ממלכת איטליה הנפוליאונית
| ממלכת איטליה הנפוליאונית Regno d'Italia Royaume d'Italie | |||||
| |||||
|
| |||||
| יבשת | אירופה | ||||
| שפה נפוצה | איטלקית | ||||
| עיר בירה | מילאנו | ||||
| משטר | מונרכיה אבסולוטית | ||||
| הקמה תאריך |
הכתרת נפוליאון למלך איטליה 17 במרץ 1805 |
||||
| פירוק תאריך |
הסכם פריז 30 במאי 1814 |
||||
| ישות קודמת |   .svg.png.webp){kind=small} |
||||
| ישות יורשת |    |
||||
.svg)
ממלכת איטליה הנפוליאונית הייתה חלק מדינת חסות של הקיסרות הצרפתית הראשונה, שהוקמה על ידי נפוליאון בצפון איטליה, והתקיימה בין השנים 1805–1814.
היסטוריה
לאחר הכתרת נפוליאון לקיסר צרפת, הוכתר יטל אף למלך איטליה, ושטחי הרפובליקה האיטלקית הפכו לממלכת איטליה. הממלכה כללה את שטחי הרפובליקה האיטלקית לשעבר: דוכסות מילאנו, דוכסות מנטובה, דוכסות מודנה, חלקה המערבי של הרפובליקה של ונציה, חלק ממדינת האפיפיור ברומניה, ואת מחוז נובארה.
לאחר התבוסה של הקואליציה השלישית וחוזה פרסבורג, נוסף לממלכה חלקה המזרחי של הרפובליקה של ונציה,שכללו את איסטריה ודלמטיה עד קוטור.
בוועידת פונטנבלו עם אוסטריה ב-10 באוקטובר 1807, ויתרה ממלכת איטליה לאוסטריה ועל שטחים מסוימים, והגבול החדש הוצב על נהר האיזונצו.
באביב 1808 סופחה הרפובליקה של רגוזה אף היא לממלכת איטליה, וזו הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה המודרנית שרגוזה אוחדה לאיטליה. ב-2 באפריל 1808, בעקבות פירוקה של מדינת האפיפיור, סופחו חלק משטחיה לממלכת איטליה, ובאותו זמן הייתה הממלכה בשיא גודלה.
לאחר תבוסה נוספת של אוסטריה, חתמו נפוליאון ומקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה ב-28 בפברואר 1810 על הסכם פריז, שלפיו ויתרה ממלכת בוואריה על דרום טירול לממלכת איטליה, אשר בתורה ויתרה על איסטריה ודלמטיה (עם רגוזה) לצרפת.
הממלכה הייתה בת חסות של האימפריה הצרפתית, ושלחה חיילים להילחם בקרבות השונים לטובת צרפת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
