נאוה סביליה שדה

נאוה סביליה שדה היא חוקרת אמנות, מרצה ואוצרת, המתמחה בחקר האמנות הקלאסית, ובחקר ההשפעה וההתקבלות של התרבות הקלאסית באמנות עכשווית ישראלית ובינלאומית (Classical Reception Studies). היא מלמדת בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב משנת 1996.

ביוגרפיה

נאוה סביליה למדה לתארים B.A ו- M.A. אותו סיימה בהצטיינות בתחום תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. סיימה תואר שלישי בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב בשנת 2006. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בחקר פסיפסים בנושאים מיתולוגיים מהתקופה הרומית בארץ ישראל. בעבודת המאסטר עסקה בחקר ההשפעה של הפיסול וערכי התרבות היוונית על דימויי מרס וונוס בפיסול הרומי. תחום מחקרה רחב, והיא פרסמה מחקרים רבים בכתבי עת אקדמיים בכירים בתחום האמנות הקלאסית, ובתחום חקר ההתקבלות הקלאסית באמנות עכשווית, אודות אמנים ישראליים ובינלאומיים. בין נושאי הוראתה: ערכי אתיקה ואסתטיקה בפיסול ובציור היווני, מגדר וזהות חברתית באמנות היוונית הקלאסית, מימד האשליה בציור ובפסיפס הרומי, הדוניזם באמנות היוונית והרומית, פולחני חניכה והמיסטריות הדיוניסיות באמנות היוונית והרומית, הנוכחות הקלאסית באמנות ישראלית עכשווית, מיתוסים ומחשבה קלאסית באמנות ישראלית עכשווית, הגוף כמטאפורה - "הגוף הפוליטי" בעולם הקלאסי ובאמנות ישראלית עכשווית, מאפיינים דיוניסיים באמנות ישראלית עכשווית, שפת האמנות, מתודולוגיה של הוראת תולדות האמנות.

אם לשני בנים ובת ומתגוררת בהוד השרון.

חקר האמנות הקלאסית

תפיסתה המחקרית של סביליה שדה מבוססת על גישה סטרוקטורליסטית המשלבת עיון במקורות פילוסופיים, ספרותיים, היסטוריים, מיתולוגיים, חברתיים ודתיים בניתוח יצירת אמנות מהעולם הקלאסי. מתוך נקודת מוצא לפיה האילוזיוניזם והמימזיס המזוהים עם האמנות הקלאסית הם בבחינת כלי הבעה ולא מטרה בפני עצמה, אמצעי ולא מהות, מבקשת סביליה שדה לבחון את ההקשרים הרעיוניים והמושגיים העומדים מעבר לצורות ולסמלים כמטאפוריים, וכביטוי לעולם הדימויים והאסוציאציות של הצופה בעת העתיקה.

בתחום הפסיפס הרומי בארץ ישראל חקרה את הפסיפס הדיוניסי בציפורי תוך הטלת ספק בפרשנות המקובלת של האמבלמה המרכזית כ"תחרות השתייה בין דיוניסוס להרקלס". תפיסה זו היא קטגורית בראותה את הגיבור כנחות ומתבזה בשתייה מופרזת אל מול האל, שנשאר לכאורה פיכח. סביליה שדה הצביעה על כך, שהרקלס נתפס בעולם הרומי כאל, קיסרים התחפשו בדמותו; ומאידך, לא ייתכן שדיוניסוס, אל השיכרון והחוויה האקסטטית המובילה להתעלות, יטיף לפיכחון. זאת, ולנוכח סמלים של המיסטריות הדיוניסיות בפסיפס, ובהשוואה למקורות חזותיים וטקסטואליים, הובילה למסקנה שהתיאור מציג למעשה את התקדשותו של הרקלס במיסטריות הדיוניסיות בשלב שלאחר מותו ההירואי, ולקראת התקבלותו באולימפוס לחיי נצח בקרב האלים.

