סיעה פנים-מפלגתית
סיעות פנים-מפלגתיות הן התארגנות של חברי מפלגה במסגרת המפלגה ובתוכה, למען קידום אינטרס אישי או אידאולוגי מסוים (למשל סיעת הקיבוץ הדתי במפד"ל).
סיעה-FACTION מוגדרת כ"כוח המתחרה ברכישת השפעה על המוסדות המרכזיים של השלטון הפנים-מפלגתי, על ניסוח מדיניות המפלגה ומינויה למשרות ציבוריות".
יש המגדירים סיעה כ"קבוצה בעלת זהות קולקטיבית המושתתת על ערכים ו/או אינטרסים שווים, המטילה מרות ומשמעת על חבריה, מאורגנת לבצע פעולה שבמרכזה המרה או השפעה על המדיניות או ההנהגה של המפלגה.
יש הרואים בסיעה בעלת כוח וארגון משל עצמה, קבוצה פנים-מפלגתית בעלת מטרות מובחנות.
ברוב המפלגות בישראל פעלו מאז ומתמיד סיעות פנימיות. הדוגמה הבולטת ביותר הנה הסיעות הפנימיות המאורגנות שפעלו בתחום ההסתדרות, ארגוני העובדים, למשל "איגוד העובדים הליברלים", שפעלו במפלגה הליברלית, עת הייתה חטיבה בליכוד, "סיעת תכלת לבן" של תנועת החרות בהסתדרות, ופעילי ההסתדרות שפעלו כל העת במפא"י, מערך, ואחר כך מפלגת העבודה. כיום הסיעות הן סיעות בעלות גוון אישי יותר דהיינו: תומכות באישיות זו או אחרת במאבקה לזכות במיקום גבוה בצמרת המפלגה.
כאשר הוקמה קדימה היה הדבר ראשית סביב התארגנות סיעתית סביב אריאל שרון, אשר פרש מהליכוד במאבקו מול אישים אחרים כגון: בנימין נתניהו אשר נשאר במסגרת מפלגת הליכוד.
הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית בישראל ושיטות הבחירות הפנים-מפלגתיות: פריימריס או בחירות במרכז המפלגה מושפעות ממעמדן של הסיעות הפנים-מפלגתיות המחלקות ביניהן אזורי השפעה ועוצמה, המשפיעות על כל המערכת הפוליטית בישראל כמו גם בעולם.
דוגמאות לסיעות פנים-מפלגתיות
- מפלגת לע"ם בתוך הליכוד
- צעירי אגודת ישראל בתוך אגודת ישראל
לקריאה נוספת
- שוורץ דויד (1986), סיעה במפלגה - איגוד העובדים הליברלים במפלגה הליברלית בליכוד, עבודת גמר לתואר שני, חיפה, אוניברסיטת חיפה.
- שוורץ דויד (1991) ממפלגת אופוזיציה למפלגת שלטון תנועת החרות והליכוד, דוקטוראט, ירושלים, האוניברסיטה העברית.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0