עקרבאים
עקרבאים | ||
---|---|---|
![]() | ||
מיון מדעי | ||
ממלכה | בעלי חיים | |
מערכה | פרוקי רגליים | |
מחלקה | עכבישניים | |
סדרה | עקרבאים | |
שם מדעי | ||
![]() | ||
תחום תפוצה | ||
![]() |





עקרבאים היא סדרה של בעלי חיים חסרי חוליות המשתייכים למחלקת העכבישניים. הם טורפים הנבדלים ממחלקת החרקים בין היתר בכך שלהם 4 זוגות גפי הליכה בניגוד לחרקים שלהם 3 זוגות. קיימים כ-1750 מינים מוכרים של עקרבים בעולם שמוינו ל-13 משפחות שונות. כל מיני העקרבים הם ארסיים, אולם רק כ-25 מינים נחשבים כמסוכנים לאדם. הם מתאפיינים ב"זנב" צר, מפולח, לעיתים קרובות נישא עקום באופן אפייני קדימה על הגב, ובסופו עוקץ ארסי. טווח הגודל של עקרבים הוא 9 מ"מ עד 23 ס"מ.
בישראל קיימים כ-18 מינים ותת-מינים של עקרבים, מתוכם 3 נחשבים מסוכנים לאדם.
העקרב נוהג להסתתר מתחת לאבנים, בחולות, במחילות, ובסדקי סלעים. העוקץ בקצה הבטן הוא מנגנון הארס. העקרבים טורפים בעיקר חסרי חוליות אחרים והארס נועד לעזור להם לשתק ולהמית את טרפם.
מיון
- סדרה עקרבאים (Scorpiones)
- תת-סדרה Orthosterni
- אינפרא-סדרה Pseudochactida
- על-משפחה Pseudochactoidea
- משפחה Pseudochactidae
- על-משפחה Pseudochactoidea
- אינפרא-סדרה Buthida
- על-משפחה Buthoidea
- משפחה בותוסיים (Buthidae)
- משפחה Microcharmidae
- על-משפחה Buthoidea
- אינפרא-סדרה Chaerilida
- על-משפחה Chaeriloidea
- משפחה Chaerilidae
- על-משפחה Chaeriloidea
- אינפרא-סדרה Iurida
- אינפרא-סדרה Pseudochactida
- תת-סדרה Orthosterni
תיאור
העקרבאים בעלי שמונה רגליים, צבתות, יחידת ראש-חזה, בטן קדמית רחבה ובטן אחורית צרה ומאורכת ("זנב").
אנטומיה
תזונה
העקרבים הם אוכלי בשר האוכלים צרצרים, תיקנים, זחלים, ומדי פעם שממית לטאה או עכבר
התבגרות העקרב
שלא כמו רוב החיות ממחלקת העכבישניים, עקרבים הם מסוג "viviparous" – כלומר, מולידים ולדות חיים ולא ביצים. העקרבים נולדים אחד אחד והאם נושאת אותם על גבה, עד שיעברו השלה ראשונה של עור הגוף (מתחתיו יש עור רך שמתקשה עם הזמן). עד לפרק זמן זה העקרבים הצעירים לא יכולים לשרוד ללא אמם, שנותנת הגנה, ושומרת על הלחות שלהם. בסוגים שונים של עקרבים הקשר עם האם יכול להימשך זמן רב, במיוחד בסוגי העקרבים היותר מפותחים במישור החברתי (כגון עקרב ה"Pandinus"). מספר הוולדות משתנה מסוג לסוג ונע בין שלושה למאה. העקרב הצעיר דומה לעקרב מבוגר, והוא גדל כל פעם דרך תהליך ההשלה. בעת תהליך זה חיי העקרב נמצאים בסכנה.
בין השלה להשלה העקרב חייב לנוע באופן תמידי כדי לוודא שיוכל לזוז כשהעור יתקשה. תהליך התקשות העור נקרא "Sclerotization". אורך חייו של העקרב משתנה מסוג לסוג. לא ידוע מהו אורך חייהם של רוב סוגי העקרבים. הטווח הוא בין 4 שנים ל-25.