מתוך מחקר זה הבשיל מחקר אודות הדמות המכונה "מונה ליזה" המופיעה בעיטורי השוליים בפסיפס בציפורי. במחקר זה ביקשה להראות כי לנוכח הנטייה באמנות העתיקה להכללה, ובמיוחד של דימויי שוליים, חשיבותה של דמות זו אינה דווקא בהיותה בעלת זהות כלשהי, אלא בהיותה סמל וסימפטום תרבותי אותו ניתן לעגן במחשבה אפיקוראית ונאו-אפלטונית, תוך שהיא מהדהדת את האירוע המתואר בסצנה המרכזית בפסיפס.

פרשנות דומה לזו של הפסיפס הדיוניסי בציפורי ישמה בניתוח הפסיפס משייח זואיד המציג את הרקלס השתוי לצד דיוניסוס. בעוד שהמחקר המסורתי ראה בהרקלס דמות מבוזה, הוכיחה סביליה שדה כי זהו ייצוג של הרקלס המתקדש במיסטריות הדיוניסיות, וקישרה זאת עם סצנה נוספת בפסיפס המתארת את הטרגדיה של פיידרה והיפוליטוס.

בחקר עיטורי השוליים שנותרו מפסיפס אכילס בשכם המוצג במוזיאון ישראל בירושלים ביקשה להראות כי דימויים שהפכו לכאורה לדימויי 'ז'אנר' ולפיכך נתפסו במידה רבה כנטולי משמעות, הם למעשה רוויים במשמעויות ומהווים הד לנושא הפסיפס בהיותם נקשרים לחיזוי מותו של הגיבור אכילס.

בחקר פסיפס אודיסאוס והסירנות המוצג אף הוא במוזיאון ישראל בירושלים בחנה את המקורות האיקונוגרפיים והמשותף בין דימויי הסירנות והאנשת הנילוס כמסמלי החכמה.

במחקר נרחב אודות ציורי קיר מפומפי ופסיפסים מהעולם הרומי ערכה קריאה של הדימויים מתוך נקודת מבט פוסט-סטרוקטורליסטית, הרואה בקיומן של ריבוי משמעויות וכן משמעויות נסתרות ביצירת האמנות. קריאה זו גילתה קיומם של סמלים ומטאפורות שלא זוהו קודם לכן, וכך סיפקה ממדים נוספים ומחדשים בהבנה של דימויים אלו.

בחקר הפיסול היווני והרומי עסקה בניתוח השפעתם של ערכי אתיקה ואסתטיקה יווניים קלאסיים (Kalokagathia) על דימויי קיסרים וקיסריות במראה מרס וונוס בפיסול הרומי. מסקנות מחקר זה הראו, כי החזות הקלאסית לכאורה, כמעין תחפושת, של דימויי הקיסרים הרומיים, אינה מצליחה להסגיר את ההוויה הרומית והיבטיה הפוליטיים, החברתיים והמגדריים.

נושא אותו חקרה בהרחבה הוא המשמעויות הסימבוליות הגלומות בדימויי אריגי בד בשיש בתיאורי דמות אלת הניצחון באתונה הקלאסית, מן הבחינה החברתית ומן הבחינה הרוחנית-דתית. במחקר זה הראתה כי קריאה מנקודת המבט החברתית-מגדרית חושפת סימבוליזם הנוגע למעמדה הנחות של האישה בעולם הקלאסי; ואילו קריאה מנקודת המבט הרוחנית-דתית הופכת את הקערה על פיה, ומגלה כי הדימויים הם אלגוריה לתפיסות אפלטוניות אודות שאיפת הנפש להתמזג עם המהות האלוהית.

