פיליים

פיליים
פיל סוואנה אפריקני
מיון מדעי
ממלכה בעלי חיים
מערכה מיתרניים
מחלקה יונקים
סדרה בעלי חדק
משפחה פיליים
שם מדעי
Elephantidae
תחום תפוצה
תקריב של עין פיל
פילים בתוך הספארי ברמת-גן
פיל סוואנה אפריקני
פיל אוכל עלים מעץ
פיליים בקניה
פילי יער אפריקניים
פיל אסייתי
פיל בורנאי.
איור של פיל מאולף המותקף על ידי טיגריס
במלחמת העולם הראשונה השתמשו בפילים לגרירת ציוד כבד
פילים בתאילנד
פיל אסייתי מאולף עם בעליו
פיל ברצפת פסיפס הציפורים בקיסריה
הממותות הם קרובות משפחה נכחדות של הפיל האסייתי.

פִּילִיִּים[1] (שם מדעי: Elephantidae) היא משפחה של יונקים המהווים את היצורים החיים הגדולים ביותר על פני היבשה כיום. מספר סוגים היו במשפחה זו:

המשותף למינים ששרדו הוא זוג החטים הבולטים משני צידי הפה (למעט נקבת הפיל האסייתי). החטים המשמשים להפקת שנהב הם גורם מרכזי בציד פילים על ידי האדם. פגיעה במרחבי המחיה וציד צמצמו את אוכלוסיית הפילים הקיימת היום באפריקה מכמה מיליונים למאות אלפים בודדים.[2] הפילים כיום הם מין מוגן, ובארצות שונות קיימות מגבלות על ציד, על ניצול ביתי ועל סחר במוצרים שמוצאם מן הפיל, בעיקר הסחר בשנהב.

אנטומיה

גודל

כל בני משפחת הפיליים הם בעלי חיים גדולים מאוד. משקלם הוא למעלה מ-5 טון מטרי וגובהם למעלה מ-3 מטר. פיל הסוואנה האפריקני הוא בעל החיים היבשתי הגדול ביותר שחי כיום. גודלם הרב מעניק לפילים הגנה כמעט מפני כל הטורפים.

חדק הפיל

המאפיין הבולט ביותר של הפיל הוא החדק, שהוא התארכות של האף והשפה העליונה. לחדק מספר שימושים:

  • החדק משמש כאפו של הפיל - הפיל נושם דרך נחיריו המצויים בחדק (כמו בני האדם הוא מסוגל לנשום גם דרך פיו) וכן מריח דרכם. הפיל הוא שחיין מצוין, והוא יכול גם לשהות מתחת למים זמן רב בעת שהחדק משמש לו צינור העברה של אוויר, בדומה לשנורקל אצל צוללים אנושיים.
  • החדק משמש גם כמעין זרוע עבור הפיל ובאמצעותו הוא יכול לאחוז בחפצים ולהרימם, לשאתם ואף לדחוף אותם. החדק מורכב משרירים רבים המאפשרים חוזק וכוח מחד, וגמישות ועדינות רבה מאידך. באמצעות חדקו יכול הפיל לברור ולהרים מן הקרקע גושי סוכר קטנים מתוך שכבה של חול ובאותה מידה הוא יכול להרים גזע עץ במשקל של עשרות קילוגרמים.
  • הפיל משתמש בחדק גם כדי ללקט מזון. באמצעותו הוא מגיע אל ענפים גבוהים או שהוא אוסף בעזרתו את המזון מן הקרקע ואז מביא אותו אל פיו. בכך עושה הפיל בחדק שימוש הדומה ליד אוחזת.
  • הפיל מסוגל להשמיע באמצעות החדק קולות הנשמעים למרחוק, כמעין חצוצרה.
  • החדק חזק מאד ומשמש "שוט" לסילוק תוקפים.
  • הפיל יכול לשאוב מים באמצעות החדק ולהביאם אל פיו כדי לשתות או להתיזם על גופו כדי להצטנן מעט בימים חמים. כמו כן יכול הוא לאסוף עפר מן הקרקע ולפזר על גבו כדי ליצור כסות דקה שתשמש מגן מפני חרקים עוקצים או נושכים.

