מצוה בו יותר מבשלוחו

מצווה בו יותר מבשלוחו
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מא עמוד א
משנה תורה לרמב"ם הלכות שבת פרק ל הלכה ו

מצוה בו יותר מבשלוחו הוא כלל הלכתי שמשמעו שיש העדפה שאדם יקיים את המצוה בעצמו (למרות הכלל 'שלוחו של אדם כמותו' שמשמעו שאין הבדל למעשה אם האדם עושה את המצוה בעצמו או על ידי שליח). הטעם בדבר זה, משום שכשהאדם עוסק במצווה בעצמו שכרו רב יותר[1] וכפי הכלל ש"לפום צערא אגרא" - לפי גודל הצער והטרחה כך גודל השכר. ויש שכתבו שהטעם הוא מפני שהאדם מקדש את גופו כשעוסק בגופו במצוות[דרוש מקור].

כלל זה קודם להידורים אחרים כגון זריזין מקדימין למצוות[2], ברוב עם הדרת מלך ועוד.

מכלל זה נובעת החובה לאדם לקדש אשה בעצמו ולא על ידי שליח וכן להכין הכנות לשבת.
לדעת רבים מהראשונים[3] מתפרסת החובה לכלל מצוות התורה. לעומתם דעת מהר"ח אור זרוע שהכלל מצומצם למצוות מסוימות[דרושה הבהרה] ודעת 'יד המלך' על היד החזקה להרמב"ם[4], שהכלל נאמר רק במקומות שהוזכרו בחז"ל בקידושין ובהכנות לשבת.[5].

מקורות ודוגמאות

הכלל נאמר על ידי האמורא רב יוסף כמענה לשאלת הגמרא מדוע פירט התנא שאדם יכול לקדש אשה גם בעצמו וגם על ידי שליח והרי מספיק שיאמר את דין השליחות וקל וחומר לאדם עצמו, אלא שבא להשמיענו את הכלל ש'מצוה בו יותר מבשלוחו'[6].

דוגמאות נוספות

  • בגמרא[7] משמע שדין זה נאמר גם לגבי ההכנות לשבת. ומשום כך נהגו האמוראים לטרוח בעצמם בהכנות אלו כדברי הגמרא: "רב ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא, רב הונא מדליק שרגי, רב פפא גדיל פתילתא, רב חסדא פרים סילקא, רבה ורב יוסף מצלחי ציבי, רבי זירא מצתת צתותי, רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק"[8]. אמנם יש מן האחרונים שביארו, שאין זה משום הדין הכללי של מצוה בו יותר מבשלוחו, אלא משום כבוד שבת, והדבר הובא רק כראיה לכך שכבוד המצוה רב יותר כאשר נעשה בגופו[דרוש מקור].
  • רבי עקיבא מספר שפגש את רבו רבן גמליאל דיבנה באיטליז של עימאום בזמן שערך את הקניות לסעודת הנישואין של בנו של רבן גמליאל[9], מכך יש מסיקים[10] שאף לסעודת נישואין ראוי לטרוח בעצמו מדין 'מצוה בו יותר מבשלוחו'.

מצוות שהן זכר ליציאת מצרים

בכף החיים[11] הוסיף שלמרות שבכל התורה קיים הכלל של מצוה בו יותר מבשלוחו במצוות שנעשות זכר ליציאת מצרים ראוי להקפיד יותר לקיימן בעצמו, וכמו שהקדוש ברוך הוא הוציאנו ממצרים בכבוד ובעצמו כן ראוי לנו לנהוג לעשות את המצוה בעצמנו. מטעם זה כתב הריב"ש[12] לפדות את הבן בעצמו ולא על ידי שליח. וכן במצוות סוכה ראוי להקפיד לבנותה בעצמו שהרי נבנית לזכר ענני הכבוד שחפפו את עם ישראל בצאתם ממצרים[13].

בספרות

על כלל זה נכתב על ידי הרב יהודה ארצי ספר מקיף בשם 'יקח מצוות'[14].

במוזיקה

הזמר חיים שלמה מאייעס שר את מילות הגמרא בקידושין 'מצוה בו יותר מבשלוחו' בלחן של שרולי ברונכר[15][16].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ רש"י על תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מב עמוד א
  2. ↑ ערוך לנר, מסכת יבמות עא:
  3. ↑ ראו בספר האגודה, מסכת שבת פרק ב' סימן מ"א
  4. ↑ שבת, ל, ו.
  5. ↑ הרב יהושע פפר, עדיף לבד: עיקרון "מצווה בו יותר מבשלוחו", י"ד בכסלו ה'תשע"ו (26 בנובמבר 2015) באתר 'דין'.
  6. ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מא עמוד א, ללישנא קמא, ואילו ללישנא בתרא התנא מלמדנו ש'אסור לאדם שישא אשה קודם שיראנה' ורק כלפי הכלה שמותר לה להינשא בלא ראיית החתן שהרי טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו אצלה נתחדש הכלל ש'מצווה בה יותר מבשלוחה'.
  7. ↑ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מא עמוד א
  8. ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיט עמוד א.
  9. ↑ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף טו עמוד א.
  10. ↑ שערי תשובה (או"ח, רנ, ב) בשם באר יעקב.
  11. ↑ סימן תרכו ס"ק יא.
  12. ↑ סימן קלא. עיין שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שה, סעיף י .
  13. ↑ באר הפרשה לרבי אלימלך בידרמן, סוכות, עמ' רלה-ו.
  14. ↑ רבי יהודה ארצי, ‏יקח מצוות, מהדורת בני ברק, ה'תשס"ט, באתר HebrewBooks.
  15. ↑ מצווה בו יותר מבשלוחו, בביצוע חיים שלמה מאייעס, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 3:49), 16 באוגוסט 2016.
  16. ↑ מצווה בו יותר מבשלוחו, בביצוע חיים שלמה מאייעס, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 4:07), 2 בדצמבר 2016.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.