במחקרה אודות שאלת מהות ערך "היפה" באמנות היוונית הקלאסית ביקשה להראות שהמונח “יופי קלאסי” בתפיסתו המקובלת הוא שגוי. "יופי" הוא אחד המונחים התדירים בפילוסופיה הקלאסית, ומהותו נדונה במוקד דיאלוגים אפלטוניים כגון המשתה. לאור עיסוק נרחב זה במחשבה הקלאסית בשאלת “היפה”, עולות שאלות כגון: מהי המהות של “יופי קלאסי”? האם זהו בכלל אידיאל חזותי אליו יש לשאוף? האם הוא בר השגה? במחקרה ביקשה להראות שיופי קלאסי הוא אינו “אידיאלי” כפי שמקובל לכנותו, אלא אידאי, או מושגי. הביטוי הוויזואלי בפיסול הקלאסי הוא למעשה לא מראֶה אליו יש לשאוף, אלא מעין מעטה או תחפושת המגלמת מושגים ערכיים ותכונות רוחניות, אשר שירתו את המנגנון הפוליטי ביוון הקלאסית. היות שבעולם העתיק לא התקיימה הפרדה בין דת למדינה, שלטה עיר המדינה במוסד הדתי, ועל כן ניכסה את ה”יופי”, או האסתטיקה, לשירותה.

חקר ההתקבלות הקלאסית באמנות עכשווית

לצד העיסוק בחקר האמנות הקלאסית פיתחה סביליה שדה תחום מחקר השוואתי ייחודי ומקורי, המתמקד בבחינת ההשפעה וההתקבלות של התרבות הקלאסית באמנות עכשווית ישראלית ובינלאומית, כאשר יחסי גומלין קיימים בין שני תחומי המחקר. נקודת המוצא המובילה את מחקרה היא, כי ניתוח יצירת אמנות עכשווית המשלבת התייחסות ישירה או עקיפה ליצירה עתיקה דורש ראשית ניתוח מעמיק של היצירה המצוטטת, דבר שיאפשר השלכה ותובנות לגבי מסריה של היצירה המצטטת. את מחקרה בתחום ההשפעה הקלאסית באמנות עכשווית יישמה בתערוכות שאצרה.

תחום מחקרה נחלק לשני סוגים

  1. חקר דימויים חזותיים קלאסיים ומיתולוגיים ישירים המופיעים במודע ביצירתם של אמנים עכשוויים, כגון – לדה והברבור, דימויים דיוניסיים, איקרוס ודאידלוס ועוד.
  2. מחקר באמצעות מתודולוגיה קלאסית. מחקר זה מתמקד ביישום השוואתי של טקסטים או דימויים חזותיים עתיקים על יצירות שלא מופיעים בהן מוטיבים קלאסיים במודע, אולם קיימת זיקה המאפשרת את הדיון ההשוואתי. דיון השוואתי זה מסייע כדי להאיר יצירת אמנות עכשווית ולחשוף משמעויות שלא היו גלויות קודם לכן.

מחקרה אודות הדימויים הדיוניסיים ביצירתו של אסד עזי נולד בעקבות תערוכה אותה אצרה לעזי – "בכחנליה" בגלריה נלי אמן באפריל 2013. במחקר זה קיימה השוואה בין תפיסת האחרוּת בדמות הסאטיר והקנטאור באתונה הקלאסית, לבין תפיסת האחר בישראל.

במחקרה אודות הופעתו של מיתוס לדה והברבור ביצירתם של אמנים ישראליים ערבים ויהודים הראתה שנושא מיתולוגי זה, שהוא רווי במשמעויות בהקשרים חברתיים ורוחניים-פילוסופיים בעולם העתיק, יתפס כמטאפורה עכשווית בהקשרים מגדריים, פוסט קולוניאליים, ארס-פואטיים ורגשיים. מחקר זה הוליד את התערוכה "מפגשים מיתולוגיים" שהוצגה בגלריה בנימין באוקטובר 2014.

בחקר עבודותיהן של האמניות איילה צרפתי ולאה אביטל קיימה השוואה לפיסול קלאסי וטקסטים אפלטוניים אודות חוויית הנשגב, לשם חשיפת החוויה הפוסטמודרנית המשתקפת מן היצירות.

