פולינה גלמן

פולינה גלמן
פולינה גלמן, תמונה משנת 1945
לידה 24 באוקטובר 1919
ברדיצ'ב, הרפובליקה העממית של אוקראינה אוקראינה
פטירה 29 בנובמבר 2005 (בגיל 86)
מוסקבה, הפדרציה הרוסית רוסיה
השתייכות הצבא האדום  הצבא האדום
תקופת שירות 19411957
דרגה [[קובץ:CCCP army Rank major infobox.svg
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
50px]] מיור (רב סרן)
תפקידים צבאיים

נווטת קרב

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם השנייה

עיטורים

גיבור ברית המועצות
עיטור לנין
2 עיטורי הדגל האדום
2 עיטורי המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה
2 עיטורי הכוכב האדום

תפקידים אזרחיים

מרצה בחוג לכלכלה

פולינה ולדימירובנה גלמןרוסית:Полина Владимировна Гельман) (24 באוקטובר 1919 - 29 בנובמבר 2005) הייתה נווטת קרב בחיל האוויר הסובייטי במהלך מלחמת העולם השנייה. יהודייה, אחת מתוך שתיים (השנייה הייתה לידיה ליטבק), שעוטרו בתואר "גיבור ברית המועצות".

קורות חיים

נולדה בברדיצ'ב לילנה וולדימיר גלמן. זמן קצר לאחר לידתה נרצח אביה בפוגרום שביצעו חיילי הרפובליקה העממית של אוקראינה ביהודי העיר והמשפחה ששרדה ברחה להומל. גלמן גדלה בהומל ולאחר סיום בית הספר התיכון התקבלה ללימודי היסטוריה באוניברסיטת מוסקבה.

לאחר הפלישה הנאצית לברית המועצות התנדבה לצבא האדום. באוקטובר 1941 התקבלה אל רגימנט מפציצי הלילה מס' 588 – יחידה שהורכבה מנשים בלבד, אשר כונתה בפי האויב ולאחר מכן בפי טייסות הרגימנט "מכשפות הלילה" (בגרמנית: Nacht Hexen) בשל המתקפות ה"מכושפות" (בפי האויב) וההרס שהיו מסבות לאויב. היא עברה הכשרה לתפקיד נווטת בבית הספר לטיס בעיר אנגלס.

החל ממאי 1942 ועד לסוף המלחמה לחמה כנווטת של מטוס קל מדגם פוליקרפוב Po-2. במהלך המלחמה ביצעה כ-860 גיחות קרביות להפצצת עמדות אויב, להצנחת הספקה ליחידות סובייטיות נצורות ולביצוע משימות סיור ותצפית. על תפקודה במהלך המלחמה הוענק לה ב-15 במאי 1946 תואר "גיבור ברית המועצות". בנוסף לכך, במהלך המלחמה עוטרה גם בעיטור לנין, 2 עיטורי הדגל האדום, 2 עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה ו2 עיטורי הכוכב האדום.

לאחר המלחמה היא המשיכה את שירותה בצבא הקבע, אם כי הועברה מחיל האוויר לחיל היבשה. למדה ב"מכון צבאי לשפות זרות" – מוסד אקדמי שמכשיר מתורגמנים לצורכי הצבא. באופן רשמי פרשה מהשירות הצבאי בשנת 1957 בדרגת רב סרן. בשנת 1961 הייתה במשלחת הסובייטית שהגיעה לקובה לאחר הפלישה למפרץ החזירים.

עד לשנת 1990 (אז פרשה לגמלאות) הייתה מרצה במוסדות אקדמיים שונים במוסקבה.

נפטרה ב-29 בנובמבר 2005 במוסקבה שברוסיה ונקברה בבית העלמין נובודוויצ'י.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.