מלווין ר' לאירד
| מלווין לאירד Melvin Laird | ||
|---|---|---|
| מדינה | ארצות הברית | |
| לידה | 1 בספטמבר 1922 אומהה, נברסקה, ארצות הברית | |
| פטירה | 16 בנובמבר 2016 (בגיל 94) דרום פלורידה, ארצות הברית | |
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | |
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | |
| יועץ למועצה למדיניות פנים של ארצות הברית | ||
| תקופת כהונה | 1 במאי 1973 - 8 בינואר 1974 (36 שבועות ויום) | |
| מזכיר ההגנה של ארצות הברית ה-10 | ||
| תקופת כהונה | 22 בינואר 1969 - 29 בינואר 1973 (4 שנים) | |
| הקודם בתפקיד | קלארק קליפורד | |
| הבא בתפקיד | אליוט ריצ'רדסון | |
| חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ויסקונסין | ||
| תקופת כהונה | 3 בינואר 1953 - 21 בינואר 1969 (16 שנים) | |
מלווין רוברט "בום" לאירד (באנגלית: Melvin Robert "Bom" Laird, 1 בספטמבר 1922 - 16 בנובמבר 2016) היה פוליטיקאי וסופר אמריקאי מן המפלגה הרפובליקנית. הוא שימש כמזכיר ההגנה של ארצות הברית בשנים 1969-1973 תחת ממשלו של הנשיא ריצ'רד ניקסון וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1953-1969. כמזכיר ההגנה, היה ממתכנני הנסיגה האמריקאית מוייטנאם במסגרת סיום מלחמת וייטנאם.
ביוגרפיה
מלוויד לאירד נולד באומהה שבנברסקה. אביו היה פוליטיקאי, איש עסקים וכומר. הוא גדל והתחנך בויסקונסין ובאילינוי. בשנת 1944 לאירד סיים את לימודיו הגבוהים במינסוטה והתגייס לצי ארצות הברית. לאחר ששירת במהלך מלחמת העולם השנייה במערכה באוקיינוס השקט, השתחרר לאירד מהשירות באפריל 1946. בשנה זו, כאשר לאירד היה בן 23 בלבד, נבחר לסנאט של מדינת ויסקונסין. הוא כיהן בתפקיד זה עד לבחירתו לבית הנבחרים האמריקאי בשנת 1952.
כחבר בבית הנבחרים, לאירד היה ידוע בשל התעסקותו בנושאים בטחוניים רבים ובהתנגדותו להתנהלות ממשל לינדון ג'ונסון ובפרט התנהלות מזכיר המלחמה רוברט מקנמארה בכל הקשור למלחמת וייטנאם. בשנת 1964 הכריז לאירד על תמיכה פומבית במועמד הרפובליקאי בבחירות לנשיאות ארצות הברית בארי גולדווטר.
כמזכיר בקבינט וכפוליטיקאי בכיר במפלגה הרפובליקנית, ללאירד היה תפקיד מרכזי ובהדחת ספירו אגניו מתפקיד סגן נשיא ארצות הברית ומינוי ג'רלד פורד כמחליפו בשנת 1973. בשנים 1956-1967 מונה לאירד כחבר במשלחת ארצות הברית לארגון הבריאות העולמי בז'נבה שבשווייץ, על ידי שלושה נשיאים: דווייט אייזנהואר, ג'ון קנדי ולינדון ג'ונסון. אייזנהואר כל כך העריך את עבודתו של לאירד בארגון, עד כדי שאמר כי לאירדר נמנה בין עשרת האנשים שהכי מתאימים לכהן כנשיא ארצות הברית
כמזכיר ההגנה, דגל לאירד בשינויים הדרגתיים ולא פתאומיים, ובהקטנה דרסטית של כוח האדם במערכת הביטחון האמריקאית. בנוסף על כך, פעל על מנת לייעל את מערכת ההגנה ואת מערך התחמושת שברשותה. למרות כל אלה, הנושא המרכזי בו עסק היה נסיגת הכוחות האמריקאים מווייטנאם. לאירד תכנן את הנסיגה באמצעות צמצום הדרגתי של הכוחות תוך אימון של צבא דרום וייטנאם. מדיניות הדרגתית זו הייתה מוקד למחלוקת בינו לבין הנשיא.
לאירד סיים את כהונתו כשר ההגנה ב-29 בינואר 1973, זאת מכיוון שהצהיר שוב ושוב כי יכהן רק ארבע שנים. לקראת בחירות 1976 שקל לאירד להתמודד לנשיאות, אך התחרט כתוצאה מפרשת ווטרגייט. בשנת 1974 קיבל את מדליית החירות הנשיאותית.
לאירד נפטר בשנת 2016, בגיל 94, כתוצאה מהתקף לב בדרום פלורידה. נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
