התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011)

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: התבנית מכילה טעויות ומידע שנכון לשבוע הראשון של התקיפה בלבד. ראו דף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011)

השמות שנתנו מדינות לחלקן בתקיפה:

  • ארצות הבריתאיטליהנורווגיהדנמרק מבצע שחר האודיסיאה
  • צרפת מבצע ארמאטאן
  • הממלכה המאוחדת מבצע אלאמי
  • קנדה מבצע מובייל
מערכה: חלק מאכיפת אזורים אסורים לטיסה בלוב
מלחמה: ההתקוממות בלוב (2011)

המשחתת האמריקאית USS Barry ‏(DDG-52) משגרת טיל שיוט טומהוק במסגרת התקיפה
תאריך התחלה: 19 במרץ 2011
תאריך סיום: 31 באוקטובר 2011
משך הסכסוך: 32 שבועות ו־3 ימים
מקום: לוב
עילה: החלטה 1973 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות
תוצאה: נפילת שלטונו של קדאפי וניצחון המורדים.
הצדדים הלוחמים

נאט"ו  נאט"ו
צרפת  צרפת
קנדה  קנדה
דנמרק  דנמרק
ארצות הברית  ארצות הברית
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
איטליה  איטליה
בלגיה  בלגיה
מצרים  מצרים
יוון  יוון
הולנד  הולנד
נורווגיה  נורווגיה
קטר (מדינה)  קטר
ערב הסעודית  ערב הסעודית
ספרד  ספרד
איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות
ירדן  ירדן
אלבניה  אלבניה
שוודיה  שוודיה
רומניה  רומניה
כוחות קרקע:
לוב מועצת המעבר הלאומית

לוב (1977-2011) לוב של קדאפי

מפקדים

נאט"ואנדרס פוג ראסמוסן
ארצות הבריתברק אובמה
ארצות הבריתסמואל ג'. לוקליר
ארצות הבריתקרטר האם
צרפתניקולא סרקוזי
צרפתהאדמירל אדואר גיו
הממלכה המאוחדתדייוויד קמרון
הממלכה המאוחדתסר סטיוארט פיץ'
הממלכה המאוחדתסר פיל אוסבורן
קנדהסטיבן הרפר
איטליהסילביו ברלוסקוני
לובמוסטפא עבד אל-ג'ליל
לוב מחמוד ג'יבריל

לוב (1977-2011)מועמר קדאפי
לוב (1977-2011)סיף אל-אסלאם קדאפי
לוב (1977-2011)ח'מיס קדאפי

אבדות

חייל בריטי ו-4 מטוסים

מאות חיילים, 1,509 טנקים ונגמ"שים, 369 מתקני תחמושת, עשרות טנדרים, 550 מערכות טילי קרקע

התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב הוא מבצע בינלאומי שנועד לאבטח אזורים אסורים לטיסה בלוב, על פי החלטה 1973 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 17 במרץ 2011, שהתירה למדינות החברות לנקוט "בכל אמצעי דרוש" כדי למנוע מכוחות הביטחון הנאמנים למועמר קדאפי, שליט המדינה, לפגוע באזרחים באמצעות תקיפות אוויריות על רקע ההתקוממות בלוב (2011), במהלכה ניהלו מורדים חמושים קרבות עזים מול צבאו של קדאפי ואף כבשו ערים חשובות ואזורים נרחבים.

רקע

החלטת המועצה התקבלה לאחר סדרה של כשלונות מצד המורדים שמחו ומרדו בקדאפי בעקבות אפקט דומינו שנוצר מההפיכות בתוניסיה ובמצרים במסגרת גל המחאות בארצות ערב (2011-2010). סדרת הכשלונות הביאה להשתלטות מחדש של כוחות הנאמנים לקדאפי על האזורים שנכבשו בידי המורדים, וכן לאיום מפורש של קדאפי שלא להראות "שום רחמים" כלפי המורדים, וזאת בטרם כניסתו למעוז המרכזי והאחרון של המורדים בבנגאזי[1].

