אי-גיוס בישראל

גיוס חובה לצה"ל נעשה בהתאם לחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. בחוק זה קבועים גם כללים המאפשרים שלא להתגייס, ובהם קבלת פטור משירות בטחון ואי-גיוס. כמו כן קיימת השתמטות מגיוס, באמצעות דרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצה"ל.

פטור משירות בטחון

ישנם מאפיינים אחדים המעניקים פטור משירות בטחון (כלומר פוטרים מגיוס לצה"ל) למי שאחד מהם מתקיים בו. בין המאפיינים הללו יש המתקיימים בגברים בלבד, אחרים המתקיימים בנשים בלבד, וכאלה המתקיימים בבני שני המינים, כגון:

  • פטור עקב הגירה לחו"ל: למי שהיגר מחוץ לישראל לפני גיל 16.
  • פטור עקב נישואין, היריון או הורות (לנשים בלבד): בהתאם לסעיף 39 לחוק שירות בטחון.
  • פטור מטעמי הכרה דתית (ליהודיות בלבד): בהתאם לסעיפים 39 ו-40 לחוק שירות בטחון.
  • פטור מטעמי בריאות: בהתאם לסעיף 5 לחוק שירות בטחון, ועדה רפואית מוסמכת לקבוע כי מועמד לגיוס הוא בלתי כשיר לשירות בטחון (נקבע לו פרופיל נמוך).
  • פטור מטעמי מצפון: בהתאם לסעיף 39 לחוק שירות בטחון, ועדת מצפון מוסמכת לקבוע כי מועמד לגיוס הוא בלתי כשיר לשירות בטחון (המועמד מוכר כפציפיסט).
  • פטור עקב מצב משפחתי, חינוך, התיישבות בטחונית או צורכי המשק הלאומי, בהתאם לסעיף 36 לחוק שירות בטחון.
  • דרוזים דתיים, ערביי ישראל (כולל בדואים) ונשים דרוזיות וצ'רקסיות פטורים מגיוס חובה.
  • פטור מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים, גם כן במסגרת סעיף 36. כשלושת רבעי מהחיילים המשתחררים משירות סדיר מקבלים פטור משירות על סמך סעיף זה כדי לא לשבץ אותם במערך המילואים. בכך הצבא חוסך הוצאה תקציבית ניכרת וכן ממלא אחר הוראות חוק שירות המילואים שמתיר לו לקרוא לאנשי מילואים למטרות מסוימות בלבד.

פטור משירות בטחון יכול להינתן לפני מועד הגיוס לצה"ל או במהלך השירות והוא פוטר הן משירות חובה והן משירות מילואים. לעיתים על משרתי קבע המקבלים פטור משירות בטחון חלה חובה להתנדב להשלמת שירותם, על פי סעיפים מסוימים בחוזה בינם לבין צה"ל.

הסדר תורתו אומנותו מאפשר לגברים יהודים ללמוד בישיבה ובכך לדחות את הגיוס כל עוד ממשיך התלמיד את לימודיו או בהגיעו לגיל הפטור על פי ההסדר (בין 31 ל-41). תושב חוזר פטור משירות מילואים בתנאים מסוימים.

הימנעות מגיוס

הימנעות מגיוס היא שימוש בדרכים חוקיות שלא לשרת בצה"ל, באמצעות פעולה שאחת מיעדיה הוא הימנעות מגיוס. דוגמאות לכך:

  • נערה בת 17 שוקלת להתחתן, וגורם משמעותי בשיקוליה הוא הידיעה שכאישה נשואה תהיה פטורה מגיוס.
  • נער בן 17 מתלבט האם להתגייס לצה"ל או ללמוד בישיבה, ומחליט ללמוד בישיבה על מנת לקבל פטור שניתן לתלמידי ישיבה (עד לביטולו של חוק טל).
  • להבדיל מנישואין או לימודים בישיבה, שנעשים לעיתים ללא קשר לשירות בצה"ל, בקשת פטור מטעמי מצפון נעשית על ידי אנשים שאינם מאמינים בדרכו של הצבא, ויש המשתמשים בטיעון זה רק על מנת להשיג פטור.

