מפלגת אל-ופד


حزب الوفد
מנהיגים סעד זע'לול, מוסטפא אל נחאס פאשה
מדינה מצרים (1805-1922) סולטנות מצרים
מצרים (1922-1952) ממלכת מצרים
תאריך ייסוד 1919
מיקום במפה הפוליטית ימין מתון
חברי פרלמנט
0 / 100
צבעים רשמיים ירוק
http://alwafdparty.org

מפלגת אל-ופד (בערבית: حزب الوفد, תרגום "מפלגת המשלחת") הייתה מפלגה מצרית לאומית שהוקמה בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, כמשלחת לועידת פריז. המשלחת לא זכתה להשתתף בוועידה בעקבות סירובו של רג'ינלד וינגייט שהחליף בשנת 1917 את הנרי מקמהון כנציב הבריטי העליון במצרים. מפלגת הופד מילאה תפקיד חשוב במהומות 1919. המפלגה פעלה במצרים במשך 30 שנים עד פיזורה ב-1953 על ידי גמאל עבד אל-נאצר. מנהיגיה היו:

את מפלגת אל-ופד (הוופד) המשיכה מפלגת הוופד החדשה שהוקמה ב-4 בפברואר 1978.

רקע

מצרים נכבשה ב-1882 על ידי הבריטים שהקימו במדינה פרוטקטורט. השלטון היה נתון בידי הקונסול הבריטי שהוצב במדינה והמצרים שותפו בניהול ענייני המדינה. ההנהגה המצרית הייתה הח'דיו (עד 1914), ראש ממשלה ומועצת שרים.

מלחמת העולם הראשונה השפיעה קשות על מצרים:

מצב זה הוביל לתסיסה לאומית אנטי בריטית ולדרישה מצרית להשתתף בוועידת השלום בוורסאי. כך הוקמה הוופד ב-1919 כארגון וכמשלחת. סעד זע'לול הגיע לווינגייט ודרש להשתתף בוועידת השלום בפריז, אך הנציב הבריטי לא נענה לדרישה. למרות שיעודה של המשלחת לא התממש, הפכה והתעצבה המשלחת לכדי מפלגה פוליטית ב-1923. בבחירות לפרלמנט שהתקיימו ב-1924 זכתה המפלגה ב-179 מתוך 211 מושבים. בשנים הראשונות לקיומה זכתה הוופד לפופולריות רבה, אולם בעקבות ביטול החוקה של 1923, לא השתתפה המפלגה בבחירות של 1931.

לאורך השנים השתנה אופי המפלגה במידה ניכרת, והוופד איבדה מכוחה בשל פילוגים רבים ואיבדה במידה רבה את תדמיתה כמפלגה צעירה ואידיאליסטית. כמו כן, מנהיגה הראשון סעד זע'לול היה מנהיג כריזמטי אולם יורשו כמנהיג המפלגה, נחאס, התקשה לסחוף את ההמונים.

בחלק מתקופת קיומה, הייתה מפלגת הליברלים החוקתיים במצרים היריב הפוליטי המרכזי של הוופד. הבדלי העמדות בין המפלגות היו על רקע אידאולוגי, פוליטי ובעיקר טקטי, בשל העובדה שהליברלים הסכימו לפשרה מול הבריטים ולא חיפשו הסכם שיביא עצמאות מוחלטת.

ב-1936 החל תהליך של איבוד אמון ציבור בוחרי המפלגה בדרכה, בשל ההסכם האנגלו-מצרי. התהליך המשיך אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה כשנחשפו ב-1942 שערוריות בהן היו מעורבים נחאס ואשתו. סיבות אלו ואחרות גרמו לירידת הפופולריות של המפלגה ובבחירות לפרלמנט ב-1936 היא זכתה ב-89 מתוך 157 המושבים. הירידה בכוחה נמשכה עד אשר איבדה את השלטון ב-1944.

עד סוף ימיה, נמצאה המפלגה, למעשה, בידי בעלי האחוזות שהיו מנהיגיה. אולם, קהל הבוחרים שלה הורכב מקשת רחבה מאוד בעם המצרי: סטודנטים, פלאחים, אנשי המעמד הבינוני ועוד.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.