מרדכי איש-שלום

מרדכי איש-שלום
מרדכי איש-שלום בשנת 1959
לידה 1901
ליטא
פטירה 1991 (בגיל 90 בערך)
השכלה חלוץ, אוטודידקט
מפלגה מפא"י
ראש עיריית מערב ירושלים
תקופת כהונה 15 בדצמבר 1959 - 29 בנובמבר 1965 (6 שנים)
הקודם בתפקיד גרשון אגרון
הבא בתפקיד טדי קולק
סגן ראש עריית ירושלים
תקופת כהונה 1955 - 1959 (כ־4 שנים)
ממקימי תיאטרון ירושלים ומוזיאון ישראל

מרדכי איש-שלום (2 בינואר[1] 1901 – 21 בפברואר 1991) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1959–1965. ממקימי תיאטרון ירושלים ומהמובילים בהקמת מוזיאון ישראל ומבנים רבים בירושלים.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

איש-שלום נולד בשנת 1901 בשם מרדכי פרידמן (שם משפחתו העברי הוא תרגום השם פרידמן) בעיירה וורנה שבליטא כשלישי מבין חמשת בניהם של בן ציון ורייצה. אביו היה ציוני נלהב ובר אוריין, ולימד בחדר ה"מתוקן", שבו התחנך גם בנו הצעיר. בגיל 11 נשלח לגלות למקום תורה, ולמד בישיבות בשקודוויל ובקורשן, עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה ב-1914 וטרפה את הקלפים. בשנות המלחמה למד איש שלום תחת רב העיירה, אך בעוד בישיבה הקדיש את מירב זמנו ללימודים תורניים וזמן מועט לרכישה אוטודידקטית של השכלה כללית, כעת התהפך היחס, עד שבעיירה כינוהו על שם ברוך שפינוזה. בשנים אלו החל גם לטעום טעמה של פעילות ציבורית, כשעמד בראש קבוצת נערים שסייעה בידי יהודים שברחו ממחנות עבודות כפייה גרמניים.

בשנת 1923 עלה לארץ ישראל. בארץ הצטרף לחברי גדוד העבודה בתל יוסף, שם עבד בעיקר בייבוש ביצות, עד שעבר לפלוגת גדוד העבודה בירושלים, שבה עמד בראשית שנות העשרים בראש קבוצת בנאים.

בשנת 1950 התמנה לחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מפא"י.

בשנת 1955 קבלה מפא"י בבחירות 6 מושבים מתוך 21, גרשון אגרון מונה לראש עיריית ירושלים ואיש-שלום היה לסגנו[2].

בדצמבר 1959, לאחר הבחירות למועצת העיר, נבחר לראשות עיריית ירושלים, לאחר ששימש כחודש מ"מ ראש העיר בעקבות פטירתו של אגרון (שנפטר ימים ספורים לפני הבחירות).

בבחירות לעיריית ירושלים ב-1965, שהייתה בסימן המתיחות בין המערך (רשימה משותפת של מפא"י ואחה"ע) לבין רפ"י, קיבלו המערך בראשות איש-שלום ורפ"י בראשות טדי קולק, 5 מנדטים כל אחת[3]. שתי המפלגות פעלו למשוך את הדתיים[4], שקבלו יחד ששה מנדטים, לקואליציה שלהם, וטדי קולק הצליח לגבש סביבו קואליציה, ואיש-שלום נותר באופוזיציה. איש שלום טען שקולק עשה ויתורים לדתיים שהוא לא היה מסכים להם[5]. בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הצטרף איש-שלום בראשות מפלגתו לקואליצית חרום[6], ונהיה לסגנו של קולק. בסוף 1967 התאחדו רפ"י והמערך בירושלים ואיש-שלום מונה לסגן ראש העיר[7].

לקראת הבחירות בשנת 1969 הוחלט על הצערת רשימת המערך (מפלגת העבודה ומפ"ם) ואיש-שלום הסיר את מועמדותו. אולם בהמשך שוכנע להתמודד בכל זאת כדי שיהיה ממלא מקומו של קולק למקרה שיפרוש מראשות העירייה. בהינתן ההחלטה על הצערת הרשימה, התמודד איש-שלום מול חיים מרינוב על המקום שהוקדש לחבר ותיק ונוצח[8].

