747 אך עדיין מסוגל לשאת מספר רב של נוסעים למרחקים גדולים. חברת לוקהיד שהייתה מעוניינת להיכנס מחדש לשוק האזרחי הציעה את המטוס וחברת דאגלס את ה-DC-10.
המטוס שהציעה לוקהיד דומה בצורתו לבואינג 727, וצויד בשלושה מנועי RB211 תוצרת רולס רויס.
באמריקן איירליינס בחרו בסופו של דבר ב-DC-10, המשך פיתוח המטוס נעשה בהוראות של חברות התעופה TWA ו-Eastern Air Lines.
בפברואר 1971 נכנסה חברת רולס רויס לכינוס נכסים, דבר שעיכב את אספקת המנועים למטוס. אב הטיפוס של המטוס טס בנובמבר 1970, ובאפריל 1972 נמסר המטוס הראשון לחברת Eastern Air Lines.
גרסאות
למטוס ארבע גרסאות עיקריות:
L-1011-1: הגרסה הראשונה של המטוס, טסה לראשונה בשנת 1972, גרסה זאת נרכשה על ידי חברות התעופה אייר קנדה, קת'אי פסיפיק, אול ניפון איירווייז, Eastern Air Lines, דלתא איירליינס, ו-TWA.
L-1011-100: דגם הייצור השני של L-1011, טס לראשונה בשנת 1975, בדגם זה שופרה קיבולת הדלק, והוגדל טווח הטיסה, גרסה זאת נרכשה על ידי חברות סעודי ערביין איירליינס, קת'אי פסיפיק, אייר קנדה, TWA, ובריטיש אירופן איירוויז.
L-1011-200: טס לראשונה בשנת 1976, תוכנן לביצועים טובים בתנאי חום, המטוס הראשון נמסר לחברת התעופה סעודי ערביין איירליינס, דגם זה נרכש גם על ידי חברת התעופה גאלף אייר.
L-1011-500: הגרסה האחרונה למטוס, הותאם לטיסות ארוכות טווח, המטוס הראשון מדגם זה טס לראשונה באוקטובר 1978, ונמסר לחברת בריטיש איירוויז באפריל 1979.
חיל האוויר המלכותי משתמש במספר מטוסי L1011 כמטוסי תדלוק ומטען, על המטוס ניתן להתקין גם משגר לוויינים פגאסוס, משגר הלוויינים האווירי היחיד.
בסך הכול יוצרו כ-250 מטוסים.
תאונות ואירועים
- ב-29 בדצמבר 1972 התרסקה טיסה 401 של Eastern Air Lines לביצות אוורגליידס (פלורידה), 101 נהרגו.
- ב-19 באוגוסט 1980 התרסקה בריאד טיסה 163 של סעודי ערביאן איירליינס, 301 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
- ב-2 באוגוסט 1985 התרסקה טיסה 191 של דלתא סמוך לדאלאס (טקסס), 135 נהרגו.
- ב-3 במאי 1986 התפוצץ מטען חבלה בטיסה 512 של סרילנקן איירליינס, 21 נהרגו ו-41 נפצעו.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0