במחקרה אודות יצירתה של האמנית הסינית-צרפתיה ייקינג יין (Yiqing Yin) שהוצגה בביאנלה בוונציה לשנת 2013 הראתה שהסיפור המיתולוגי שזור באופן אלגורי בחוטים המרכיבים את היצירה, והוא משקף באורח מטאפורי היבטים אוניברסליים הקשורים לחיים ולמוות, והקשרים מגדריים; וכן הידע הקלאסי המשמש לניתוח יצירה זו תואם את הקונספט הכללי של ביאנלה זו המגולם בכותרתה – "הארמון האנציקלופדי".

מחקרה אודות השתקפותה של החוויה הדיוניסית באמנות הרומית תרם רבות למחקרה אודות מוטיבים דיוניסיים ביצירתם של אמנים ישראליים. במסגרת מחקר זה בחנה ארבע תערוכות בנושאים קלאסיים שהתקיימו בארץ בשנת 2013: "שיש קררה" של זוהר גוטסמן בגלריה רוזנפלד, "נמרים" של יוסף קריספל בגלריה נגא, "מיסטריה" של דור קונפינו בגלריה "משרד בתל אביב", והפרפורמנס "קליימקס" בכוריאוגרפיה של יסמין גודר במסגרת התערוכה "צעדים בוני אמון" במוזיאון פתח תקווה.

מחקרה אודות המיצב "הארץ" של סיגלית לנדאו הסתמך על טקסט אפלטוני מהדיאלוג טימאוס, אשר משקף באופן מפתיע את מראה הגוף האנושי ביצירתה של לנדאו. טקסט זה היווה נקודת מוצא לחקר המיצב והגעה למסקנות בדבר המשמעויות של בזות, ריקבון ומוות בהקשר העכשווי הפוליטי והחברתי.

מחקרה אודות שילוב של דימויים קלאסיים ביצירתו של רפי לביא ביקש להאיר זרקור מיוחד ולתרום היבטים נוספים לגבי שאלות אודות מקומיות ואוניברסליות שנשאלו זה מכבר בזירת האמנות הישראלית; ולהציג בעייתיות לגבי תפיסת האמנות הישראלית את עצמה ביחס להיסטוריה ולעולם הקלאסי.

במחקרה אודות מקורות הנשגב ביצירתה של דגנית ברסט עסקה בניתוח השוואתי של עבודותיה אל מול תקדימים וויזואליים וטקסטואליים, בעיקר אפלטוניים. באופן זה הראתה כי מקורותיה של חוויית הנשגב ביצירתה של ברסט הם קלאסיים.

במחקרה אודות עבודת הווידאו של האמנית השווייצרית פיפילוטי ריסט "Pipilotti Rist) "Ever is over all) קיימה השוואה בין תופעת המאינדיזם בעולם העתיק לבין הדמיון החזותי המובהק ביצירתה של ריסט. המחזה "הבקכות" לאוריפידס היווה את המקור הטקסטואלי להשוואה, כאשר ההשתגעות הבקכית בעבודתה של ריסט פורשה בהקשר להשתלטות הקפיטליזם, כביטוי לערכים שנרמסו במהלך המהפיכה הפמיניסטית ושאותם יש לשקם, וכביטוי לצורך האנושי האימננטי באמונה דתית.

במחקרה אודות יצירתה של דורית פלדמן בחנה דימויים קלאסיים השלובים בעבודותיה, כגון המקדש בדלפי וה"מונה ליזה" מציפורי. משמעותם המקורית של דימויים אלו הולידה תובנות לגבי ההוויה הישראלית העכשווית, והצורך בפלורליזם תרבותי בהוויה זו.

במחקרה אודות מוטיבים דיוניסיים ביצירתן של סיגלית לנדאו ואניסה אשקר בחנה יצירות מיצב ומיצג של אמניות אלו בהן ניתן להבחין במאפיינים דיוניסיים ופולחניים, אשר מולידים תובנות בהקשר החברתי והפוליטי.