עקרבים בישראל
מלאכת החלוקה הטקסונומית של העקרבים בישראל עדיין לא הסתיימה. בישראל קיימים כ-18 מינים של עקרבים. מתוכם כ-3 נחשבים למסוכנים לאדם: עקצן צהוב, קטלן דו-גוני וקטלן עב-זנב. הסיכון* מתייחס לאדם בוגר ושאינו סובל מרגישויות. בדומה לכל פגיעה מבעל חיים ארסי, גופם של ילדים ובעלי רגישויות (אלרגיות לארס או לארס מסוג מסוים) עלול להגיב באופן חמור יותר עד קיצוני.
שם | שם מדעי | תפוצה בישראל | סיכון לאדם* |
---|---|---|---|
קטלן עב זנב | Androctonus crassicauda crassicauda | נפוץ כמעט בכל הארץ | מסוכן לאדם, שני במסוכנות רק לעקצן הצהוב |
קטלן דו-גוני | Androctonus bicolor | שפלת החוף, נגב, בקעת הירדן | סיכון לילדים ולבעלי רגישויות |
קטלן עברי | Androctonus amoreuxi hebraeus | שפלת החוף, נגב, ים המלח ועין גדי | סיכון בינוני עד גבוה |
עקצן צהוב (עקרב צהוב מצוי) | Leiurus hebraeus | כל הארץ. למעט בכרמל, בחולות שפלת החוף והעמקים | מהמסוכנים בעקרבי העולם |
שחרן יהודה (עקרב שחור יהודה) | Hottentotta judaicus | בחבל הים תיכוני של ישראל, דרומה עד דרום הר חברון | סיכון נמוך, כאבי עקיצתו עזים מאוד |
עביד שחום עביד שחור/כושי | Scorpio maurus fuscus | בחבל הים תיכוני של ישראל, ובבקעת הירדן | סיכון נמוך |
עביד צהוב | Scorpio maurus palmatus | ערבה, נגב ודרום מדבר יהודה | סיכון נמוך |
בותוס ישראלי | Buthus occitanus israelis | מאזור נתניה ודרומה לאורך שפלת החוף, ועד מרכז הנגב ודרום מדבר יהודה | סיכון בינוני |
נבו יריחו | Nebo hierichonticus | כל הארץ למעט שפלת החוף | סיכון נמוך |
עקרבון נגבי | Orthochirus scrobiculosus negebensis | ערבה, נגב ודרום מדבר יהודה | סיכון בינוני |
בירולטוס ישראלי | Birulatus israelensis | עמק הירדן (נמצא פרט אחד בלבד) | אין מידע |
מזובותוס מרושת | Mesobuthus nigrocinctus | החרמון | סיכון נמוך |
חד-צלע כרמלי | Compsobuthus carmelitis | גליל מערבי, כרמל | ככל הנראה סיכון נמוך |
חד-צלע חלק | Compsobuthus levyi | מזרח הארץ ודרומה | סיכון נמוך |
חד-צלע גדול | Compsobuthus longipalpis | עין גדי | סיכון נמוך |
חד-צלע מגובשש | Compsobuthus schmiedeknechti | מרכז הארץ וצפונה | סיכון נמוך |
עקרבחול דק-לסת | Buthacus leptochelys | דרום שפלת החוף, חולות מערב הנגב, ואזור נחל צין | סיכון נמוך |
עקרבחול יוטבתה | Buthacus macrocentrus | דרום הערבה | סיכון נמוך |
לקריאה נוספת
- פנחס אמִתי, זהירות עקרבים, סדרת חצב; חי וצומח בישראל, הוצאת מסדה, 1980 / הוצאת מודן 1996. (98 עמודים)
- ינון מגל, מכת עקרבים: מה עושים כשנעקצים?, באתר וואלה! NEWS, 21 יולי 2013
- אוניברסיטת בן גוריון, חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון הראו שהעקרבים הם אדריכלים מומחים, באתר "הידען", 6 ביולי 2014
קישורים חיצוניים
- חרקים עולם קטן בגדול, בקיצור - עקרבים זוהרים
- חרקים עולם קטן בגדול, עקרבים - יחסים מסוכנים
- דוד דוד, עקרב - לא רק צבתות ועוקץ, ExoticPets
- חדצלע גדול - מהנדירים שבעקרבי הארץ, עמותת מן השדה
- Venom-Squirting Scorpions Blind Enemies with Toxin

רישיון cc-by-sa 3.0