RCC חיפה

הסמליל הכמעט רשמי של המרכז.

המרכז לתיאום חיפוש והצלה בים מהווה מוקד להתרעה, איתור וניהול מצבי חירום לכלי שיט בים ולמטוסים מעל הים. זהו גוף של רשות הספנות והנמלים הפועל על פי אמנות בינלאומיות ממוקם בחיפה ואחראי על גזרות הים התיכון ומפרץ אילת שבאחריות מדינת ישראל. שמו המלא הוא "Joint Search and Rescue Coordinating Center", או בקיצור "JRCC HAIFA".

היסטוריה

קיום מרכז תיאום לחיפוש והצלה הינו מחויבות של ישראל על פי אמנת החיפוש וההצלה. עם טביעת האונייה מינרל דמפייר ביוני 1995, נוכח ראש רשות הספנות והנמלים דאז אריה רונה באילוצי הקשר לאירוע בצדו השני של העולם ובצורך בחדר מצב. הוקם חדר מצב, עם קשר, מפות הפעלה ואיוש על פי הצרכים, כדוגמת מוקדי השליטה בחיל הים. המוקד בא לידי ביטוי מספר פעמים בעת אירועים לאניות צי הסוחר הישראלי ברחבי העולם.

מחודש יוני 2006 מאויש המרכז, 24 שעות 7 ימים בשבוע, על ידי אנשי מקצוע מיומנים. המרכז מהווה המשך לתחנת החוף HAIFA RADIO שנתנה קשר לכלי שיט בים החלה את פעילותה באלחוט מורס בתקופת המנדט הבריטי. אחרי קום המדינה פעלה במסגרת משרד הדואר, לאחר מכן משרד התקשורת. בשנת 1986, לאחר הפרטת המשרד, הועברה תחנת החוף לחברת בזק. ופעלה עצמאית עד שנת 1994. עם ירידת הרווחים התפעוליים הפסיקה בזק את שירותיה. משנת 1995 חברת בזק הפעילה את תחנת החוף במימון עבור משרד התחבורה - מינהל הספנות והנמלים ולאחר 2005 רשות הספנות והנמלים על מנת למלא את חובת הממשלה לאמנות הבינלאומיות שהיא צד להן.
ב-1 ביוני 2009, נסגרה תחנת החוף ונפתח מרכז החירום הימי באחריות משרד התחבורה רשות הספנות והנמלים. הפעלת העובדים והציוד באחריות חברת בזק, המשמשת כקבלן משנה. כ- 10 מפעילים מקצועיים (קציני ים ומוסמכים לתקשורת ימית ולחיפוש והצלה) במסגרת חברת בת של בזק – בזק-און ליין. המוקד החליף את שמו ל- RCC HAIFA.

בשנת 2013 נוספה למוקד אחריות אווירית על מנת שישראל תענה גם לדרישת האמנות האוויריות ולמקרה של תקלת מטוס מעל הים. העובדים במוקד הוכשרו והוסמכו לנהל תקשורת אווירית נעשתה הסדרה מול רת"א ורש"ת ושמו הורחב ל- JRCC HAIFA.
ב 1 בפברואר 1999נכנסה שיטת המצוקה והבטיחות הימית העולמית GMDSS על ידי ארגון הספנות הבינלאומי לתוקף ושיטת ההפעלה במורס על ידי קציני אלחוט עברה מהעולם. כלי השיט כיום נושאים מכשירי תקשורת מתקדמים המאפשרים יצירת קשר אלקטרוני והודעות e-mail טלקס וטלפון לווייני, בטווחים הקצרים תקשורת בתחום ה VHF קריאות דיגיטליות ותקשורת דיבור אלחוטית. פעילות המוקד מרוכזת בארבעה תחומים:

1. האזנה לתדרי וערוצי החירום הימיים והאוויריים בטווח הקרוב ובטווח הרחוק והלוויני דרך קישור ישיר לתחנת הלווין. לאזעקות מצוקה משואות ביות חירום ואזעקות ימיות שקטות על פירטיות ימית.
2. בטיחות כלי שיט בשגרה, כלי שיט ומטוסים בלב ים כולל תאום פעולות הצלה וסיוע בתוכניות חיפוש במצבי חירום. פלטפורמה לצוות ער"ן וחירום ברספ"ן.
3. סיוע לרספ"ן המשרד להגנת הסביבה והמשרד למים ואנרגיה בפיקוח, מניעה, לוחמה ושמירה על איכות הסביבה פלטפורמה לחמ"ל ללוחמה בזיהום ים לאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה.
4. במצבי מלחמה עימות ומתיחות בטחונית, משמש המרכז פלטפורמה לחדר מצב המתקיים בתוכו לתאום בין כלי השייט בים לבין משרד הבטחון חיל הים והנמלים עד לרמת שליטת מנהל רספ"ן על הנמלים.