מחקריה אודות הסמליות של החוויה הדיוניסית באמנות הישראלית הולידו את התערוכה "חיים דיוניסיים" שהוצגה במוזיאון אילנה גור בנובמבר 2018 בהשתתפות גד אפוטקר, אניסה אשקר, נטע ליבר שפר, סיגלית לנדאו, מירה מיילור, דורית פלדמן, מנשה קדישמן, דור קונפינו, יוסף קריספל.

נאוה תרמה לז'רגון הפמיניסטי את המושג "אִימַנִית", שהוא מיזוג בין המילים "אמא" ו"אמנית", אותו הגתה במהלך שיחה פוריה עם האמנית שירה ריכטר.

פרסומים אקדמיים

  • N. Sevilla-Sadeh, "Is There Any Such thing as Classical Beauty? Greek Aesthetics as a Political Mechanism", The International Journal of Arts History and Theory 14 (1): 27-45.  https://cgscholar.com/bookstore/works/is-there-any-such-thing-as-classical-beauty
  • N. Sevilla-Sadeh, "A Secular Holy Land: Pagan Images, Jewish Motifs and National Identity - Reflections on Dorit Feldman’s Artwork", Israel Affairs, 24, 2019, pp. 1-31.  https://www.tandfonline.com/eprint/MNCYGWPFb4Kz8zVgIqVg/full
  • N. Sevilla-Sadeh, "Who Are You, Beautiful Woman? The 'Mona Lisa' from  Sepphoris in the Light of Epicureanism and Neo-Platonism", CLARA - Classical Art and Archeology, 3, pp. 1-24, 2018. https://journals.uio.no/index.php/CLARA/article/view/5568/5574
  • N. Sevilla-Sadeh, "Les rites de passage: Ritual, Initiation and the State in Works by Sigalit Landau and Anisa Ashkar", Visual Resources, 34, 2018, pp. 1-25. https://www.tandfonline.com/eprint/V7IWhDcxepW3ZQhWsNM7/full
  • N. Sevilla-Sadeh, "Street Maenadism: Features and Metaphors of Dionysian Ritual in the Work Ever is Over All by Pipilotti Rist", Source: Notes in the History of Art 37 (1), 2017, pp. 60-70. http://www.journals.uchicago.edu/toc/sou/current
  • N. Sevilla-Sadeh, "Opening Raffi’s Box: Neither a Sabra, Nor a Geranium", Studies in Visual Arts and Communication - an International Journal 4 (1), 2017, pp. 1-15. http://journalonarts.org/wp-content/uploads/2017/08/SVACij_Vol4_No1-2017-Nava-Sevilla-Sadeh_Neither-a-Sabra-Nor-a-Geranium.pdf
  • N. Sevilla-Sadeh, “Panem et Circenses: The Metamorphosis of Greek Classical Concepts in 2nd-century CE Roman Sculpted Mythological Couples”, Consciousness, Literature and the Arts 17 (2), 2016. http://www.dmd27.org/sadeh2016.html
  • N. Sevilla-Sadeh, “The Arena of Thanatos:  Psuché, Soma and Sigalit Landau’s Body Representation – a Comparative Study”, Journal of Aesthetics & Culture 7, 2015. http://dx.doi.org/10.3402/jac.v7.27640
  • N. Sevilla-Sadeh, “Dionysian Inspiration: The Contribution of Classical Reception Studies Methodology to the Interpretation of Current Curatorial Concepts”, The International Journal of Art and Art History 3 (1), 2015, pp. 19-61. http://ijaahnet.com/vol-3-no-1-june-2015-ijaah
  • N. Sevilla-Sadeh, “Textiles and Contexts: Reflections on Classical Aesthetics and Mythological Metaphors in Yiqing Yin’s Installation “In–Between”, Venice Biennale 2013”, The International Journal of Arts Theory and History 10 (4), 2015, pp. 1-12.  http://ijath.cgpublisher.com/product/pub.231/prod.91
  • N. Sevilla-Sadeh, “Divine Love: The Reception of Leda and the Swan Myth in Works by Jewish and Arab Israeli Artists - Contexts and Meanings”, Journal of Arts and Humanities 3 (8), 2014, pp. 51-64. http://www.theartsjournal.org/index.php/site/article/view/512/299
