משה בר בק

בק (עם הזקן הלבן) בהפגנה

משה דב בֶּר הלוי בֶּק (מאוית במקור בער בעק; נולד בג' בסיון ה'תרצ"ד, 17 במאי 1934) הוא מרבני ומנהיגי נטורי קרתא בארצות הברית.

ביוגרפיה

מחאה מבד"ץ סאטמר נגד בעק ופעולותיו
פשקוויל נגד פעולות בעק החתום בשם נטורי קרתא בארץ ישראל

נולד בבודפשט. שרד את שלטון צלב החץ בבונקר בבית דודו ברחוב דובוזי. בתש"ח עלה לארץ ישראל עם אחיו. למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק ובתשי"ט נשא לאישה את ברכה בת הרב זאב (וועלוועל) אייזנבאך מירושלים. על פי עדותו, הכיר אז את נטורי קרתא ואימץ את השקפתם[1]. בשלב מסוים אף החל להתלבש כירושלמי. הוא נמנה עם קבוצת קנאים שפעלה בוויז'ניץ להקצנה כנגד הציונות, הקבוצה הסתכסכה עם ראש הישיבה דאז רבי משה יהושע הגר בטענה שהוא פשרן בנושא הציונות. "הנידחים", כפי שכונו, סולקו מהישיבה בתשכ"ג.

בק עזב את מדינת ישראל בתש"ל [1] בגלל התנגדותו לציונות והשתקע במונטריאול שם הוציא את ספרו "יסודות של בית יהודי" הלכות והנהגות בעניני צניעות. בתש"מ עבר למונסי שם הקים את קהילת "בית יהודי" המשמשת כמרכז נטורי קרתא בארצות הברית, הרב בעק מכהן כרב הקהילה הנושאת אופי חסידי, בשנים הראשונות שכן בית הכנסת בביתו, בערב פסח תשס"ז עלה בית הכנסת באש ובשל כך עבר בית הכנסת למשכן חדש[2].

במונסי התבסס כמנהיג נטורי קרתא באמריקה וכאחד הקולות הקיצוניים ביותר בציבור החרדי. בין היתר היה שותף לרבנים שתקפו את רבי משה טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר ואת ועד הכשרות של התאחדות הרבנים, בטענה שהם משווקים כבשר חלק בשר בהמות שנמצאה בהן סירכה ושאישורי חלב ישראל שלהם אינם אמינים. כמו כן, התקומם בעת הפולמוס על שינוי המוסד שערי חמלה שבקרית יואל לבית-ספר לילדים מפגרים במימון ממשלתי, משום שהמוסד נעדר סממנים דתיים, בהתאם לדרישות החוק.

פעילות

בשנות ה-80 החל להשתתף באופן ישיר בפעילות פלסטינית נגד הציונות. הוא חיבר כמה קונטרסים שבהם הציג את השקפתו, השואבת את עיקריה משיטתו של רבי יואל טייטלבוים ומספרו ויואל משה אך מוסיפה עליה את דגשיו שלו. בין היתר, כתב כי יש סכנה גדולה לשבת בארץ ישראל, הן סכנה פיזית והן משום שהיושבים בה עלולים להזדהות עם מלכות המינות ולהשתמש בשפה העברית המכונה אצלו "לשון הטמאה". כמו כן, בניגוד לרבי יואל טייטלבוים, הוא חייב את שיתוף הפעולה עם הפלסטינים נגד הציונים והצהיר כי יש בכך קידוש ה'. לדבריו מותרת התחברות לצורך תועלת עם עכו"ם, בניגוד לרשע. לדבריו מדינת ישראל טובחת ומתאכזרת כלפי הפלסטינים ולכן מתקפותיהם נגדה לגיטימיות ומובנות. בק ואנשיו מרבים להשתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות מול מוסדות בינלאומיים[3].

עמדותיו עלו לו, בין היתר, בהרחקה גורפת מקריית טאהש.