הבדלים בין סוגי הפיליים

בין הפילים האפריקניים לפיל האסייתי ישנם מספר הבדלים חזותיים בולטים:

  • גודל הגוף: הפילים האפריקניים גדולים יותר ומשקלם של בוגרים זכרים עשוי להגיע גם לעשרה טון. לעומת זאת, משקלו של הפיל האסייתי מגיע לחמישה טון.
  • אפרכסות האוזניים: אצל הפילים האפריקניים הן גדולות יותר.
  • חטי השנהב: אצל נקבת הפיל האסייתי החטים חסרים.
  • בקצה החדק של הפיל האפריקני שתי אונות בשריות, זו מול זו, כמעין אצבעות, ואילו לפיל האסייתי יש רק אונה אחת בקצה החדק.
  • ראשו של הפיל האסייתי קצר יותר וגבו מתקמר כלפי מטה בעוד שגבו של הפיל האפריקני ישר יותר.
  • אורך רגליים: פילים רבים מזן "פיל מדברי" החיים במדבריות נמיביה מאופיינים כתת-מין עקב גובהם הרב ורגליהם הארוכות (מכונים בסלנג מקומי "פיל ג'ירפי")

חטי השנהב של הפיל

הפיל מפורסם גם בחטי השנהב שלו. אלו למעשה זוג שיניים חותכות מחוסרות אמייל שמתארכות ל-2 עד 3 מטרים ומשקלן מגיע לעשרות קילוגרמים. לנקבת הפיל האסייתי אין חטים, או כמעט לא ניתן להבחין בהם אם הנקבה אינה פותחת את פיה. קיימים גם זכרים רבים ללא חטים, במיוחד פילים סרי לנקיים.

השנהב הוא חומר יקר ערך, ומסיבה זו ניצודו הפילים בהמוניהם בימים עברו ועד עצם היום הזה. כיום הציד הולך ופוחת בשל חוקים נוקשים, וישנם מקומות במזרח אפריקה שאפילו מדללים מדי כמה שנים את אוכלוסיית הפילים, על ידי העברתם למקומות אחרים ועל ידי המתת פרטים לאחר מחקר יסודי, כדי למנוע נזקים עתידיים. אגדות רבות נקשרו אודות שנהב הפילים ועוד במאה ה-19 יצאו הרפתקנים לגלות את מקום הימצאם של בתי קברות אגדתיים של הפילים כדי לזכות באוצר היקר. כיום ידוע שהפילים, כשאר בעלי החיים, מתים כשמגיע זמנם, והם אינם נודדים למקום מסוים כדי להוציא את נשמתם. פיל שהתפרסם בשל החטים הענקיים שלו היה הפיל סאטאו שחי בקניה וניצוד בסופו של דבר בגלל חטיו.

בנוסף לחטים, לפיל גם ארבע שיניים טוחנות. אורך כל שן כזו כ-40 ס"מ ורוחבה כ-10 ס"מ.

החטים משמשים את הפילים לשם חפירה בקרקע על מנת לחשוף שורשים ופקעות שנחשבים עבורם מעדן, וכן כדי להזיז מכשולים מן הארץ כדי לפלס דרכם בה. הזכרים נוהגים להשתמש לעיתים בחטים לשם מאבק, אם כי בדרך כלל אינם פוצעים זה את זה. החטים יכולים לשמש ככלי מגן, אולם בשל גודלו האימתני לפיל כמעט ואין אויבים טבעיים.

אוזניים

לאוזני הפיל הרחבות יש תפקיד חשוב בשמירה על טמפרטורה יציבה של גופו, באופן פעולה הדומה לזה של מקרן חום. אוזני הפיל מורכבות משכבה דקה של עור המתוח על גבי סחוס ועל גבי רשת ענפה של כלי דם. בימים חמים, פילים מנפנפים תדירות באוזניהם וכך יוצרים משב רוח קל. הרוח, הדקות יחד עם השטח הגדול של אוזן הפיל, גורמים לכך שנפח גדול של אוויר פוגש את אוזן הפיל ומקרר את כלי הדם שמסיעים את החום החוצה מגוף הפיל. הדם החם הנכנס לאוזן יכול להצטנן בכ-5.5 מעלות צלזיוס באופן זה. כך ניתן להסביר באופן חלקי את ההבדל בין גודל האוזן של הפיל האפריקאי לזו של הפיל האסיאתי על פי המיקום הגאוגרפי שלהם. מוצאם של הפילים האפריקניים הוא אזור קו המשווה, מקום חם יותר, ולכן יש להם אוזניים גדולות יותר. הפילים האסייתים חיים במיקום צפוני יותר, שם פחות חם, לפיכך יש להם אוזניים קטנות יותר.