דחיפה משמעותית נוספת לקבלת החלטה במועצת הביטחון הייתה הקריאה של הליגה הערבית, ימים לפני ההצבעה, בתמיכה באזור אסור בטיסה. לאחר קבלת החלטת האו"ם לאבטחת אזור אסור לטיסה בלוב, הודיע שלטון קדאפי בטריפולי על הפסקת אש, אולם דיווחים מהשטח הראו כי אינו מיישם אותה ואף מגדיל לעשות בתקיפה של בנגאזי, למרות שהכריז שלא ייכנס לשם.

ההחלטה ואכיפתה

מטוס קרב מסוג מיראז' 2000 של חיל האוויר האמירי של קטר מפקח על האזור האסור לטיסה בלוב

ההחלטה הוצעה על ידי לבנון והתקבלה בתמיכה של עשר מדינות חברות, והימנעות של חמש מדינות: ברזיל, סין, הודו, רוסיה שהתנגדו להתערבות צבאית במדינה ריבונית[2], וגרמניה שהצהירה כי אינה רוצה להשתתף במבצע צבאי בלוב, אך מכירה בצורך לפעול בנידון[3].

המועצה פירטה רשימה של פעולות שכוללות הקפאת נכסים ואמברגו על מכירת נשק, אך גם התירה שימוש בכח הזרוע, אם נחוץ[4]. בערב 18 במרץ, לאחר מתן אולטימטום קודם על ידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה מתוקף תפקידו כמפקד העליון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, החלה התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב.

במהלך ליל ה-25 במרץ העבירה ארצות הברית את הפיקוד על אבטחת האזור האסור לטיסה לידי נאט"ו, כאשר הפיקוד לכוחות הקרקע נותר בידי כוחות הקואליציה[5]., שמו של מבצע נאט"ו הוא "מבצע מגן מאוחד" (Operation Unified Protector), הכולל אחריות על אמברגו נשק ואכיפת הסגר האווירי.

בנוסף לאכיפת אזור אסור לטיסה בלוב, הפגיזו מטוסי הקרב וספינות המלחמה של נאט"ו את בירת לוב ומעוז קדאפי ותומכיו, העיר טריפולי. ההפגזות נועדו לערער את היציבות של שליטת קדאפי בעיר ואף להורגו. במהלך ההפגזות נהרג אחד מבניו של קדאפי כשהופגז מתחם באב אל-עזיזיה, בו הוא שהה עם משפחתו.

ב-27 במאי הופעלו, בפעם הראשונה, הליקופטרים קרביים של צרפת ובריטניה בתקיפה בלוב.

שם הקוד שניתן להשתתפות ארצות הברית במבצע, כמו גם של איטליה, נורווגיה ודנמרק, הוא "שחר האודיסיאה" (אנגלית: Operation Odyssey Dawn). השתתפותה של בריטניה בפעילות זו קרויה "מבצע אלאמי" (Operation Ellamy), בקנדה - "מבצע מובייל" (Operation MOBILE), והצרפתית "מבצע ארמאטאן" (Opération Harmattan).

התנגדות להתערבות הצבאית

בזמן המלחמה נטען כנגד כוחות נאט"ו וארצות הברית כי הן יוצאות להילחם נגד משטר קדאפי ממניעים כלכליים ואינטרסים משלהן (הקשורים באספקת נפט ובתוכנית הכלכלית של קדאפי ליצירת מטבע אפריקאי[6]) וכי מתבצעות תקיפות נגד אזרחים ומתקנים שאינם צבאיים[7] שגורמות להרס המדינה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לוב מאיימת: אם נותקף, נתקוף מטרות אזרחיות וצבאיות, באתר הארץ
  2. ↑ מועצת הביטחון נתנה אור ירוק לתקיפה בלוב, באתר ynet, 18.03.11
  3. ↑ גרמניה: איננו מעוניינים להשתתף בפעילות צבאית בלוב, באתר ynet, 18.03.11
  4. ↑ BBC News - Libya UN Resolution 1973: Text analysed
  5. ↑ בכיר בברית נאט"ו: נקבל את הפיקוד על המבצע הצבאי בלוב, באתר הארץ, 25/03/11
  6. ↑ עמית ולדמן, ‏קדאפי: "ארצות הברית של אפריקה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בפברואר 2009‏
  7. ↑ יצחק בן-חורין, וושינגטון, 'אובמה יצא למלחמה בלוב ללא הרשאת הקונגרס', באתר ynet, 19 ביוני 2011
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.