פבלו סרסטה

פבלו סָרָסָטֶה (בספרדית: Pablo Sarasate;‏ 10 במרץ 1844 – 28 בספטמבר 1908) היה כנר וירטואוז ומלחין ספרדי.

חייו

סרסטה נולד בעיר פמפלונה שבספרד. אביו היה מנצח תזמורת כלי נשיפה צבאית. בגיל חמש החל ללמוד נגינה בכינור בהדרכת אביו. כישרונו נתגלה במהרה, וכבר בגיל שמונה ניגן לראשונה בקונצרט פומבי. הוא זכה במלגה שאיפשרה לו המשך לימודים במדריד, שם זכה להערכה גם על ידי מלכת ספרד, איזבלה השנייה, שהעניקה לו כינור סטרדיווריוס. בגיל 12 המשיך לימודיו בקונסרבטוריון של פריז שם זכה בגיל 17 בפרס הראשון בתחרות יוקרתית.

ב-1860 החל סרסטה את הקריירה העולמית שלו ככנר וירטואוז. הוא הופיע בכל רחבי אירופה וכן בכל יבשת אמריקה. נגינתו הצטיינה באינטונציה נקייה, טכניקה מושלמת ורגשנות. הוא גבה שכר גבוה על הופעותיו. בגרמניה קיבל 3,000 מרקים לקונצרט, בעוד שכנר מפורסם כיוזף יואכים קיבל 1,000 מרקים.

בשנת 1904 ערך מספר הקלטות.

סרסטה נפטר מדלקת ריאות בעיר ביאריץ בשנת 1908, בגיל 64.

יצירותיו

סרסטה כתב פנטזיות, רומנסות ועיבודים של ריקודים ושירי עם ספרדים. בכל היצירות והעיבודים הדגיש את הצד הווירטואוזי. מיצירותיו המפורסמות:

• "רומנסה אנדלוסה"
• "חוטה נווארה"
• "נעימות צועניות"
• "זאפאטיאדו"
• פנטסיה על נושאים מתוך כרמן של ז'ורז' ביזה
• וריאציות על נושא מהאופרה חליל הקסם של מוצרט

השפעתו

סרסטה השפיע על מלחינים רבים שהקדישו לו מיצירותיהם:

• אדואר לאלו הקדיש לו את "הסימפוניה הספרדית".
• הנריק וייניאבסקי הקדיש לו את הקונצ'רטו לכינור מס' 2.
• קאמי סן-סנס הקדיש לו את הקונצ'רטו לכינור מס' 3 ואת "מבוא ורונדו קפריצ'וזו".
• מקס ברוך הקדיש לו את "הפנטסיה הסקוטית".

לקריאה נוספת

• נתן דונביץ', וירטואוזים-גדולי הכנרים מפגניני עד מידורי, 2003.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.