בית היתומים שנלר

מגדל הפעמון בבנין שנלר, 2007

בית היתומים שְׁנֶלֶר (בגרמנית: Syrisches Waisenhaus, בית היתומים הסורי) היה בית יתומים נוצרי שפעל בירושלים משנת 1861 ועד מלחמת העולם השנייה. מתחם שנלר השוכן ברחוב מלכי ישראל שימש כמחנה צבאי של הצבא הבריטי, ולאחר מכן עבר לידי ההגנה ובהמשך לצה"ל, עד אשר בסוף נובמבר 2008 חדל מפעילות ונסגר. במקומו נבנה שכונה חרדית.

היסטוריה

בית היתומים הוקם בשנת 1861 על ידי המיסיונר השוואבי (גרמני) יוהאן לודוויג שנלר (Johann Ludwig Schneller;‏ 1820–1896), שהתגורר בירושלים. ההחלטה להקים את בית היתומים באה בעקבות המרד בלבנון ב-1860, אז נטבחו נוצרים רבים על ידי המוסלמים והדרוזים במדינה וכתוצאה מכך נותרו יתומים נוצרים רבים. בעידוד ממשלתו ייסד שנלר את "בית היתומים הסורי", ששמו השגור בפי כל היה "בית היתומים שנלר". האדמות במערב העיר שעליהן הוקם המתחם נרכשו מערביי ליפתא. עם בניית המבנים במקום התגלה בית קברות מתקופת בית שני ומערות קבורה נוספות.

עד מהרה צבר לו בית היתומים, שהקנה לחניכיו חינוך גרמני, מוניטין רב בקרב הקהילות הנוצריות במזרח התיכון ובארץ ישראל. המתחם התפרש על פני כ-70 דונם, כלל בתי מגורים, חצרות, כנסייה, בתי מלאכה ועוד. בנוסף, נבנו לבוגרי בית היתומים בתים מסביב למתחם שנודעו אחר כך כ"שכונת שנלר".

באפריל 1934 הופיעה בשירה מקהלה מילדי המוסד בחגיגה לרגל יום הולדתו של אדולף היטלר. בין השנים 1936–1939 ניסה בית היתומים לייבא ארצה נשק ותחמושת מגרמניה, כדי לאמן את חניכיו למלחמה עתידית נגד היהודים.[1]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סילקו הבריטים את תושביה הגרמנים של ארץ ישראל, ובכללם את תושבי בית היתומים שנלר. בית היתומים הפך למחנה הצבא הבריטי המרכזי בירושלים. מעת לעת הותקף המחנה הצבאי על ידי האצ"ל והלח"י[2].

ביום 17 במרץ 1948 פינו הבריטים את המחנה והעבירו את הפיקוד בו לחטיבת עציוני, כוח ההגנה של מחוז ירושלים,[3] ומאז שימש המתחם כבסיס צבאי במשך 60 שנה. במחנה שכן בסיס מרכז של יחידה 8200. ל"שכונת שנלר" עברו תושבי שכונת נחלת יצחק שהייתה ממוקמת בין שכונת בית ישראל לשכונת שייח' ג'ראח ונאלצו לעזוב את שכונתם במהלך המלחמה.

במאה ה-21

עד לסוף חודש נובמבר בשנת 2008 פעל במתחם מחנה צבאי של פיקוד העורף, חיל הרפואה (המחנה הצבאי הועבר למחנה עופרית שבאזור הר הצופים)[4] ומרכז קישור ירדן של החטיבה לקשרי חוץ. כמו כן פעל שם גם המכון הגיאולוגי לישראל. שני אלה נסגרו ובמקומם מתוכננת הקמת שכונה חרדית בת כ-600 יחידות דיור, תוך שימור המבנים ההיסטוריים במקום וייעודם כמבני ציבור ואתרי מורשת, כיוון שלמתחם יש חשיבות ארכיטקטונית רבה בשל המבנים האירופיים שנשתמרו בו. כיום פועלים גופים ירוקים כדי להבטיח את שימור המבנים הללו על ידי העירייה.[5]

ארכאולוגיה

ב-2016, במסגרת חפירות ארכאולוגיות לקראת הקמת שכונת המגורים החרדית, נמצאו במתחם בית גתות גדול להכנת יין, עקבות של בית מרחץ רומי ולבנים של הלגיון העשירי פרטנסיס (שככל הנראה שהה באותה עת בבנייני האומה הנמצא בסמיכות למקום במרחק של כ-800 מטרים) עם ממצאים נוספים המכוונים לקיומו של בית אחוזה שהיה במקום.[6]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים, הוצאת כתר, 2008.
  2. ↑ הרוג ופצועים בפיצוץ קסרקטין בירושלים, משמר, 13 במרץ 1947
  3. ↑ רחל ינאית, יצחק אברהמי, ירח עציון, ההגנה בירושלים, ספר שני תש"ז-תש"ח, הוצאת ארגון חברי ההגנה בירושלים, ירושלים: תשל"ה, עמ' 96, 98.
  4. ↑ "כל העיר", 28 בנובמבר 2008.
  5. ↑ דותן לוי, הצבא יצא משנלר, 600 משפחות חסידי גור ייכנסו, באתר כלכליסט, 14.12.2010.
  6. ↑ חסיד בעלזא מאושר: במתחם שלו ב'שנלר' נחשף בית גתות ומרחץ רומי, באתר חרדים 10; ממצאים ארכיאלוגיים חושפים את העבר של מתחם שנלר, באתר בחדרי חרדים.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.