מקנה

מִקְנֶה הוא שם כולל לבהמות מבויתות המשמשות במשק החי של האדם. שם כולל לעדרים של צֹאן, בקר ובהמות-עבודה (סוסים, חמורים וגמלים) שיש לאדם.

עדר כבשים

המקנה היה עיקר רכושו של הנווד בימי קדם, וחשיבותו הייתה רבה גם ביישוב החקלאי הקבוע. במלחמות המתוארות במקרא פירטו רשימות השלל את מספר בהמות המקנה שנלקחו מן האויבים. מְגדְלֵי צאן ובקר נקראים "אנשי מקנה", "יושב אוהל ומקנה". הביטוי הכולל "מקנה" מופיע פעמים רבות בסיפורי התורה: בסיפורי האבות (בספר בראשית), בתקופת המגורים במצרים (בספר שמות), ובזמן יציאת מצרים (בספר שמות, במדבר ועוד).

ראו גם

• בקר
• צאן
• סוסים