מיזוגיניה
על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית 
מִיזוֹגִינְיָה היא שנאת נשים (מיוונית: מיסוֹס = שנאה; גינֶה = אישה). המונח המקביל למיזאנדריה, שנאת גברים. מונח זה שהוטמע בפסיכולוגיה מתאר שילוב התנהגויות ותכונות אופי של גברים (לעיתים רחוקות גם נשים) אשר רוחשים שנאה כלפי המין הנשי. השנאה כלפי האישה יכולה להיות מוסווית או גלויה ומתבטאת לעיתים בהתעללות נפשית ופיזית. ההתנהגות המאפיינת מיזוגיניסטים מתעללים מתחלקת לשני שלבים שאינם מוגדרים בזמן. בשלב ראשון, שלב הפיתוי, מתבצעת בחירת האישה (הקורבן) ופיתויה להיכנס למערכת רגשית עם המיזוגיניסט. בשלב השני מתבצעת ההתעללות בה.
בשלב הראשון של הפיתוי לרוב אין ההתעללות קיימת, או שהיא מוסווית ובלתי ישירה. מטרת שלב זה ליצור קשר רגשי חזק אצל האישה כהכנה לשלב השני, שבו ההתעללות היא בוטה וישירה, כדי שלא תוכל להתנתק מהמיזוגיניסט. התנהגות זו מתאפיינת בקוטביות חזקה של רגשות: תלות ושנאה.
ההסברים השונים להתפתחות המיזוגיניה חוזרים פעמים רבות לילדות הראשונית, לקשר בין הילד להוריו ובמיוחד לקשר עם האם. בגיל צעיר ביותר, שנתיים לערך, כאשר שלב העצמאות והניתוק של הילד אינו מתבצע באופן אופטימלי, יוצר הילד תלות עצומה באם, ובמקביל מפתח רגשות של שנאה וכעס כלפיה. השילוב של דמות כל יכולה שהוא תלוי בה למילוי צרכיו, מחד, ודמות היוצרת כעס כה רב, מאידך, הוא דפוס שהמיזוגיניסט חוזר עליו עם נשים בבגרותו. פעמים רבות יתבטאו יחסי המיזוגיניסט עם נשים בצורת יחסי "אהבה-שנאה".
המונח המקביל למיזוגיניה הוא מיזאנדריה, שנאת גברים. כנגד שני המושגים קיים מושג המיזנתרופיה, שנאת בני האדם ככלל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יעל שמש, "'ומוצא אני מר ממות את האשה' (קהלת ז, כו): האומנם מצויה שנאת נשים במקרא?", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יט (תשס"ט), עמ' 77–101.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0