משתת

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שגיאות דקדוק וסגנון.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

משתת היא כלי עיבוד חקלאי רתום לטרקטור, שנועד לשבור את התשתית הקשה שנוצרה בקרקע לאחר עיבוד חוזר על עצמו לאותו עומק, או בעקבות דריכה של אופני הטרקטור על קרקע לחה שנוטה להתהדק.

במשתת יכול להיות מספר שונה של רגליים, רגליים אלו מוחדרות בצורה אלכסונית לתוך האדמה ושוברות את הרגבים בעומק האדמה מבלי לפזרם על פני השטח.

פעולת המישתות מסייעת במצבים בהם האדמה מיועדת לגידולים שיעמיקו שורש בתוכה, כדי שהשורשים לא יתקשו להתפתח בשל אדמה קשה וצפופה.

את המשתת ניתן להחדיר מעומק שטחי ועד עומק של מטר לתוך האדמה, אך לרוב אין צורך להעמיק יותר מ-40 עד 45 ס"מ. המשתת יכולה להכיל שלוש רגליים או יותר, כל עוד הטרקטור מסוגל למשוך אותו. הרגליים מסודרות בצורך ראש חץ, או בשתים או יותר שורות, כשכל רגל פועלת במרווח שבין שתי הרגלים שלפניה. סידור זה נועד כדי להקטין עד כמה שאפשר את מאמץ המשיכה שעל הטרקטור לספק, וגם להגיע לשבירה מרבית של התשתית. ככל שיש יותר רגליים והחדירה יותר עמוקה, כך נדרש טרקטור חזק וכבד יותר כדי להפעילו.

לאחר פעולת המשתת, פני הקרקע נראים די חלקים, אולם הקרקע מרוסקת בעומקה.

ישנם כמה סוגים של משתתים: פרפלאו, ישר, אלכסוני, וקשתי.

במקום בו יש שאריות יבול רבות או עשבים שוטים, מוחלפת פעולת המשתת בחריש על מנת להצניע את שאריות הצמחייה בקרקע. באדמות שלא עובדו זמן רב מבצעים מעבר משתת ואחריו מעבר מחרשה ובצורה זו פותחים את הקרקע לעיבוד.