הפיל בטבע

תוחלת החיים של הפיל ארוכה ביותר, ומתקרבת לזו של האדם. הפיל בטבע חי במשך 70 שנה בממוצע, ורק זוחלים דוגמת צבים ותנינים, ועופות כמו תוכים ונשרים מאריכים ימים יותר ממנו. אחת הפילות הזקנות ביותר בעולם בתנאי שביה, נולדה בשנת 1951 וחיה בגן החיות בבזל שבשווייץ עד למותה בשנת 2010 בגיל 59. הפיל מגיע לשיא גודלו רק בשנות העשרים של חייו. בשנותיו הראשונות הוא צמוד לאמו שמגוננת עליו מפני טורפים ומפני זעמם של פילים אחרים. לרוב נשארת הנקבה בעדר שבו נולדה, עד יום מותה. הזכר מורחק בעת הגיעו לגיל הבגרות.

הפילים נעים בעדרים, שאותם מנהיגות נקבות בוגרות. הזכרים נודדים כיחידים או בצמדים, וישנן תקופות שבהן הם מתלווים לעדר הנקבות. עדר הנקבות מורכב מקרובות משפחה וכולן תלויות בניסיון חייה של הפילה המבוגרת. זו תוביל אותן ביערות אסיה או בשבילי אפריקה אל מקורות המזון והמים. הפילים אינם טריטוריאליים מכיוון שבאזור בו ישהו תוך זמן קצר לא תישאר מספיק צמחייה ממנה יוכלו להיזון. לכן הם נודדים מרחקים עצומים, ובאפריקה אף על פני מחצית היבשת, מדרום אפריקה אל טנזניה דרך מוזמביק ולהפך. הפילים מצטיינים בזיכרון מעולה והם יכולים לדלות מזיכרונם פרטים קלושים כעבור שנים. פילה המנהיגה את העדר מסוגלת, למשל, להוביל את שאר הפילים אל עבר חוליות במדבריות נמיביה, ושם, כאשר תחפור לעומק של מטר או שניים, יתגלו לפתע מים, וכל זאת משום שזכרה שכשהייתה בגיל צעיר, כמה עשרות שנים לפני כן, הובילה אותה מנהיגת העדר דאז באותו נתיב (בורות המים האלה משמשים גם בעלי חיים אחרים ויש להם חשיבות עצומה באקלים הצחיח של אפריקה). מכאן נגזר הביטוי "זיכרון של פיל".

הפילים הם יצורים חברתיים למדי, החיים בעדר ומקיימים אינטראקציות חברתיות. נראה כי במידה מסוימת הם מסוגלים להבין את משמעות המוות. כאשר אחד הפרטים בעדר נופח את נשמתו, שאר הפילים בעדר נשארים בסביבת הפגר במשך כמה ימים, ואינם נוטשים אותו אף לצורך השגת מזון. הם גם אינם מאפשרים לאוכלי נבלות למיניהם להתקרב אל הגווייה. מתצפיות שנעשו עולה גם שכאשר פילים עוברים ליד שלדים ושרידי עצמות פילים אחרים – לאו דווקא מאלה שהיו חברים בעדר – הם נעצרים ממהלכם, עומדים זמן מה ורק אז ממשיכים, כאילו היה זה טקס אבל פרטי משלהם.

הפיל נחשב לאחת החיות האינטליגנטיות בטבע, ועל פי מחקר חדש שייך גם לקבוצה המצומצמת של חיות המזהות את עצמן במראה, כלומר בעלות תודעה עצמית. החיות האחרות בקבוצה הן שימפנזה, דולפין (במידה מסוימת) וכמובן האדם.

