מוצב סוג'וד

מוצב סוג'וד
תמונה של מוצב סוג'וד בדרום לבנון שצולמה בשנת 1993 ברצועת הביטחון
תמונה של מוצב סוג'וד בדרום לבנון שצולמה בשנת 1993 ברצועת הביטחון
תמונה של מוצב סוג'וד בדרום לבנון שצולמה בשנת 1998 ברצועת הביטחון

מוצב סוג'וד היה מוצב בצפון הגיזרה המזרחית ברצועת הביטחון, שאוייש על ידי חיילי גדוד 10 של צבא דרום לבנון. המוצב שכן מערבית למוצב ריחן של צה"ל ודרומית לשלושת מוצבי צד"ל: ע'זלן, ערמתא וחונה. המוצב היה ממוקם בתוך שרידי מבצר צלבני ובתוכו הייתה כיפה של מסגד. לפי המסורת היהודית במקום היה ממוקם קברו של אהליאב בן אחיסמך, מבוני המשכן, ויהודי צפת היו עולים לקבר על מנת לבקש סיוע ומזור[1].

פעילות

במוצב לא היה צינור של מים זורמים ואספקת המים הגיעה באמצעות מכליות של צד"ל. גם הסולר והמזון סופקו על ידי צד"ל.

משימתם של הכוחות במוצב סוג'וד הייתה לשמור על הציר בין מרג' עיון ומובלעת ג'זין פתוח. משימה נוספת הייתה סיוע לכוחות בשלושת מוצבי צד"ל, ע'זלן, ערמתא וחונה. המוצב אויש על ידי כוחות צה"ל במשך תקופות ארוכות ורצופות על מנת לחזק את חיילי צד"ל[2].

ב-9 ביולי 1993 נהרגו במוצב ארבעה חיילי פלנ"ט צנחנים: סגן אברהם מילר, מפקד המוצב, וסמל שחר רפאלי. הם נהרגו מפגיעת טיל נ"ט שנורה אל עמדת התצפית בה היו; סמל יונתן בוידן ורב"ט דניאל ריי נהרגו כשבאו לחלצם[3].

בשלהי 1998 תקפו פעילי חזבאללה את המוצב ואחד מהם אף חדר לתוכו. המחבל נאבק עם אחד מלוחמי גדוד 101 של הצנחנים ששהו במוצב ונמלט. הרמטכ"ל, שאול מופז, אשר חקר אישית את האירוע הדיח מתפקידי לחימה את מפקד המחלקה שאיישה את המוצב, וכן את סמל המחלקה ולוחם שנאבק במחבל והבריח אותו. כן העיר מופז לכל שרשרת הפיקוד שמעליו על שלא חתרו למגע והרגו את המחבל ובכלל זה למפקד הגדוד איתי וירוב[4], אשר מחה על כך[5]. מופז ניצל את האירוע כדי לחדד לפקודיו את חשיבות ערך הניצחון בלחימה בעיניו, בכל מפגש ומפגש עם האויב, באומרו-"בסופו של יום, אנחנו צריכים לנצח."[6]

באפריל 1999 תקפו עשרות פעילי חזבאללה את כוחות צד"ל שבמוצב סוג'וד. בניסיון ליצור הטעייה. חוליות מרגמות של חזבאללה הנחיתו מכת אש על כל המוצבים ברצועת הביטחון. חיילי צד"ל בסוג'וד השיבו אש והצליחו להדוף את המתקפה בסיוע כוחות צה"ל, שהפגיזו את האזורים מהם תקף חזבאללה. במקביל תקפו מטוסי קרב של צה"ל עמדות חזבאללה מצפון לרצועת הביטחון. שניים או שלושה מאנשי חזבאללה נהרגו בתקרית זאת, אחד מאנשי חזבאללה נשא על גופו דגל, שאותו ביקשו אנשי חזבאללה להניף על המוצב לאחר כיבושו. כוח הצנחנים ממוצב ריחן הסמוך סייע להבריח את אנשי חזבאללה. שמונה חיילי צה"ל ושלושה חיילי צד"ל נפצעו קל[7].

בפברואר 2000 פונה המוצב, עקב התקיפות החוזרות ונשנות של חזבאללה על המוצב.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ נכתב במקור ב חדשות בן עזר, כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=592215 פרש.
  2. ↑ אביחי בקר, גולני שלי, גולני שלהם, הארץ, ‏ 08.10.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ↑ כתבה מבמחנה מיולי 1993, כפי שהועלה בפורום צבא וביטחון של אתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=563104 פרש.
  4. ↑ עמוס הראל ואבי יששכרוף,קורי עכביש הוצאת ידיעות אחרונות, עמוד 25.2008.
  5. ↑ אנשיל פפר, הפצ"ר גיבה את החלטת אלוף פיקוד מרכז לנזוף באל"מ וירוב, באתר הארץ, 22/05/09
  6. ↑ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 48.
  7. ↑ אלכס פישמן, איתן גליקמן ועמיר רפפורט, צה"ל וצד"ל בלמו כיבוש מוצב בלבנון, ידיעות אחרונות, ‏ 28.04.1999, כפי שהועלה באתר פרש.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.