במרבית המקרים, מי שמתקיימים בו המאפיינים המאפשרים הימנעות מגיוס אינו חייב לנצל מאפיינים אלה, ובאפשרותו להתגייס. 32.1% מהצעירות היהודיות לא התגייסו מטעמי דת בשנת 2005. השיעור הכולל של הצעירות היהודיות שלא התגייסו באותה שנה הגיע ל-42.3% ‏[1]. ב-2008 עלה שיעור הצעירות שאינן מתגייסות ל-44%, מהן 34.6% מטעמי דת, מצב שבעקבותיו הוחמרה האכיפה של צה"ל בנושא, בין השאר באמצעות חקירות פרטיות, במטרה לחשוף צעירות שלא דיווחו אמת בהצהרתן כי הן דתיות[2].

השתמטות מגיוס

השתמטות מגיוס היא פעולה בדרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצבא. דרך עיקרית לכך היא יצירת מצג שווא, הגורם לקבלת פטור מגיוס. דוגמאות לכך:

  • נישואים פיקטיביים, שמטרתם היא קבלת הפטור לאישה נשואה, ללא כל כוונה לממש נישואים אלה (וביטולם לאחר קבלת הפטור המבוקש).
  • הצגת אישורים רפואיים כוזבים או התחזות לחולה, לשם קבלת פטור מטעמי בריאות.
  • הכרזה של נערה שהיא ראויה לפטור מטעמי הכרה דתית, בזמן שהכרתה הדתית אינה כזו.
  • יציאה מהארץ קודם לגיל גיוס, והימנעות משיבה אליה חרף פניית לשכת הגיוס. דרך של המדינה להילחם בשיטה זו היא הימנעות מהארכת תוקף הדרכון, כאשר זה פג.[3]

בדרך נוספת להשתמטות מגיוס עוסק סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי[4] - השתמטות הנובעת מעריקות מיום הגיוס, כלומר מצב שבו מי שנקבע מועד לגיוסו לא התייצב לגיוס[5][6][7][8]. כאשר יום הגיוס של חייל חלף וזה לא הגיע ללשכת גיוס ושם עבר את תהליך הגיוס, החייל מוגדר כמשתמט גיוס. לאחר הכרזתו כמשתמט גיוס, פקודת מעצר מוצאת כנגדו ועל המשטרה הצבאית והאזרחית מוטלת האחריות למצוא אותו. כאשר נתפס, יחליטו האם לשפוט אותו בדין משמעתי, דבר שברוב המקרים יביא לעונש מוגבל ואי-רישום פלילי, או לשפוט אותו בבית דין צבאי, שם העונש אינו מוגבל וההרשעה נרשמת במרשם הפלילי.[9]

ביקורת ציבורית

השתמטות מגיוס, כמעשה פלילי, נחשבת בדרך כלל כמעשה שלילי. בין המתנגדים החריפים למדיניות הממשלה יש התומכים בהשתמטות מגיוס, אך הם בגדר מיעוט.

בישראל, כמדינה הנתונה במצב לוחמה, נחשבה גם הימנעות מגיוס כמעשה שלילי, אם כי בשנות התשעים ואילך פחתה ההסתייגות מנמנעים מגיוס, אך הסתייגות זו חזרה וגברה בעקבות מלחמת לבנון השנייה שניכר כי ערערה את מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית ופגעה בנתוני הגיוס לצה"ל. לאחר המלחמה נוהלו קמפיינים נגד השתמטות ובעד הגיוס לצה"ל ולמערך הקרבי בפרט. בין המסתייגים בחריפות מהימנעות מגיוס בלטו ראש אגף משאבי אנוש אלעזר שטרן ושר הביטחון אהוד ברק, שאמר: "צה"ל הופך בהדרגה מצבא העם לצבא של חצי עם. חייל לא צריך להרגיש שהוא יוצא לקרב כשבעיני חלק מהחברה שלנו הוא פראייר."[10]

הביקורת הציבורית כנגד הימנעות מגיוס, בפרט כאשר זו נעשית בהתרסה, בולטת בהקשר של ידוענים שלא שירתו בצה"ל. עם הידוענים שנמתחה עליהם ביקורת בהקשר זה נמנים:

כמו כן זכו לביקורת גם בנות ובנים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר שסירבו לשרת בצה"ל וביניהם:

השפעת הימנעות מגיוס על החיים האזרחיים

נושא השרות הצבאי עולה בראיונות עבודה רבים כחלק מטופס קורות החיים הנמסר למראיין. בשנת 2003 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי הדרישה לשירות צבאי כתנאי לקבלה לעבודה, כאשר תנאי זה אינו רלוונטי למשרה המוצעת, מהווה אפליה אסורה[11]. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה[12] תוקן באמצע שנות ה-90 כדי לאסור באופן מוחלט לשאול מועמד לעבודה על הפרופיל הצבאי שלו בצה"ל[13]. אין איסור להביא שאלות אחרות על שירות או אי שירות במכלול השיקולים של המראיין, כל עוד מיוחס להן המשקל הראוי.