לפיל יש שתי צורות הליכה, הליכה רגילה והליכה מהירה הנראית כריצה, אולם עקב גודלו הוא אינו יכול לדהור או לטפוף ואף אינו יכול לקפוץ.

בשל גודלם המאיים של הפילים, אין להם כמעט טורפים בטבע, מלבד להקות של אריות, שהתמחו בבידוד פיל צעיר או גור מסביבת אמו והעדר ובהריגתו, תוך שיתוף פעולה זהיר של פרטים רבים. הדרך בה האריות תוקפים גור פילים היא קפיצת להקת לביאות על גב אחד מהם עד שהמשקל מפיל את הפיל ואז הם חוסמים לו את האוויר על ידי נשיכת החדק, דבר הגורם למותו. אירועים כאלה מתרחשים בשעות הלילה, עת כושר הראייה של הפילים נעשה מוגבל, בעיקר יחסית לזה של האריות שראיית הלילה שלהם משופרת ביחס ליתר בעלי החיים. חיה נוספת התוקפת לעיתים פילים צעירים בודדים היא טיגריס בנגלי.

תזונה

הפילים הם צמחוניים, ואוכלים הן עשבים גבוהים, והן ענפים ועלים של עצים. פיל אפריקאי זקוק לכ-140 ק"ג של צמחייה ליום על מנת לשרוד. בנוסף, זקוקים הפילים לכמויות גדולות של מי-שתייה, כ-150 ליטר בממוצע ליום.

הרגלי תזונה אלו, הגורמים לכך שהפילים מכלים את הצמחייה במקום בו הם סועדים, מחייבים את עדרי הפילים לנדוד ממקום למקום לשם השגת מזון.

הפיל והאדם

הפיל ניתן לאילוף ואכן, רבים מן הפילים האסייתים מאולפים. הפילים האפריקניים קשים ביותר לאילוף, בעבר נעשה שימוש בפילים מזן צפון אפריקאי (מין קטן יותר שנכחד בינתיים) על ידי צבאות שונים כשיצאו לקרב על גבי פילי מלחמה, דוגמת לוחמי אנטיוכיה כנגד החשמונאים ובני קרתגו נגד הרומאים במלחמות הפוניות. כיום חדלו לאלף את הפילים האפריקניים מלבד מעט קרקסים, ורק את הפיל האסייתי ממשיכים לאלף. זה משמש בעיקר בתעשיית העץ של דרום-מזרח אסיה, כאשר כל עיסוקו הוא להוביל את הגזעים שנכרתו אל זרמי המים והנהרות, משם ייסחפו אל עבר נמל היעד. פילים אסיאתים נלכדים לצורך אילוף דווקא בגיל בוגר. משאלה נלכדו, הם מושמים בחברת פילים מאולפים אחרים, ואחר זמן לא רב, נרגעים פילי הבר בהשראת הפילים המאולפים ולומדים אט אט את הפקודות והציוויים הדרושים. אילוף וטיפול בפילים הוא מקצוע לכל דבר בכפרים רבים באסיה הקרוי מאהוט ויש מקומות שבהם הוא עובר מאב לבן. המטפל נותר צמוד לאותו פיל במשך שנים רבות.

מבחינת האדם, יש יתרונות בכך שפילים המוחזקים בגן החיות יהיו מאולפים:

  • הטיפול בפיל מאולף קל יותר. כאשר לפיל לא מאולף ישנה דלקת בעין והוא זקוק לתרופה, יש להרדים אותו לשם כך, ואף לסכן את חייו יותר מאשר תוכל דלקת מקומית. כאשר הפיל מאולף, קרב אליו המטפל ללא חשש ומורח ליד עינו את המשחה.
  • לא רק מחלות דורשות טיפול צמוד אלא גם נסיבות טבעיות לחלוטין דוגמת התארכות הציפורניים. כמו אצל האדם, גם ציפורני פרסותיו של הפיל מתארכות ללא הרף. האדם משתמש בקוצץ ציפורניים או בפצירה ואילו אצל הפיל נשחקות הציפורניים באופן טבעי מעצם נדידתו מדי יום מהלך של כמה עשרות קילומטרים. הפיל בגן החיות, לעומת זאת, סגור במכלאה ואף שתהיה רחבת ידיים עדיין אינה מספיקה כדי להביא לשחיקה מספקת של ציפורניו. כאשר הפיל מאולף קרב אליו המטפל ובפשטות יחסית משתמש במשוף עץ של נגרים כדי להסיר את ההתארכות המיותרת של הציפורניים.