בשנת 1970 מונה ליו"ר ועדת חקירה של משרד הפנים לעניין מועצת בית שאן[9]. כן כיהן כיו"ר ועד המנהלים של בנק ירושלים[10].

נפטר בז' באדר תשנ"א, ונקבר בהר המנוחות. איש-שלום לא הסכים שיקראו רחוב על שמו. רחוב הסתת בשכונת בית הכרם מנציח את תחילת דרכו בירושלים בשנות העשרים. למרות בקשתו, הכביש הסובב את שכונת יפה נוף, מבית הכרם בואכה הר הרצל נקרא על שמו.

ספרו

  • מרדכי איש שלום, בסוד חוצבים ובונים: אוטוביוגראפיה (ראיין, ערך והביא לדפוס: מאיר חובב),‫ ירושלים: אגודת שלם, תשמ"ט.

קישורים חיצוניים

קובץ:Commons-logo.svg ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ זהו התאריך המשוער על ידי איש שלום; התאריך אינו ידוע בוודאות משום שלידתו לא תועדה במסמכים. (איש שלום, בסוד חוצבים ובונים, עמ' 25).
  2. ↑ ג. אגרון נכנס לתפקידו, מעריב (עיתון), 8 בספטמבר 1955
  3. ↑ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לעירית ירושלים, ילקוט הפרסומים 1231, 16 בנובמבר 1965
  4. ↑ יהושע ביצור, המרוץ על ראשות ירושלים: מי יבטיח יותר לדתיים?, מעריב (עיתון), 11 בנובמבר 1965
  5. ↑ יהושע ביצור, טדי קולק הסגיר כמעט הכל בידי שותפיו הדתיים, מעריב (עיתון), 17 בנובמבר 1965
  6. ↑ קואליציה מקיר לקיר בירושלים, דבר, 29 במאי 1967
  7. ↑ התאחדו סיעות המערך ורפ"י בעיריית ירושלים, דבר, 25 בדצמבר 1967
  8. ↑ יחיאל לימור, נקבעו מועמדי המפלגות בבחירות לעיריית ירושלים, מעריב (עיתון), 24 בספטמבר 1969
    י. משולם, מדוע לא נבחר מ. איש שלום, דבר, 20 בינואר 1970
    ישראל גור, עוד על אי בחירת מ. איש שלום, דבר, 25 בינואר 1970
  9. ↑ מונתה ועדה לחקירת המצב במועצת בית שאן, דבר, 1 באפריל 1970
  10. ↑ יואב שדה, קריית וולפסון - קרריית יוקרה לירושלים, דבר, 12 באוגוסט 1970
ירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1878)
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית יוסף אל-ח'אלידי סלים אל-חוסייני פיידי אל-עלמי חוסיין אל-חוסייני
1878 - 1879 1882 - 1897 1906 - 1909 1909 - 1917
המנדט הבריטי המנדט הבריטי עארף א-דג'אני מוסא כאט'ם אל-חוסייני ראע'ב נשאשיבי חוסיין אל-ח'אלידי דניאל אוסטר מוסטפא אל-ח'אלידי דניאל אוסטר ועדה מנדטורית
1917 - 1918 1918 - 1920 1920 - 1934 1934 - 1937 1937 - 1938 1938 - 1944 1944 - 1945 1945 - 1949
ירדן ראשי העיר המזרחית אנוור אל-ח'טיב עארף אל-עארף חנא עטאללה עומר וואעארי ועדה עירונית רוחי אל-ח'טיב אמין אל-מג'ג'
1948 - 1950 1950 - 1951 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1957 1957 - 1967 1967 - 1999
ישראלקובץ:Flag of Israel.svg ראשי העיר המערבית דניאל אוסטר שלמה זלמן שרגאי יצחק קריב גרשון אגרון מרדכי איש-שלום טדי קולק
1949 - 1950 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1959 1959 - 1965 1965 - 1967
ישראלקובץ:Flag of Israel.svg ראשי עיריית ירושלים המאוחדת טדי קולק אהוד אולמרט אורי לופוליאנסקי ניר ברקת משה ליאון
1967 - 1993 1993 - 2003 2003 - 2008 2008 - 2018 2018 -
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.