קיום אמנות בינלאומיות

אזורי אחריות לחיפוש והצלה בים לפי תקנות ארגון הימאות הבינלאומי

מדינת ישראל כחברה באו"ם ובארגון ההספנות הבינלאומי חתומה על הסכמים ימיים ומחויבת בין היתר לפעילות פיקוח בקרבת חופיה. המרכז לתיאום חיפוש והצלה בים מבצע האזנה מתמדת על תדרי החירום הימיים והאוויריים ומפקח על יישום חוקי מדינת ישראל והוראות האמנות הבינלאומיות. גבולות אזור הפעילות מוגדרים במפת אזורי חלוקה ושליטה במזרח הים התיכון, שנקבעו באמנת החיפוש וההצלה SAR הנפרשים לתחום של 40 מייל ימי מערבה מחופי ישראל, למעשה המרכז מכסה האזנות בכל מה שקורה במזרח הים התיכון בכלל ובפרט לתחום המים הכלכליים של ישראל הנפרשים למרחק של 70–100 מייל ימי מחופי ישראל וזאת בהסכם חתום עם קפריסין ומרכז החירום הימי בקפריסין אשר התחום בין 40 ל 100 מייל נמצא באחריותה הבינלאומית.

האמנות הנוגעות ישירות למרכז תאום והצלה בים הן:

• SAR אמנת חיפוש והצלה.
• UNCLAS המשפט הימי הבינלאומי.
• SOLAS האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים.
• MARPOL האמנה למניעת זיהום הים.
• קודקסים כמו IAMSAR, IMDG,
• האמנה לפיקוח על מטענים מסוכנים.

שיטות העבודה

מפעיל תורן בעת משמרתו במרכז התאום

מטרת הפעילות - אבטחת בטיחותם של כלי שיט ומטוסים באופן המיטבי באמצעים הטכנולוגיים, פיזיים ואנושיים.
יעדים מתן מענה מידי לכל אירוע בזמן הקצר ביותר בעת תאונה, הגברת תחושת הבטיחות הימית של היורדים בים, הטסים באוויר וכל הנוסעים הנלווים, ומזעור נזקים.
האזנה וקשר – תורנות מפעילים מיומנים 24 שעות בכל ימות השנה ב-3 משמרות. מקיימים האזנה מתמדת לתדרי החירום. מופעל ציוד קשר אלקטרוני קשר לווייני חדיש ביותר ברמה עולמית. מתקיימת האזנה להודעות מצוקה מתחנות מערכת אזעקה לוויינית במקרה של אירוע ימי או אווירי באזור שלנו או של כלי שיט ישראלי בכל מקום אחר בעולם. בשעת חירום המרכז נותן שירותי קשר לחדר המצב של רשות הספנות, המתקיים במרכז עצמו.
ציוד קשר בשימוש המרכז שולט מרחוק על אמצעי קשר הנמצאים בפרישה באתרים שונים, וכולל: מערכת "ניצן" לחירום, מערכות VHF ימי, מערכת VHF אווירי, מערכות בתחום ה MF, מערכת בתחום ה HF, מערכת לוויינית, מערכת שידור הודעות לימאים NAVTEX, מערכת מעקב ובקרה AIS. כן נעשה שימוש בתקשורת לישראל ולחו"ל, בטלפונים, פקס, מחשבים ואינטרנט.

תאום בקרה – בשגרה התראות ותחזיות מזג אויר וסערות בים, קבלת דיווחי הגעה של כלי שיט הדורשים אבטחה מיוחדת. המרכז מזהיר מפני מכשול ימי, אזהרות מזג אוויר, אימוני ירי בים, קידוחי נפט, עבודות ימיות, התרעה על שטחי ים סגורים וכדומה. ריכוז הנתונים בשטח האירוע ותאום בין מרכיבי כוחות ההצלה השונים: חיל הים, חיל האוויר במקום האירוע.
בעיות הדורשות טיפול: בטיחות שייט כתוצאה מתקלה, עליה על שירטון, התנגשות, שרפה, הצפה. תקלת מנוע ואובדן כשר תמרון, פציעה או מחלה של איש צוות, טביעת כלי שיט, נפילה לים, נחיתת אונס מטוס במים כלי שיט בחוף, פיראטיות, אירוע חבלני, או זיהום ים בשמן.