הפיל הוא בעל חיים צמחוני האוכל מגוון רחב של צמחים. הפיל האסייתי אוכל בעיקר עשב רך אם כי לעיתים גם עלים וקליפות עצים. בגן החיות חביבים עליו במיוחד המזונות המתוקים והעסיסיים, אך את עיקר מזונו תופס החציר, הזול יחסית והקל לאחסון מבחינת בעיות של טריות. הפיל אוכל מדי יום עשרות קילוגרמים של מזון, בהתאם לפעילותו ולמצבו הגופני. כדי להעשיר את מזונו בגן החיות, מוסיפים לתפריטו גם לחם וטבליות של מינרלים וויטמינים על מנת לשמור על תזונה מאוזנת.

בגן החיות נמצאים לרוב בעדר גם זכרים וגם נקבות, אולם בעת שהזכרים מיוחמים הם מופרדים מן הנקבות משום שהתנהגותם נעשית פראית למדי. למרות הקשיים, מחזיקים זכרים בגן החיות על מנת להפרות את הנקבות. כיום ישנה אפשרות של הפריה מלאכותית כדי לעבר את הנקבה, אך לשם כך יש למצוא זכר מתאים וכן לאמן את האם המיועדת במשך חודשים עבור יום הלידה. זהו מבצע מסובך למדי, אך אפשרי.

הפיל האסייתי אינו מצוי בסכנה קיומית אולם היערות והחורשים, סביבתו הטבעית, נעלמים במהירות בעקבות פלישת האדם, והפיל המאולף הורס למעשה את ביתו בעל כורחו כאשר הוא משמש כלי עיקרי בתעשיית העץ. עם התפתחות התעופה והתיירות, נועד לפיל גם תפקיד חדש-ישן: במקום לשאת על גבו צבאות של חיילים, נושא הוא כיום צבאות של תיירים, ורכיבה על גבי פילים הפכה להיות מקור פרנסה לתושבי מזרח אסיה.

ישנה מוטציה נדירה הקרויה פיל לבן, ופילים כאלו נחשבים למקודשים על ידי ילידי הודו, תאילנד, בורמה ולאוס. באפריקה, הפיל פופולרי ביותר בציד-חובבים ומשתייך לחמשת הגדולים.

הפיל במקורות יהודיים

הפיל אינו מוזכר בשמו בתנ"ך, אבל מוזכר ששלמה המלך ייבא שנהב מחירם מלך צור (ספר מלכים א', פרק י', פסוק כ"ב). רוב הפרשנים סבורים שהשנהבים המוזכר בתנ"ך הם השיניים הבולטות של הפיל, מנגד ישנם חוקרים הסבורים שהשנהב זה שם לפיל. הפיל מתייחד ביהדות כאחד משני בעלי החיים היחידים שמברכים עליהם את ברכת משנה הבריות. יש כמה סברות מדוע מברכים עליו "משנה הבריות". יש שאומרים שזה מפני שהוא דומה לאדם בכך שעורו אינו שעיר אלא חלק והוא משתמש בחדקו כמו ביד (מאירי ברכות נב, ח). ויש אחרים שסוברים שמשום שבזמן המבול העניש הקב"ה חלק מן האנשים הרשעים והפך אותם לקופים ופילים (מלאכת שלמה, כלאים ח, ו).

התלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כו עמוד א) שואל על השיטה לפיה אפשר לקנות בעלי חיים רק על ידי הגבהתם, כיצד אפשר לקנות פיל. לפי פירוש התוספות (שם ד"ה אי נמי) "מגביהין לפיל חבילי זמורות למעלה והוא קופץ ומגביה את עצמו מן הארץ ואוכלן". על פי האמור לעיל (בפסקה הפיל בטבע) הפיל לא מסוגל לקפוץ. הרב יעקב אריאל כתב במאמרו "הפיל וההלכה" [3]: "איני יודע אם פיל מסוגל לקפוץ בכלל... אין זה מענייננו. השאלה היא עקרונית: האם קפיצה מהווה הגבהה".

בתלמוד בבלי מופיע "הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נו עמוד א).

כן מסופר על אלעזר המכבי מבית חשמונאי שנמחץ על ידי פיל בקרב בית זכריה שקרס עליו, לאחר שפגע בו באמצעות חנית. יש עוד טעם שהובא בראשונים מדוע מברכים על הפיל. מכיוון שדעתו קרובה לדעת בני אדם ויש בו הבנה יותר משאר החיות. ומעשה שהביא הרשב"ץ שפעם אחת עבר הפיל בשוק הסוחרים. וישבו כמה סוחרים פתח החנות וכשראו את הפיל לעגו לו וצחקו על גודלו ועל אורך אפו ומראהו המשונה. והפיל הבין את אשר ליגלגו לו בני האדם. ואותם הסוחרים היו מסתחרים בקמח מה עשה הפיל הלך אל הנהר ומילא אפו מים וחזר אל השוק ושפך את המים על הקמח וקלקל להם את הסחורה.

פילים בתאילנד

הפיל באמנות התאילנדית

הפיל הוא דמות חשובה וסמל משמעותי בתרבות התאילנדית, והוא בעל השפעה ניכרת על האומה התאילנדית. הפיל התאילנדי הוא סמל לאומי רשמי של תאילנד. ניתן למצוא בתאילנד גם פיל הודי, שהוא תת-מין של פיל אסייתי.

מיון

במשפחת הפיליים מוכרים לנו שישה סוגים. מארבעה מתוכם, הסוגים פליאולוקסודון, Primelephas, Stegotetrabelodon וממותה לא שרד אפילו מין אחד. הממותות היו הסוג האחרון שנכחד. מעריכים כי הן נעלמו מהעולם לפני כמה אלפי שנים. גם בישראל נמצאו שרידי שלדים שלהן.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ מילון בעלי חיים נכר (תשל"ב), 1972. האקדמיה ללשון העברית
  2. ↑ "WWF: African elephants". 28 במרץ 2007. בדיקה אחרונה ב-9 ביוני 2007. 
  3. ↑ הרב יעקב אריאל, "הפיל וההלכה" - פורסם בהצופה ב-10 בנובמבר 2006.
אפרותריה
פיליים
פיל אפריקני פיל סוואנה אפריקני • פיל יער אפריקני

פיל פיל אסייתי (תת-מינים: פיל הודי • פיל סרי לנקי • פיל סומטרי • פיל בורנאי)
תחשאים
ריטינות תחש המשכן • פרת הים של שטלר
תחשיים תחש נהרות קריבי • תחש נהרות אמאזוני • תחש נהרות אפריקני • תחש גמדי
שפנאים
שפן סלע שפן סלע
שפן עצים שפן עצים מזרחי • שפן עצים מערבי
שפן הסבך שפן הסבך
חדפי פיל
ארכף ארכף קצר-אף • ארכף הכף • ארכף שחור-רגל • ארכף שחור • ארכף הסבך • ארכף סלע מזרחי • ארכף קארו • ארכף סומלי • ארכף צפון אפריקני • ארכף אדמוני • ארכף סלע מערבי
ארכף עגול-אוזן ארכף עגול-אוזן נמיבי • ארכף עגול-אוזן קארו • ארכף עגול-אוזן אטנדקה
ארכף ארבע אצבעי ארכף ארבע אצבעי
ארכף גדול ארכף זהוב-גב • ארכף משובץ • ארכף אדום-ראש • ארכף אפור-פנים
טנרקאים
טנרקיים טנרק מצוי • טנרק לוטרה ענק • טנרק גדול-אוזן • טנרק האורז
חפרפזיים חפרפז • חפרפז גראנט • חפרפז ארנדי
שנבובאים
שנבוביים שנבוב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.