מוחמד בן זאיד אאל נהיאן

מוחמד בן זאיד אאל נהיאן

שייח' מוחמד בן זָאיִד אָאל נַהְיָאן (בערבית: محمد بن زايد بن سلطان بن زايد بن خليفة بن شخبوط بن ذياب بن عيسى آل نهيان الفلاحي; נולד ב-11 במרץ 1961)^[1] הוא נסיך הכתר של אמירות אבו דאבי וסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים של איחוד האמירויות הערביות.

מוחמד נתפס כגורם המניע מאחורי מדיניות החוץ של איחוד האמירויות והוא מנהיג קמפיין נגד תנועות פרו-דמוקרטיות בעולם הערבי.^[2]^[3] בשל מצבו הבריאותי הרעוע של נשיא איחוד האמירויות, השייח ח'ליפה בן זייד, הוטל על מוחמד בן זייד לקבל את רוב החלטות היום-יום של האיחוד מתוקף היותו נסיך הכתר באמירות אבו דאבי והוא ממלא את מרבית ענייני הציבור הנשיאותיים ומכאן שהוא לעיתים מתואר כשליט דה פקטו של איחוד האמירויות.^[4] בשנת 2019, הניו יורק טיימס הגדיר אותו בתור השליט הערבי החזק ביותר.^[5] בשנת 2020 כינה אותו הניו יורק טיימס "אחד הגברים החזקים ביותר בכדור הארץ."^[6] והוא גם נבחר לאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר של שנת 2019 על ידי מגזין "טיים".^[7]

נשוי ואב לתשעה.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

כלכליסט, סולטן הצללים

הערות שוליים

↑ Rhodes, Ben (12 באוקטובר 2018). "A Fatal Abandonment of American Leadership". The Atlantic (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018.
↑ "The ambitious United Arab Emirates". The Economist. 6 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2017.
↑ "Despots are pushing the Arab world to become more secular". The Economist. 2 בנובמבר 2017.
↑ "UAE leader returns after lengthy unexplained absence". Middle East Eye. בדיקה אחרונה ב-27 בספטמבר 2017.
↑ D. Kirkpatrick, David (2 ביוני 2019). "The Most Powerful Arab Ruler Isn't M.B.S. It's M.B.Z.". The New York Times.
↑ Worth, Robert F. (9 בינואר 2020). "Mohammed bin Zayed's Dark Vision of the Middle East's Future". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2020.
↑ "Mohammad Bin Zayed named among Time's 100 most influential people 2019". Gulf News. 18 באפריל 2019.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[1] Rhodes, Ben (12 באוקטובר 2018). "A Fatal Abandonment of American Leadership". The Atlantic (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018.

[2] "The ambitious United Arab Emirates". The Economist. 6 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2017.

[veconomist-3] "Despots are pushing the Arab world to become more secular". The Economist. 2 בנובמבר 2017.

[4] "UAE leader returns after lengthy unexplained absence". Middle East Eye. בדיקה אחרונה ב-27 בספטמבר 2017.

[MBZ-5] D. Kirkpatrick, David (2 ביוני 2019). "The Most Powerful Arab Ruler Isn't M.B.S. It's M.B.Z.". The New York Times.

[6] Worth, Robert F. (9 בינואר 2020). "Mohammed bin Zayed's Dark Vision of the Middle East's Future". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2020.

[7] "Mohammad Bin Zayed named among Time's 100 most influential people 2019". Gulf News. 18 באפריל 2019.