המים העליונים

תרשים של מים העליונים מתוך מעשה טוביה יסניץ ה'ת"פ

המים העליונים (בלשון התורה: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי ה' מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית.

להבדיל, גם בבבל הקדומה האמינו שמעל הרקיע קיים מאגר מים שממנו יורד הגשם.[1]

במקרא

ציור: ה' כביכול מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ג'יימס טיסו

בסיפור הבריאה המקראי מתואר כי הרקיע נברא כדי להבדיל בין המים העליונים למים התחתונים:

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן.

תיאור הפרדת המים הוא המשך לתיאור המקראי שלפיו ביום הראשון של הבריאה היה העולם מכוסה כולו במים ורק 'רוח אלוקים' ריחפה מעליהם. ביום השני הופרדו חלק מהמים על ידי הרקיע שנברא בתוכם, וביום השלישי נאספו המים שנשארו למטה אל הים.

המים העליונים נזכרים גם בספר תהילים "הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם",[2] וכן לפי חלק מהפרשנים בפסוק "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו".[3]

בחז"ל

לשיטה אחת בחז"ל המים העליונים נסמכים על הרקיע כפשוטו של מקרא,[4] גם אנשי דור הפלגה מתוארים בחז"ל כמי שהאמינו שהמים העליונים ייפלו בהיעדר רקיע,[5] לפי שיטה זו מתפרשת המילה שמיים – שא מים, על שם שהם נושאים את המים העליונים. לשיטה אחרת בחז"ל יש מרחק בין המים העליונים לבין הרקיע והם תלויים ועומדים מעל הרקיע ב'גזירת מלך'.[6]

מחלוקת נוספת ישנה בחז"ל, האם מקור הגשם הוא מהמים העליונים, או ממי האוקיינוס.[7]

המים העליונים מתוארים בחז"ל כזכרים והתחתונים כנקבות.[8]

בפרשנות המקרא

בקרב פרשני המקרא מספר גישות להבנת מהותם של "המים העליונים":

  • בשם רס"ג כתבו כי הוא מפרש את המקרא כפשוטו, לדבריו ישנו גוף כדורי בחלל אוויר העולם שמעליו נמצאים המים העליונים, אך בני האדם אינם מרגישים בהם.[9]
  • הרמב"ם כתב שהמים העליונים שונים במהותם מהמים התחתונים ואינם מים רגילים, וההבדלה בין מים למים לא הייתה רק במקומם אלא בטבעם.[10] האברבנאל ביאר שלדבריו החלק התחתון של האוויר הוא הרקיע וחלק האוויר שמעליו הוא המים העליונים ששם נולד הגשם. המים התחתונים הם מים בפועל והמים העליונים הם מים "בכח". פירוש זה מבוסס על שיטת אריסטו בספרו אותות השמים שחילק את האוויר לשלושה חלקים.[11]
  • הרב יצחק בן יוסף הישראלי כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"עצם השמים וכל צבאם", והמים התחתונים הם "גופים השפלים ההווים והנפסדים".[12]
  • הרב יצחק אברבנאל כתב שהמים העליונים הם השמים העליונים, והתורה העלימה את הש' בכדי להעלים את מהות המים העליונים.[13]
  • הרב אליעזר אשכנזי כתב שהרקיע הוא הארץ, המים התחתונים הם מי התהום, (וכמו שנאמר "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם"[14]) והמים העליונים הם מי הימים והנהרות הנראים לעין. לדבריו פירוש הכתוב "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם"[15] הוא שהבורא החליף את שמו של הרקיע העליון ל"שמים" כדי להבדיל את שמו מהרקיעה התחתונה שהיא הארץ.[16]
  • הרלב"ג כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"גשם בלתי שומר תמונתו"[17] שנמצא בין הגלגלים .[18]
  • הרמב"ן כתב ש"העניין הוא מסתרי התורה... והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו".[19]

בקבלה

בספרי הקבלה היהודית קיימת הקבלה בין המים העליונים והתחתונים למושגים הקבליים "מיין דוכרין" ו"מיין נוקבין" (מארמית: מים זכרים ומים נקבות), הרקיע מקביל לספירת יסוד שמבדילה ביניהם.[20] בכל זיווג, הנקבה שלמטה מעלה מיין נוקבין ומעוררת את הזכר להמשיך מיין דוכרין.[21]

בפרשנות מדעית

עם התפתחות מדע האסטרונומיה וחקר הכוכבים, התגלה כי כוכבים רבים כדוגמת כוכבי הלכת – צדק, שבתאי, וכן נפטון ואורנוס - עשויים, בין היתר, משכבת קרח בעובי של אלפי(!) ק''מ. הקטבים הקפואים של מאדים מהווים מרחבי קרח עצומים. טבעותיו של שבתאי מכילים כמויות אדירות של קרח. כמו גם ענן ה'אורט' המכיל מליארדי כוכבי שביט העשויים מקרח. פרשני המקרא שנכתבו לאחר תגליות אלו, רואים בזה[22] [23]פרוש מופשט יותר ל'מים העליונים', ובכך מקבלים הבנה לדברי המדרש[24] שמתאר את בריאת המים התחתונים בהמסתם באש, את המים העליונים כגלידים, ושהמים העליונים מרובים מהמים התחתונים.