בשנים שחלפו מאז תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ולמרות שינויים ביחס החברה הישראלית לשירות בצבא, נראה שכיום עדיין יש יחס שלילי למי שלא שירת בצה"ל. כדוגמה ניתן לציין את איש ההייטק ראובן אגסי, אשר הצהיר בפומבי כי יסרב לקבל לחברות אשר בבעלותו, עובדים אשר לא שירתו בצה"ל. במהלך סיור "יום בעקבות לוחמים" התבטא השר לשעבר אביגדור קהלני מול תלמידי תיכון: "מי שלא ישרת לא ישלם מיסים, יביא את הפשע, את הסמים"[14].

בנוסף, עדיין יש דיווחים של אזרחים שנפגעו בשל אי שירות צבאי, למשל בתחום של עיכוב או חידוש רישיון נהיגה רגיל או רישיון נהיגה ברכב ציבורי, והתניית הרישיון בבדיקה רפואית, ומתן רישיון לנשק.

על אף האמור בתחום העבודה, בג"ץ קבע כי קריטריון השירות הצבאי יכול להשפיע על תחומים אחרים, כגון מתן סיוע לשכירת דירה או סיוע להלוואות לרכישת דירה לאחר השחרור ממשרד הבינוי והשיכון. כך קבעו גם כי משך השירות משפיע על מידת הטבות הזכאות, בהתאם לזמן בו לא יכול היה להשתכר אדם ששירת בצבא בתקופה הרלוונטית.

ארגונים ישראליים הפועלים למען ביטול גיוסם של אזרחים לצה"ל

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ חנן גרינברג, דאגה בצה"ל: הבנות ממעטות להתגייס, באתר ynet
  2. ↑ חנן גרינברג, זינוק במספר הלא-מתגייסים, בעיקר צעירות, באתר ynet, 1 במרץ 2009
  3. ↑ עת"ם (י-ם) 9050/08 יניב דוד הראל נגד שר הפנים, ניתן ב-25.6.2009
  4. ↑ סעיף 94 בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 - "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך."
  5. ↑ התובע הצבאי נ' נסים ביטון, 189/02 (15/01/07) - "המדובר, למעשה, בהשתמטות מגיוס, שכן הנאשם לא הגיע לבקו"ם במועד גיוסו, ומאז חלפו… חמש וחצי שנים עד לאיתורו ומעצרו במקום עבודתו."
  6. ↑ ע 98/07 התובע הצבאי הראשי נ' טור' דניס אלכסייב (11/09/07) - סעיף 1: "המשיב, טוראי דניס אלכסייב, הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955." סעיף 8: "המשיב השתמט מגיוס משך תקופה ארוכה מאד"
  7. ↑ ערעור 15/09 הצבאי הראשי נ' טור' אורן וורם (28/01/09) - "המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבֵרה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שעניינה השתמטותו מגיוס במשך 495 ימים"
  8. ↑ ע 113/07 התובע הצבאי הראשי נ' טור' סבלי אלחזוב (23/09/07) - "המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. עניינה של העבירה בהשתמטותו של המשיב מגיוס במשך כשבע שנים."
  9. ↑ עו"ד דנה נוף (2009)"הסדרת מעמד משתמט גיוס לצהל". מתוך lawguide - מדריך עורכי דין ומידע משפטי בישראל.
  10. ↑ יוני שנפלד, ברק: צה"ל הפך לצבא חצי העם, באתר MSN
  11. ↑ פ (ת"א) 1038/99 מדינת ישראל נגד תפקיד פלוס בע"מ, ניתן ב-12.6.03
  12. ↑ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, באתר חילן
  13. ↑ רותי סיני, אסם תשלם 20 אלף ש' למועמד שנתבקש למסור פרופיל צבאי, באתר הארץ, 9.10.2007
  14. ↑ אור קשתי, אביגדור קהלני בפני תלמידים: מי שלא ישרת בצה"ל יביא פשע וסמים, באתר הארץ, 12.2.2010
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.