בכסלו תשס"ז ביקרו כמה חברי נטורי קרתא המזוהים עמו בוועידת השואה הבינלאומית באיראן[4], מעשה שעורר גינוי אפילו אצל בד"ץ העדה החרדית ואצל חסידי סאטמר בראשותו של רבי זלמן לייב טייטלבוים, הנחשבת כקיצונית ביחסה לציונות. כן התפרסם מכתב גינוי בשם אנשי נטורי קרתא, בו הם מתנערים ממעשה זה. ב-2008 נפגש הוא עצמו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד בניו יורק. לעומתם הוא קיבל מכתב תמיכה ממספר רבנים המזדהים עם פעולותיו[דרוש מקור].

בחודש תשרי תשע"ט עבר שבץ מוחי אך התאושש ממנו[5].

משפחתו

אחיו הרב אברהם צבי בק היה אב"ד ורב קהילת "עדת ישראל" במלבורן.

כתביו

בתורה הלכה ומוסר
  • חלקנו בתורתך – ג' חלקים - חידושים וביאורים על התורה.
  • יסודות של בית יהודי.
  • דרכי השידוכין.
  • הוי עז כנמר.
  • קונטרס השבת – ב' חלקים.
  • בואו חשבון (נדפס בעילום שם).
ספרים וקונטרסים העוסקים בעיקר בענין הציונות
  • קומי צאי מתוך ההפיכה.
  • אז נדברו.
  • אמת ליעקב.
  • ביאור על העצמאות.
  • בירור דברים.
  • ברית יצחק.
  • ברורים והערות בדבר השמוש בשפה "העברית" לאור השקפת התורה.
  • דברי אמונה.
  • דרך הגלות.
  • דרך הצלה.
  • המהפכה.
  • יוסיף ישועה.
  • מלחמה לה' בעמלק.
  • נתיב ישר.
  • קונטרס הסברה.
  • תפלה ישרה.

על ספריו השונים ישנם הסכמות רבות, בין השאר של רבי יוסף דינקלס[6], רבי רפאל בלום האדמו"ר מקאשוי[7], רבי חנינה אברהם לייטנער רבה של מונטווידאו ורב קהילת "בנין דוד" בברוקלין[8], הרב יחזקאל ראטה האדמו"ר מקארלסבורג[9] ורבי יואל מארגענשטערן האדמו"ר משארמאש[10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 Auschwitz Memorial Press Conference – Part 1 ביו-טיוב.
  2. ↑ עיתון העדה, ‏בתפוצות ישראל - מאנסי, באתר אוצר החכמה
  3. ↑ בנימין בראון, היהדות החרדית והמדינה. מתוך: ידידיה שטרן, קלמן נוימן, כשיהדות פוגשת מדינה, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ה. עמ' 163-170.
  4. ↑ התקיימה ב-11-12 בדצמבר 2006 (כ'-כ"א בכסלו תשס"ז).
  5. ↑ http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=7523&start=2075 בקשו רחמים] באתר אידישע וועלט פארומס
  6. ↑ בהסכמה לספר "בואו חשבון" כתב עליו "הוא יראי א' מרבים, עובד ה' במסירות נפש"
  7. ↑ בהסכמה לספר "חלקינו בתורתך" כתב עליו "הרה"ג החו"ב צדיק צדקות אהב כש"ת מו"ה...
  8. ↑ בהסכמתו לספר "חלקינו בתורתך" כתב עליו "הה"ג חסידא ופרישא..."
  9. ↑ כתב עליו "אחד מבני עלי' מופלג בתורה ומעוטר ביראה נאה דורש ונאה מקיים מקנא קנאת ה' במסי"נ ממיוחדי סגולה בתוך עם בני ישראל..."
  10. ↑ כתב עליו "הרה"ח המו"מ בתוי"ש החוב"ט לוחם מלחמת ה'...והרב הנ"ל כבר יצא מוניטין בעולם בחיבוריו הקודמים, וכבר איתמחי גברא בדרשותיו הנעימים המלהיבים את לב בנ"י לאבינו שבשמים"
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.