מערכת הביטחון הישראלית

לוחמי חיל הרגלים של צה"ל.

מטוסי קרב F-16I סופה ו-F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי.

טנק מרכבה סימן 3ד ב"ז - פרי תכנון וייצור ישראלי. בעשורים האחרונים משקיעה מדינת ישראל בפיתוח טכנולוגיות ואמצעי לחימה כמכפיל כוח לשמירת היתרון הצבאי של צה"ל מול אויבי מדינת ישראל.

שוטרי מג"ב בירושלים. משמר הגבול משלב בין תפקידים משטרתיים להכשרה קרבית והיררכיה צבאית למחצה.

הימ"מ, היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל (משמר הגבול).

מערכת הביטחון הוא הכינוי למכלול הארגונים העוסקים בהגנה על ביטחון מדינת ישראל, כלומר על הגנת תושביה מפני אויבים מבחוץ ומבית. הארגונים הנכללים במערכת הביטחון בישראל הם:

• משרד הביטחון: המשרד הממשלתי המפקח על פעולת הצבא, ועוסק בפעולות אזרחיות הקשורות לתפעול הצבא, כגון רכש ושיקום. במסגרת משרד הביטחון פועל המלמ"ב - הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, שאחראי על אבטחת משרד הביטחון עצמו ועל אבטחת התעשיות הביטחוניות.
• צבא הגנה לישראל (צה"ל): צבאה של מדינת ישראל.
  •   זרוע היבשה : אחראית על בניין הכוח בכוחות היבשה של צה"ל. מערך החוד כולל את חיל הרגלים, חיל השריון, חיל ההנדסה הקרבית, חיל התותחנים, חיל האיסוף הקרבי ויחידות מובחרות בצה"ל. הפעלת הכוח היא באחריות הפיקודים מרחביים.
  •   חיל האוויר הישראלי : מפעיל מטוסי קרב, מסוקי קרב, מטוסי תובלה, כלי טיס בלתי מאוישים, לוויינים ואמצעים נוספים. משמש כ"זרוע האסטרטגית" של צה"ל.
  •   חיל הים הישראלי : מפעיל ספינות סיור ובט"ש מהירות, ספינות טילים, צוללות אסטרטגיות ואת יחידת הקומנדו הימי שייטת 13. חיל הים מגן על חופי ישראל ונתיבי הסחר הימיים של ישראל, וכן שותף במבצעים אסטרטגיים רחוקים.
  •   אגף המודיעין : אחראי על מודיעין צבאי. בין יחידותיו נמנות סיירת מטכ"ל ויחידה 8200.
• המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד"): ארגון הביון של המדינה, הממונה על איסוף מידע אזרחי וצבאי ופעולות ביטחון חשאיות מחוץ לגבולות המדינה.
• שירות הביטחון הכללי (השב"כ): נועד להגן על המדינה מפני חתרנות פנימית המסכנת את ביטחונה. בפועל תפקידו כולל גם סיכול טרור שמקורו בשטחים.
• המשרד לביטחון הפנים: המשרד הממשלתי המפקח על פעולתם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ושירותי כבאות והצלה.
• משטרת ישראל: המשטרה של מדינת ישראל, העוסקת בביטחון פנים - מניעה של מעשי פשע ולכידת עבריינים.
  •   משמר הגבול : הזרוע הקרבית של משטרת ישראל. אחראית על ביטחון הפנים, הגנת הגבולות ואזורי הספר, שיטור כפרי, לוחמה בטרור וסיוע למשטרה באירועים כגון הפרות סדר ואירועים ביטחוניים. מג"ב פועל גם בשטחי יהודה ושומרון תחת פיקוד המרכז ותפקידו שם הוא לספק הגנה וביטחון לתושבים, לצד מלחמה בטרור.
  •   ימ"מ : היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור. יחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל שמתמחה בחילוץ בני ערובה וטיפול בפיגועי חטיפה ומיקוח, בפעולות סיכול ולוחמה בטרור וכן במבצעים מיוחדים וטיפול בפשיעה קשה. מפעילה לוחמי פריצה, לוחמי טיפוס ("קופים"), מסתערבים, צלפים, חבלנים וכלבנים.
• שירות בתי הסוהר (שב"ס): הגוף האחראי על הפעלת בתי הסוהר בישראל.
• הרשות הלאומית להגנת הסייבר – גוף המתאם את הגנת הסייבר ואבטחת המידע של ישראל. לגופים שונים במערכת הביטחון - בהם צה"ל, משטרת ישראל, השב"כ והמוסד - יש יחידות סייבר, וישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום זה.
• המטה לביטחון לאומי – גוף מייעץ ומתאם בענייני ביטחון במשרד ראש הממשלה.
• שני גופים קטנים, משמר הכנסת האחראי על אבטחת משכן הכנסת ומשמר בתי המשפט האחראי על אבטחת בתי המשפט בישראל.
• יש המחשיבים גם גופי חירום והצלה כגון הרשות הארצית לכבאות והצלה, הכפופה למשרד לביטחון פנים (אשר מהווה בעצמו חלק ממערכת הביטחון הישראלית) ובאה להגן מפני שריפות וכדומה ואף את מגן דוד אדום ואת איחוד הצלה (ארגון הצלה התנדבותי המעניק בעיקר שירותים פרטיים של עזרה ראשונה) הכפופים למשרד הבריאות ובאים להעניק בעיקר טיפולי עזרה ראשונה, שירותים רפואיים אחרים ומגנים גם בעיקר מפני פגיעות העלולות להביא למחלות, לפציעות ולמוות, כחלק ממערכת הביטחון הישראלית. בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוקמה רשות חירום לאומית כגוף נפרד ממשרד הביטחון אך לבסוף פעילותה כגוף עצמאי הופסקה והיא אוחדה לתוך משרד הביטחון.