  • N. Sevilla-Sadeh, “A Sublime Vision: Classical Concepts of Sublimation in Classical and Hellenistic Sculptural Goddess Images and Their Manifestation in Artworks by Two Contemporary Israeli Artists – Lea Avital and Ayala Serfaty”, Consciousness, Literature and the Arts 15 (1), 2014. http://www.dmd27.org/sadeh.html
  • N. Sevilla-Sadeh, “Bacchanalia, Dionysian Aspects as Symbols of Otherness in the Artwork of the Painter Asad Azi”, Journal of Arts and Humanities 2 (7), 2013, pp. 46-57. http://www.theartsjournal.org/index.php/site
  • N. Sevilla-Sadeh, “Herakles’ Intoxication in Mosaics from Israel: A Neoplatonic View”, Actas do X Coloquio Internacional da Associacao Internacional para o Estudo do Mosaico Antigo (AIEMA), Museo Monografico de Conimbriga (Portugal), 29 de Outubro a 3 de Novembro de 2005, 2010, pp. 231-241.
  • N. Sevilla-Sadeh, “Illusions Woven in Fabric: Gender Aspects and the Sublime in Fifth Century Sculptured Female Victory Images”, Protocols – History and Theory, Bezalal 10, 2008. https://web.archive.org/web/20181015000533/http://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1220527665
  • N. Sevilla-Sadeh, “Telete and Eros: Meanings and Sources of the Mythological Scenes in the Mosaic from Sheikh Zouede, in Assaph, Studies in Art History", The Beauty of Japheth in the Tents of Shem" Eds. Hana Taragan and Nissim Gal, Tel Aviv 13-14, 2011, pp. 159-172.
  • N. Sevilla-Sadeh, “A Promise of Wisdom: The Classical Origins of the Odysseus and the Sirens Mosaic Floor from Scythopolis (Bet-Shean)”, in Verzar, C. and Fishhof, G. (Eds.), Pictorial Languages and their Meanings, Tel-Aviv: Tel-Aviv University, the Yolanda and David Katz Faculty of the Arts, 2006, pp. 203- 220.
  • N. Sevilla-Sadeh, “A Hero in a Girl’s Dress: The Meaning of Achilles’ Image and Marginal Decoration in a Mosaic from Shechem-Nablus”, in Mucznik, S. (Ed.), kalathos, Assaph 10-11, 2005-2006, pp. 431-450.
  • נ. סביליה שדה, "הבכחות: מאפיינים דיוניסיים באמנות נשים עכשווית בישראל", הרצאה בכנס העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, הפקולטה לאמנות, אוניברסיטת  תל אביב, 1-2 בפברואר 2017. https://www.womenartandgender.com/2017
  • נ. סביליה שדה, "אפותיאוזיס: מקורות הנשגב ביצירתה של דגנית ברסט", היסטוריה ותאוריה, הפרוטוקולים – בצלאל 23 (2012). https://web.archive.org/web/20151123222601/http://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1328560844/1328561962
  • נ. סביליה שדה, " מוות יפה: דימויי 'יפי הבלורית והתואר' בין אתונה הקלאסית לישראל של שנות האלפיים", מותר – כתב העת של הפקולטה לאמנויות אוניברסיטת תל אביב 18 2011, עמ' 79–88.
  • נ. סביליה שדה, "שכרותו של הרקלס בפסיפס מציפורי – התבזות או התקדשות?", קתדרה 127, 2008, עמ' 5–32.
  • נ. סביליה שדה, "אריגים שזורים באשליות: היבטים מגדריים ו'הנשגב' בדימויי ניצחון נשיים באתונה הקלאסית", הפרוטוקולים – בצלאל 10, 2008 (מתפרסם גם באנגלית). https://web.archive.org/web/20181015000533/http://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1220527665
  • נ. סביליה שדה, "מפגשים מיתולוגיים", זמנים 100, 2007, עמ' 18–27.
  • נ. סביליה שדה, "בבואה גשמית לאידאה אפלטונית: ארס ואפרודיטה כמודל ערכי לפסלי הזוג מרס וונוס",  מותר – כתב העת של הפקולטה לאמנויות אוניברסיטת תל אביב 10, 2002, עמ' 71–78.

