עמדת ירי

עמדת ירי של חיל בחיל המארינס האמריקאי מול העיר ביירות בלבנון בשנת 1958

עמדת ירי היא על פי רוב מחפורת או חלק ממערכת חפירות בגודל המתאים לפחות ללוחם אחד על כלי נשקו, אשר נועדה לספק ללוחם הגנה משופרת ושדה אש יעיל. עמדות ירי מבודדות נקראות גם "שוחת שועל" (foxhole). עמדות ירי מבודדות נבנות בעיקר כאשר יש צורך בבניה מהירה של מערך הגנה בשטח פתוח אשר עני במכשולים טבעיים. השימוש הנרחב הראשון בהיסטוריה בעמדות ירי כאלו נעשה במערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה.

העמדה, החפורה ברובה מתחת לפני הקרקע או מוגבהת מעט מעליה מעניקה הגנה ללוחמים הנמצאים בתוכה מפני רסיסים ומקטינה את חשיפת הלוחמים לאש נגדית. שדה האש המשופר נגזר מבחירת מיקום העמדה, ובדרך כלל מבנה העמדה יוצר תנאים נוחים להפעלת הנשק, כגון מיקום נסתר לחצובה, משטח נוח להשענת רובה או כל נשק אחר, מקום מסודר ונגיש לתחמושת נוספת.

עמדת ירי ניתנת להכנה על ידי חיילים לא מיומנים בתנאי שטח: ההתחפרות בקרקע מתבצעת על ידי את חפירה, והגבהת העמדה מתבצעת במקרים רבים על ידי שקי חול, מיגון הזמין גם בתנאי שטח וללא צורך בשימוש בציוד מכני הנדסי.

בשימוש בציוד הנדסי, נבנות עמדות ירי שיכולות לשמש גם לנשק כבד יותר כגון תותח ללא רתע, ואף לטנקים.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.