מפעם לפעם עולות הצעות לארגון חדש במערכת הביטחון, לשם מילוי פונקציה שחסרה במערכת זו, כפיצול של יחידה ארגונית קיימת והפיכתה ליחידה עצמאית, או לשם שינוי יחסי הכוחות בין המרכיבים השונים של מערכת הביטחון. בחודש מרץ 2004, למשל, הציעה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק להפוך את אחת מיחידות המודיעין של הצבא, יחידה 8200, לגוף אזרחי נפרד מהצבא (בדומה למקבילתה האמריקאית, ה-NSA).

לכל אחד מהגורמים במערכת הביטחון סמכויות משלו, אך לעיתים נדרשת הכרעה בשאלה מי הגורם שיתמודד עם איום ביטחוני מסוים. בין הגורמים השונים מתקיימים אינטראקציה ושיתוף פעולה, לשם מימושן של מטרות משותפות. בנוסף לכך מתקיים מעבר של לוחמים/עובדים בין הגורמים השונים, ובפרט מעבר מצה"ל אל כל יתר הגורמים. במיוחד בולט הדבר במוסד, שרבים מראשיו הם אלופים שהשתחררו מצה"ל.

פיקוח פרלמנטרי, תיאום, ייעוץ וקבלת החלטות

הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון מבוצע על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וועדות המשנה שלה:

• ועדת משנה למודיעין ולשירותים חשאיים
• ועדת משנה לתפיסת הביטחון ובניין הכח
• ועדת משנה לכוננות וביטחון שוטף
• ועדת משנה לכ"א בצה"ל
• ועדת משנה לענייני חוץ והסברה

מערכת הביטחון כפופה לביקורת מטעם מבקר מערכת הביטחון (הממונה על ידי משרד הביטחון), מבקר פנים (בצה"ל ובגופים האחרים) ומבקר המדינה. בנוסף קיימים המטה לביטחון לאומי ותפקידי המזכיר צבאי שתפקידם לתאם ולייעץ לממשלה, ראש הממשלה, שר הביטחון והנשיא. כמו כן קיים הקבינט המדיני-ביטחוני שמטרת הקמתו הייתה קבלת החלטות מושכלת ומקצועית יותר מטעם הממשלה, עקב היעדר ניסיון של מרבית השרים (שהינם חסרי ניסיון צבאי משמעותי).

ראו גם

• קהילת המודיעין הישראלית
• דרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל
• תקציב משרד הביטחון

קישורים חיצוניים

• דין וחשבון הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים לשיפורו, באתר הכנסת.
• גדעון אלון, דו"ח שטייניץ: להוציא את יחידה 8200 מאמ"ן, הארץ, 28.03.2004.