ביקורות על תערוכות וקטלוגים

  • נ. סביליה שדה, "היש נשגב בתל אביב?", ערב רב 29.1.2019. https://www.erev-rav.com/archives/49345?fbclid=IwAR00LFQvuqZFbxDcJUJfDwFPSXsr3ZP0aebXIc24ksLUaUMrvd8kRN9m_Kg
  • נ. סביליה שדה, "על דקדנס וטוהר", ערב רב 28.12.2018. https://www.erev-rav.com/archives/49175?fbclid=IwAR05sP8FDAw7RnaD30L-d_JTHS71e3L-ZnP0vKzBZknnApEpZfqpAFWkVJ0
  • נ. סביליה שדה, "וילון מוסט – מחשבות על הסוואה ושקיפות", ערב רב 27.1.2017. http://www.erev-rav.com/archives/45237
  • נ. סביליה שדה, "מימזיס ותנטוס: מחשבות על אמנות ומוות בעקבות תערוכתה של עדן אורבך-עפרת, "טרמינל (מחווה לארנולד בקלין)", במוזיאון פתח-תקווה לאמנות", ערב רב 2.3.2016. http://www.erev-rav.com/archives/41276
  • נ. סביליה שדה, "חיי נצח – להמתיק את מר המוות", ערב רב 11.1.2014. http://www.erev-rav.com/archives/27822
  • נ. סביליה שדה, "דיוניסוס בסנטר – שלוש תערוכות בהשראה קלאסית מרץ-יוני 2013", טרמינל 50 ספטמבר 2013, עמ' 26–30.
  • נ. סביליה שדה, "ונוס פיזיקה  ונוס וורטיקורדיה  ונוס פלשתינה", קטלוג התערוכה "ונוס פלשתינה", פאטמה אבו רומי, אוצרת ד"ר יעל גילעת, הגלריה באום אל פחם, מאי-נובמבר 2017.
  • נ. סביליה שדה, "פריחת האביב", קטלוג תערוכה, אוסאמה סעיד, אוצרת ד"ר נאוה סביליה שדה, הגלריה באום אל פחם, אפריל־2013.
  • נ. סביליה שדה, "אקסטזה", קטלוג התערוכה Estasi, נעמי צוקר, אוצרת אפרת גל שמש, גלריה אלפרד, יוני 2015.
  • נ. סביליה שדה, "ציפה", קטלוג תערוכה, אורית גולדמן, אוצרת ד"ר נאוה סביליה שדה, בית האמנים תל אביב, אוקטובר 2013.
  • נ. סביליה שדה, "שושנת האין", קטלוג תערוכה, אוצרת ד"ר נאוה סביליה שדה" שלווה הדר, גלריה טובה אוסמן, פברואר 2015.
  • נ. סביליה שדה, "ים ליום", קטלוג תערוכה, אביבית סגל, אוצרת ד"ר נאוה סביליה שדה, גלריה משרד בתל אביב, יולי 2014.
  • נ. סביליה שדה, "פוגה דוממת", קטלוג תערוכה, לידיה רוזנסקי, אוצרת ד"ר נאוה סביליה שדה, בית האמנים תל אביב, אפריל 2012.
  • נ. סביליה שדה, "שירת הצבע הטהור" קטלוג תערוכה, מרים מגידון, אוצרת ד"ר נאוה סביליה שדה, גלריה אפרת, תל אביב, אוקטובר 2013.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.