ראו גם

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ↑ גד בן-עמי צרפתי, הקוסמוגראפיה התלמודית, תרביץ חוברת ב' כרך לה' עמוד 142
  2. ↑ ספר תהילים, פרק קמ"ח, פסוק ד'
  3. ↑ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ג' לפי פירוש ראשון ברד"ק
  4. ↑ שיטת רב שמואל בר נחמן בבראשית רבה ד ב, וראו גור אריה על בראשית א ח ואור החיים שם
  5. ↑ מדרש תנחומא (בובר) על פרשת נח סימן כד'
  6. ↑ בראשית רבה ד ג
  7. ↑ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט עמוד ב
  8. ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
  9. ↑ טוביה הרופא, ‏מעשה טוביה פרק שישי, באתר HebrewBooks
  10. ↑ מורה הנבוכים, חלק שני פרק ל'
  11. ↑ יצחק אברבנאל, ‏פירוש על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  12. ↑ יסוד עולם מאמר שני פרק א', באתר HebrewBooks
  13. ↑ יצחק אברבנאל, ‏פירוש על בראשית א' ב', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  14. ↑ ספר תהילים, פרק קל"ו, פסוק ו'
  15. ↑ ספר בראשית, פרק א', פסוק ח'
  16. ↑ אליעזר אשכנזי, ‏מעשי ה' מעשה בראשית פרק ד', באתר HebrewBooks
  17. ↑ ייתכן שכוונתו לאתר
  18. ↑ רלב"ג על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  19. ↑ רמב"ן על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  20. ↑ תיקוני זוהר תיקון שלושים
  21. ↑ חיים ויטאל, ‏מבוא שערים שער ב' חלק ג' פרק ט', באתר HebrewBooks
  22. ↑ הרב דניאל בלס, היכן הם המים אשר מעל השמים?, הידברות
  23. ↑ הרב זמיר כהן, האם יש מים מעל הרקיע, הידברות
  24. ↑ בראשית רבה, פרק פרשה ד' אותיות ב-ג
בריאת העולם בששת ימי בראשית
היום הראשון לבריאה ארץ • שמים • אור • חושך • יום • לילה
היום השני לבריאה רקיע • מים • המים העליונים • המים התחתונים
היום השלישי לבריאה ים • יבשה • הרים • גבעות • דשא • עשב • עץ פרי • עץ פירות
היום הרביעי לבריאה שמש • ירח • כוכבים • אור השמש
היום החמישי לבריאה עופות • שרץ העוף • דגים • תנינים הגדולים
היום השישי לבריאה
חיות • בהמות • רמש
בני אדם אדם וחוה • בריאת אדם וחוה
עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות פי הארץ • פי הבאר •פי האתון • הקשת • המן • המטה • השמיר • והכתב • והמכתב • והלוחות.
שבת בראשית שבת קודש
"מעשה בראשית" בתורת הסוד • ספר יצירה
ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולם • חטא עץ הדעת • קללת האדם והאשה • קין והבל • שירת למך • חטא בני האלקים
פרשת נח תיבת נח • המבול • שכרות נח • ברית הקשת • תולדות בני נח • מגדל בבל
פרשת לך לך ירידת אברהם למצרים • מריבת רועי אברהם ורועי לוט • מלחמת ארבעת המלכים את החמישה • מלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתרים • ברית המילה
פרשת וירא בשורת הבן לשרה • מהפכת סדום ועמורה • לוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אישה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • מכירת הבכורה • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • לקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח פגישת יעקב ועשו • מאבק יעקב והמלאך • מעשה שכם ודינה • מעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתה • מעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסף • מעשה יהודה ותמר • לידת פרץ וזרח • יוסף ואשת פוטיפר • חלום שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • מינוי יוסף למושל מצרים • שבע שנות השבע • שבע שנות הרעב במצרים •ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • המלאך הגואל • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוה • קין והבל • נח • אברהם ושרה • לוט • הגר וישמעאל • יצחק ורבקה • עשו • יעקב רחל ולאה • ראובן • שמעון • לוי • יהודה • תמר • יוסף • אפרים ומנשה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.