F-100 סופר סייבר
נורת אמריקאן F-100 סופר סייבר | ||
---|---|---|
![]() מבנה של רביעיית מטוסי F-100 | ||
מבנה של רביעיית מטוסי F-100 | ||
מאפיינים כלליים | ||
ארץ ייצור | ארצות הברית | |
צוות | טייס אחד או שניים (תלוי בדגם) | |
יחידות שיוצרו | 2,294 | |
משתמש ראשי | חיל האוויר האמריקאי | |
מחיר | 5.7 מיליון דולר אמריקאי | |
ממדים | ||
אורך | 15.2 מטר | |
גובה | 4.95 מטר | |
מוטת כנפיים | 11.81 מטר | |
שטח כנפיים | 37 מ"ר | |
משקל ריק | 9,500 קילו | |
משקל טעון | 13,085 קילו | |
משקל המראה מרבי | 15,800 קילו | |
ביצועים | ||
מהירות מרבית | 1.13 מאך (386 מטר לשנייה) | |
קצב נסיקה | 114 מטר/שנייה | |
טווח טיסה מרבי | 3,210 ק"מ | |
סייג רום | 15,000 מטר | |
תרשים | ||
![]() |
F-100 סופר סייבר (Super Sabre; אנגלית: "חרב אדירה") הוא מטוס קרב סילוני על-קולי מתוצרת חברת נורת' אמריקן אוויאיישן. היה בשירות חיל האוויר האמריקאי ומשמר החופים הלאומי בשנים 1954–1971. מטוס זה היה מראשוני סדרת המאה וממטוסי הקרב של הדור השני.
במלחמת וייטנאם פעלו דגמי העליונות אווירית כליווי למפציצי הקרב F-105 ת'נדרצ'יף ודגמי מפציצי הקרב שימשו כמטוס סיוע אווירי קרוב לכוחות הקרקע עד שהוחלפו במטוס התקיפה ווט A-7 קורסייר II.
פיתוח
בינואר 1951 שלחה חברת נורת אמריקאן לחיל האוויר האמריקאי מספר הצעות למטוס קרב יום על-קולי. המטוס כונה סייבר 45, משום שהכנפיים היו בזווית של 45 מעלות. המוקאפ הוצג ונבחן ב-7 ביולי 1951 ולאחר שינויים רבים המטוס אושר לטיסה ב-30 בנובמבר 1951. טיטאניום שולב בצורה נרחבת במבנה המטוס כדי להקל על המשקל ולשפר את הביצועים.
בינואר 1952 המריא אב הטיפוס לטיסת הבכורה, ובאותו חודש הזמין חיל האוויר האמריקאי 25 מטוסי טרום-ייצור ועוד 250 מטוסים סדרתיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים

רישיון cc-by-sa 3.0