מאיר איש-שלום

מאיר איש-שלום (פרידמן) (10 ביולי 1831 – 26 בנובמבר 1908, כ"ט בתמוז ה'תקצ"א – כ"ט בחשון ה'תרס"ט) היה מחשובי חוקרי היהדות, מוציא לאור של חיבורים תורניים בעריכה מדעית ומחבר פירושים לספרים שונים.
חייו
איש-שלום נולד בעיר קרשנא במחוז קאשה שבהונגריה (קאשוי בהגייה אידית; כיום קושיצה בסלובקיה), למשפחה ענייה ולאב שלא ידע ספר. כבר משמלאו לו 9 שנים עזב את בית הוריו ונדד ממקום למקום ללמוד תורה. בהיותו בן 13 הלך ללמוד בישיבה בעיר אונגוואר שבראשה עמד רבי מאיר א"ש. בישיבה הגה בתורת הנגלה, ואט אט החל גם לעסוק בקבלה ובחסידות, להתענות תעניות רבות ולייחל לגילוי אליהו הנביא.
בין כך וכך, עזב את הישיבה ובדרך נדודיו פגש כמה רבנים משכילים והושפע מדבריהם. לאחר מכן נשא אישה ועבד בעבודת אדמה, והמשיך ללמוד וללמד תורה, אך אשתו מתה בפתאומיות בעת לידתה יחד עם תינוקה, אז חזר לנדודיו. כשהיה בן 37 התחיל את לימודיו באוניברסיטה שבווינה.
כשנוסד בית המדרש הכללי בווינה על ידי אהרן ילינק בשנת 1864 התמנה למורה בתנ"ך ובמדרשים ולאחר פרק זמן לימד בכל התחומים. לאחר 29 שנים בשנת 1893 כשהוקם בית המדרש לרבנים בווינה, בו הרצה באופן קבוע, איש-שלום קבל את התואר פרופסור. במשרה זו שימש איש-שלום לצד ידידו אייזיק הירש וייס ויחד העמידו תלמידים רבים, בהם שניאור זלמן שכטר.
ב-1865 ייסדו איש-שלום ו-וייס ירחון לענייני מחקרים בספרות התלמודית בשם "בית המדרש", אולם הוצאת כתב העת פסקה לאחר ארבע חוברות בשל מיעוט כותבים וקוראים. ב-1881 ייסדו שניהם את הירחון "בית תלמוד" לאותה מטרה; כתב עת זה יצא לאור בעריכתם בחמישה כרכים במשך תשע שנים. במשך השנים הצטרף איש-שלום לאחד החוגים הציוניים וכן ייסד "אגודה להרחבת שפת עבר".

איש-שלום היה מחבר פורה כשעיקר עיסוקו היו מדרשי חז"ל בין בהלכה ובין באגדה. במבואותיו והערותיו על החיבורים שהוציא הוא מתגלה כידען עצום, דקדקן שלא מפספס שום פרט, חוקר מהשורה הראשונה וגם תלמיד חכם מהסגנון הישן. סמלי הדבר שבשעותיו האחרונות הגיה את מהדורתו ל"ספרא דבי רב" אפילו כשהוא כבר חולה אנוש. הוא הוציא וההדיר ביופי חיצוני ופנימי כמעט את כל מדרשי ההלכה וחלק ממדרשי האגדה. בכולם הוא מעיר, מציין, מגיה ומבאר. את כל שינויו הוא עשה בזהירות מופלגת, ואינו בוש לפרסם בספריו על טעויות שאירעו לו בחיבורים אחרים. חלק גדול מהמהדורות החדשות של הספרים אותם ההדיר, מסתמכות ברובן על עבודתו.
אחת משאיפותיו הייתה להוציא מהדורת תלמוד בהוצאה מדעית, אך מחוסר באמצעים כספיים הוציא לאור רק את מסכת מכות. בנוסף לכל אלו, עסק איש-שלום במחקר התנ"ך, היסטוריה יהודית, שירה, פיוט ועוד.
חיבוריו
איש-שלום חיבר בסביבות 170 חיבורים ומאמרים בתחומים שונים ומגוונים. להלן רשימת הבולטים שבהם:
לקריאה נוספת
- בנדיקט בנימין זאב, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, חלק שני, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"כ, עמ' 269-284.
- רשימה ביבליוגרפית של כתביו: בנדיקט בנימין זאב, קריית ספר, ירושלים תש"ח, עמ' 263-275, וכן בסוף המאמר הקודם.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של מאיר איש-שלום, בקטלוג הספרייה הלאומית
- איזידור זינגר, יצחק ברוידה, מאיר בן ירמיה פרידמן ("איש שלום"), במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- ד"ר אהרן קאמינקא (וינה), הרה"ח מאיר איש שלום (למלאת לו שבעים שנה), המגיד, 30 במאי 1901
- שמואל אבא האראדעצקי, ר' מאיר איש־שלום, המליץ, 18 באוגוסט 1901
- רבי מאיר איש־שלום, הזמן, 2 בדצמבר 1908 (עם מותו)
- לדמותו הרוחנית של רבי מאיר איש־שלום, הזמן, 4 בדצמבר 1908
- פרופ' נ. ה. טור-סיני, אישים שפגשתי, מעריב (עיתון), 4 ביוני 1971 (זיכרונות)
- מאמר על תולדות חייו באתר ספרים בלוג
ביקורות על פרסומיו:
- בן-אברהם, בינה בספרים: ספר המשנה להרגיל התלמידים בלשון המשנה ולהעמיד אותם על כלליות ענייניה מאת מאיר איש שלום, המליץ, 28 בנובמבר 1897
מפרי עטו:
- ביאורו לספר שופטים, באתר HebrewBooks
- ביאורו לספר הושע, באתר HebrewBooks
- ביאורו לספרי, באתר HebrewBooks
- ביאורו למכילתא, באתר HebrewBooks
- ביאורו (חלקי) לספרא, באתר HebrewBooks
- ביאורו להגדה של פסח, באתר HebrewBooks
- ביאורו לתנא דבי אליהו, באתר דעת
- מאמר אודות היתכנות תרגום התלמוד, באתר HebrewBooks

רישיון cc-by-sa 3.0