עמוס בן-ורד
עמוס בן-ורד | ||
---|---|---|
![]() | ||
הכותל - ששת הימים, עמוס מחזיק ספר תורה (שני משמאל) | ||
לידה | 16 בפברואר 1927 (93) המבורג שבצפון גרמניה | |
מדינה | ![]() | |
עיסוק | עיתונאי | |
עמוס בן-ורד (נולד ב-16 בפברואר 1927) הוא עיתונאי ישראלי.
עיתונאי בעיתון "הארץ", שדר רדיו וטלוויזיה. יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים 1966-1968, בעל פרס משרד הביטחון ומשרד החינוך על כתבתו של כיבוש הכותל בשנת 1967[דרוש מקור], ממציא המילה "מסוק", מנהל סוכנות הידיעות הבין-לאומית יט"א (הסוכנות הטלגרפית היהודית) בירושלים 1970–1972, עורך ראשי של העיתון "Zionist Record" בדרום אפריקה 1972-1974, שדר ראשי בערוץ 33 - שידורי הכנסת של רשות השידור 2003-1994, במרבית עבודתו היה עיתונאי בעיתון "הארץ" 1954-1994.
ביוגרפיה
יליד המבורג שבצפון גרמניה, נולד בשם הארלד עמוס רוזנבאום בפברואר 1927. עבר עם משפחתו לבולגריה בשנת 1933, וב-1939 יצא עם המשפחה על אניית המעפילים "רודניצ'אר" לעבר ישראל. להבדיל מאניות אחרות באותה תקופה שהגיעו עד לחוף ונתקעו על החול, ה"רודניצ'אר" העלתה את נוסעיה לסירות קטנות מחוץ לתחום המים הטריטוריאליים של א"י ומשם הגיעו לחוף תל אביב, מצפון לתחנת רדינג. משם הועבר עם שאר הילדים-המעפילים למוסד הילדים בתל-ליטוינסקי (היום "תל השומר"), שבו שהה עד 1941, אז עבר לירושלים והצטרף למשפחתו ועבד בתור חשמלאי. עם הכסף שחסך נרשם ללימודים תיכוניים, אותם עשה כתלמיד אקסטרני באוניברסיטת לונדון ובסופם קיבל תעודת בגרות מטעם האוניברסיטה. התקבל לעבודת פקידות בצבא הבריטי, ליחידה בה שרתו פקידים יהודים וערבים בצד חיילים אנגלים. ב 1947 עבר לעבוד בסוכנות הידיעות רויטרס בירושלים, ועבד כמפענח "hell-schreiber" (פענוח כתב חסר, ללא אותיות ניקוד, בצמצומים ובראשי-מילים) והפיכתם למילים מלאות באנגלית תקנית, במטרה להעביר את המידע לכל העיתונים שהופיעו בירושלים, העברית והערבית (כ-22 עיתונים).
דרכו בתקשורת
ב 1948 עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס בן ורד לצה"ל ובין היתר נלחם במעבר מנדלבאום שבירושלים והיה בין שני הלוחמים האחרונים שנשארו בחיים בקרב זה, שירת בצבא כשנה ורבע ועם שחרורו חזר לסוכנות הידיעות רויטרס בירושלים המערבית לשדר מבניין קול ישראל, שם השתלב עמוס בשידורים, בקריינות לשידורי מוזיקה ותסכיתים, ואט-אט לקריינות כללית. היה גם עוזר של עורך הלשון בתחנה. (ספר: "קול ישראל" בעריכת איזי מן).
בבניין השכן התקיימו באותה תקופה שידורי "קול ציון לגולה", שפנו ליהדות העולם, בהפקת ההסתדרות הציונית העולמית ובשיתוף משרד ההסברה הישראלי.
בשלוש השנים שעברו מאז מלחמת העצמאות למד בן-ורד באוניברסיטה היחידה בארץ באותה תקופה האוניברסיטה העברית. למד לתואר במדע המדינה ואת שנתו הראשונה הקדיש להשלמת הידע שלו בעברית. למד את השפה ביסודיות אצל מי שנחשבו גדולי המורים והחוקרים של השפה בירושלים: שאול ברקלי מחבר "לוח השמות השלם" ו"לוח הפעלים השלם", הסופר פרופ' דב סדן, אילנה גרבל המומחית ללשון הדיבור, ופרופ' שמעון הלקין מורה המשוררים של אז לספרות ולשירה. במהלך לימודיו החל ללמד עברית עולים חדשים ומאזינים בחו"ל באמצעות תחנת השידור "קול ציון לגולה".