הפעלת אמצעי סיוע - במקרה של אירוע מצוקה דחיפות או בטיחות, פועל המוקד להגשת סיוע מיידי לפי נוהלים הבין לאומיים. מופעלים כ"ש אזרחיים הנמצאים בים. אזעקת של יחידות של חיל הים, כלי טיס מחיל האוויר ועזרה מכלי שיט אחרים בסביבה. עזרה מקבוצת בעלי יכטות מתנדבים שהתארגנו לכך. כאשר האירוע בטווח של עד כ-5 מייל ימי מהחוף יופעלו כלי שיט של יחידת השיטור הימי.
לפי העניין מתבקשת עזרה כלי טיס ממשמר החופים הקפריסאי ויחידת חילוץ טייסים הבריטית המבוססת בקפריסין. וכן קיימת אפשרות לעזרה מאוניות ציי נאט"ו המסיירות באזור.

אירועים

המוקד מטפל בכ-250 אירועים בשנה כאשר כ 80 מהם נמצאים באזור האחריות של ישראל. מספר מקרים לדוגמה:

1.  : יום שישי 9 בדצמבר 2009 בשעה 19:40 התקבלה קריאת מצוקה במוקד מהאנייה SALAH שטבעה 80 מייל מחופי ישראל. הופעלו מסוקים וספינות של קפריסין של נאט"ו וספינת חיל הים ומסוקים של חיל האוויר הישראלי. שישה ניצולים חולצו לאחר שהייה של 48 שעות במים ונאספו שבע גופות. ללוחמי צה"ל שהשתתפו בחיפושים, בים סוער ובתנאים קשים, הצילו שישה ימאים, ניתן אות הוקרה של ארגון הספנות הבינלאומי.
2. 5 באוגוסט 2010 - יכטה ישראלית דיווחה על אדם שנפל לים. האיש נמצא חי לאחר 4 שעות חיפושים על ידי ספינת המשטרה.
3. 3 בספטמבר 2010 חילוץ עובד פצוע ראש מאסדת קידוח באוקיינוס ההודה שפונה על ידי מסוק צבאי.
4. 3 באוקטובר 2010 דיווח על אזרח ישראלי שנפל מאנית נוסעים, בוצעו חיפושים בשיתוף ספינות ומסוקים שלא העלו תוצאות. גופתו התגלתה לאחר 4 ימים מול חופי נתניה.
5. 24 באוקטובר 2010 מכלית ATAKE שידרה מצוקה לאחר שהותקפה על ידי פיראטים בחופי סומליה, הפרטים הועברו לטיפול המרכז הבינלאומי לטיפול באמצעי חירום.

פינוי חולה בהטסה - ביום 24.4.2017 בשעות הערב המאוחרות התקבל דיווח מרב חובל אניית נוסעים MAGELLAN בדגל איי בהמה^[1] שהגיעה מהים האדום דרך תעלת סואץ בדרכה לנמל אשדוד.
בדיווח קרא הקברניט על ערוץ החרום הימי^[2] ל RCC חיפה, והודיע שיש לו על האנייה גבר בגיל מתקדם שלקה כנראה בהתקף לב, בהתייעצות עם רופא האנייה הוא מבקש לפנותו בהטסה לישראל. התורן יצר קשר עם הרופא המספק שירותי מדיקו ונערכה שיחת ועידה עם הקברניט שהתבקש לשלוח דיווח רשמי על מצב בריאותו של החולה כולל רישומי א.ק.ג. הרופא בישראל התייעץ רפואית עם רופא צבאי והוחלט לפנותו בהטסה.
חיל האוויר הוציא מסוק לכיוון האנייה שהייתה במרחק 50 מייל ימי מנמל אשדוד. RCC חיפה תיאם את התקשורת בין האנייה למסוק. המסוק הגיע מעל האנייה והחולה הועלה ופונה לבית החולים תל השומר.
משך האירוע: מהדיווח הראשוני, ההתייעצות הרפואית בהמשך, הזנקת מסוק החילוץ, הפינוי מהאניה, ונחיתת המסוק בבית החולים תל השומר, נמשך כשעה וחצי. דיווחים הועברו במקביל לכלל בעלי התפקידים, לרבות ל JRCC לרנקה בקפריסין, שהאירוע היה בתחום כיסוי חיפוש והצלה שלהם.

מקורות וקישורים

מרכז תאום והצלה בים באתר רשות הספנות והנמלים.

הערות שוליים