מנגרובים
מנגרובים הם עצים ושיחים הגדלים בתוך מים מלוחים לאורך חופי ים. המנגרובים גדלים באזורי אקלים טרופיים וסוב טרופיים, בין קווי הרוחב 30° צפון ו-30° דרום.
יערות המנגרובים הם מערכת אקולוגית ייחודית, היושבת על התפר שבין הים והיבשה. המנגרובים יוצרים חורשות צפופות של שורשים וענפים, וסביבתם מהווה בית גידול למינים רבים של בעלי חיים, כגון תנין הים וסרטנים. הם גדלים בדרך כלל בחופים רדודים או בשפכי נהרות.
המנגרובים נמנים עם מספר משפחות צמחים, כשהבולטת בהם היא Rhizophoraceae (מסדרת המלפיגאים). קיימים כ-110 מינים, מתוכם רק 54 הם מנגרובים אמיתיים, החיים רק בחורשות מנגרובים.
בישראל לא קיימת צמחיית מנגרובים, אך בראס מוחמד שבחצי האי סיני, ובמיוחד בנבק שמצפון לשארם א-שייח', קיימות חורשות של המין אביסניה ימית (Avicennia marina).
פיזיולוגיה של הצמח
המנגרובים הם צמחים בעלי תכונות ייחודיות, המאפשרות להם את הגדילה בסביבתם הטבעית: יכולתם להתקיים בסביבה מלוחה, דלת חמצן השרויה בקרינה שמשית חזקה במרבית ימי השנה.
לשם כך קיבלו המנגרובים פתרונות להתמודדות עם הסביבה העוינת:
- מים מלוחים: יכולתם לשרוד במי ים מלוחים נובעת ממנגנונים לסילוק המלח. בשורשיהם קיימות ממברנות מיוחדות המסננות את מי המלח. בסוגים מסוימים (מנגרובים אפורים) קיימות בעלים בלוטות המפרישות מלח. מינים אחרים אוגרים את עודפי המלח בעלים ומשירים אותם בבוא העת.
- סביבה דלת חמצן: חלק מהשורשים הם שורשי אוויר, הנחשפים במהלך שפל ומספקים חמצן. שורשים אלה נראים כמו קשים, המזדקרים לגובה של בין 30 סנטימטרים ל-3 מטרים. לפיכך המנגרובים משגשגים באזורים שבהם הגאות והשפל משמעותיים. שורשים אחרים משמשים להזנה.
אקולוגיה
הגנה בעת צונאמי
נמצא, כי חופים שבהם גדלו חורשות מנגרובים היו מוגנים יותר מפגיעות גלי צונאמי. הם ידועים גם כמגינים על החופים באזור גדילתם מפני בליה.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0