במקביל ללימודיו חזר לשרת בצה"ל בחיל מודיעין שירות קבע, בשל הידע שלו בשפות רבות, (גרמנית, בולגרית, עברית, אנגלית וצרפתית) ועבר קורס קצינים.
עם שחרורו בגיל 27 התקבל בן-ורד למערכת עיתון "הארץ". עבד ככתב מקומי בירושלים, בהמשך ככתב פרלמנטרי, כתב מדיני, היה מסגני עורך העיתון והרבה לעסוק בענייני הלשון העברית החביבה עליו ובין השאר המציא את המילה מסוק, כאשר חיפשו תחליף עברי למילה הליקופטר.[דרוש מקור] שנות עבודתו ב"הארץ" לא היו רצופות.
ב 1963–1964 למד בבית הספר הגבוה לעיתונאות של אונסקו בעיר שטרסבורג שבצרפת ועם שובו לירושלים מונה למנהל סוכנות הידיעות היהודית הבין לאומית יט"א (הסוכנות הטלגרפית היהודית).
ב 1970–1972 עבד כעורך ראשי של העיתון " Zionist Record" החשוב מבין שלושת העיתונים היהודיים בדרום אפריקה.
בשנת 1985 בספר השנה של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער" כתב פרק בנושא הכנסת: "מפלגות וגושים בישראל 1984-1949", זאת בשל היכרותו מרובת השנים עם התחום הפרלמנטרי בישראל.
בשנת 1991 היה כתב חוץ בלונדון של עיתון "הארץ" במשך שנתיים.
עם צאתו לגמלאות מעיתון "הארץ" החל לשדר בטלוויזיה בערוץ 33 (ערוץ הכנסת) שהיה חלק מרשות השידור במשך 10 שנים, ותוך זמן קצר הפך לשדר ראשי בערוץ, עד שהערוץ הפך ליחידה עצמאית. אז סיים את תפקידו ופרש לגמלאות.
בן-ורד מתגורר כיום בירושלים עם רעייתו בת-עמי, ולו שתי בנות ובן, וכן נכדים ונינים.
קישורים חיצוניים
- רעיון מזויף? נוהל ישן ומקובל - העין השביעית 05.11.2009
- מקצוע הולך ונעלם - העין השביעית 01.01.2007
- יחסי ישראל - גרמניה מאת -עמוס בן ורד - סימניה, יצא לאור על ידי הוצאת [דפוס אריאלי], בשנת 1968.
- חשיבותו של תרגום בפוליטיקה - דעות מכתבים למערכת - אתר הארץ 23.04.2010
- הרצל אמר מדינת היהודים או מדינה יהודית? - עָבַד בְּתִרגוּם תרגום ועריכה כאמנות, כמקצוע וכקריירה. 25/05/2010
- דברים שלמדתי מנאצי מתון -מכתבים למערכת - הארץ 2.2.2016
- בולגריה של אז לא הייתה זכה כל כך - כולנו בולגרים - אתר הבית של יהודי בולגריה 27/09/2012
- חיים הרצוג הנשיא השישי מבחר תעודות מפרקי חייו [ 1997-1918 גנזך נמדינה] - עמוד 498 הערה 54. הוצאת מדינת ישראל, כותר.
- עיתונאי האינטרנט יוכלו להצטרף לאגודת העיתונאים בירושלים -רון פריד, חדשות וואלה, 17.01.07
- מועמדים לחברות בוועדות האגודה - אגודת העיתונאים ירושלים 16.03.11
- הישיבה המאה ושלושים של הכנסת החמש עשרה (11 ביולי 2000) הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה - ירושלים, הכנסת.
- השיר של הפילוסוף ההודי, רבינדארנאת טאגורי, פותח את פנקס הכתובות של בוליסה דאנה, ירושלים- ישראל נגלית לעין - יד יצחק בן צבי, ציוני דרך, משרד ראש הממשלה התוכנית להעצמת המורשת הלאומית
- סיקור ביקורו של סאדאת בישראל על ידי עיתון "הארץ" - יוחנן כץ - אוניברסיטת חיפה 2009
- ספר: "קול ישראל" בעריכת איזי מן
- "מפלגות וגושים בישראל 1984-1949" - מאת עמוס בן-ורד - בריטניקה לנוער, ספר השנה 1985, עמוד 149 (עורך - דר' מרדכי נאור)

רישיון cc-by-sa 3.0