מבצע שומרון
מבצע שומרון | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מערכה: פעולות התגמול | |||||||||||||
![]() חיילי צה"ל בפתח בניין משטרת קלקיליה | |||||||||||||
תאריך התחלה: | 10 באוקטובר 1956 | ||||||||||||
תאריך סיום: | 10 באוקטובר 1956 | ||||||||||||
קרב לפני: | מבצע לולב | ||||||||||||
קרב אחרי: | מלחמת סיני | ||||||||||||
מקום: | משטרת קלקיליה | ||||||||||||
עילה: | שני מעשי רצח בישראל שנעשו על ידי מחבלים שבאו מירדן | ||||||||||||
תוצאה: | מבנה המשטרה נהרס בפיצוץ | ||||||||||||
|
מבצע שומרון הוא פעולת תגמול שנערכה ב-10 באוקטובר 1956 נגד משטרת קלקיליה, בתגובה לשני מעשי רצח בישראל שנעשו על ידי מחבלים שבאו מירדן. 18 לוחמי צה"ל נפלו במבצע ו-68 נפצעו. לירדנים היו כ-88 הרוגים ו-15 פצועים.
רקע
ב-4 באוקטובר 1956 חדרה לישראל חוליה, ורצחה חמישה מעובדי סולל בונה בכביש באר שבע-סדום. חברי החוליה נעצרו בשובם לירדן על ידי משטרת ירדן, אך המלך חוסיין הורה לשחררם. ב-9 באוקטובר רצחו מסתננים מירדן שני פועלים בפרדס ליד אבן יהודה, וכרתו את אוזניהם. הרמטכ"ל משה דיין הורה להגיב בחומרה על אירועים אלה, והמשימה הוטלה על חטיבת הצנחנים בפיקודו של אריאל שרון. מבצע שומרון, לפיצוץ משטרת קלקיליה, יצא לפועל ב-10 באוקטובר. הייתה זו פעולה רחבת היקף בעיר מרכזית ומול מטרה גדולה, מצודת טגארט.
סדר הכוחות
כוחות צה"ל שהשתתפו במבצע:
- גדוד נח"ל מוצנח 88 בפיקודו של מרדכי גור - פוצץ את בניין משטרת קלקיליה והמצדית הצפונית.
- גדוד 890 בפיקודו של רפאל איתן, שימש כעתודה מצפון מזרח לבניין המשטרה.
- סיירת הצנחנים בפיקודו של יהודה רשף חסמה את הדרך בין הכפר עזון לקלקיליה, כדי למנוע הגעת תגבורת ירדנית.
- כוח עתודה מגדוד 79 של חיל השריון, בפיקודו של הסמח"ט יצחק חופי עסק בחילוץ כוח הסיירת.
- כוח תותחנים בפיקודו של מפקד הסיוע אלכס פרג:
- סוללת תותחי 25 ליטראות מגדוד 402
- סוללת תותחי הוביצר צרפתי 155 מ"מ מודל M-50, מגדוד 403
- שתי סוללות מרגמות 120 מ"מ נגרר מתוצרת סולתם מגדוד 332
- פלגה מיחידת זרקורים
- כוח עתודה מגדוד 52 של חטיבת גבעתי בפיקודו של יצחק בר-און
- מחלקת טנקים מגדוד 9 של חטיבה 7, בפיקודו של צבי דהב.
מהלך המבצע
המבצע החל בסביבות 10 בערב בהפגזה של צה"ל על מוצבי צבא ירדן שבאזור. לאחר מכן כבש צה"ל את בניין המשטרה, וכעבור כשעה וחצי, לאחר קרב עז, פוצץ בניין המשטרה והוחרב. כוח החסימה שהופקד על חסימת הכביש שבין כפר עזון לקלקיליה כותר על ידי כוחות ירדניים במהלך הנסיגה לכיוון ישראל ונקלע למצב קשה. כוחות עתודה יצאו לחלצו, ובדרך חזרה נקלעו הכוחות לקרב קשה ורב נפגעים ליד הכפר חירבת צופין. בתגובה להפגזות צה"ל הפגיזו הירדנים את היישובים ניר אליהו, נווה ימין ואייל, הסמוכים לקלקיליה.
18 לוחמי צה"ל נפלו במבצע ו-68 נפצעו. לירדנים היו כ-88 הרוגים ו-15 פצועים.
הייתה זו פעולת הגמול האחרונה לפני מלחמת סיני.
אחרי המבצע
עיטורים
עשרה מחיילי צה"ל זכו בעיטורים על פעולתם במבצע:
- סגן פנחס נוי - עיטור הגבורה.
- סג"ם דב תמרי - עיטור העוז.
- סגן שלמה גל - עיטור העוז.
- טוראי דן זינגר - עיטור העוז.
- טוראי אליהו סרוסי - עיטור העוז.
- רב"ט יוסף קולר - צל"ש אלוף.
- סג"ם אפרים בר - צל"ש אלוף.
- רב"ט יצחק זכרוביץ - צל"ש אלוף.
- סמל צבי יזרעאלי - צל"ש אלוף.
- רב"ט חיים רוטקופף - צל"ש אלוף.
השלכות אסטרטגיות
הפעולה הייתה האחרונה בשורה של פעולות גמול שבוצעו כנגד מטרות צבאיות ואזרחיות בגבול הירדני. לממלכת ירדן היה אז הסכם הגנה עם בריטניה (שנחתם במרץ 1946), ולכן במערכת השיקולים באשר ליציאה לפעולה נכלל גם השיקול להשתדל ולהימנע מדירדור של המצב הביטחוני בגזרה הזאת, כדי לא להזיק להסכם המתרקם בין ישראל לבין בריטניה וצרפת, לקראת מלחמת סיני. על רקע זה, הפעולה בקלקיליה בוצעה כתגובה של חוסר ברירה לרצח הפועלים באבן יהודה, לאחר שראש הממשלה דוד בן-גוריון בחר להבליג על הרצח הקודם של עובדי הכביש בנגב.[1] מן הצד השני, היה למבצע אפקט של הסחה, בכך שמיקד את תשומת הלב בגבול ירדן, דבר שעזר ליצור את הרושם, בעת גיוס המילואים הנרחב לקראת מלחמת סיני, שפניה של ישראל אל החזית הירדנית.
ביקורת
הכוח שתקף את משטרת קלקיליה נתקל בהתנגדות חזקה מהצפוי, ובנוסף לכך הירדנים הצליחו לכתר את כוח החסימה. נראה היה שהצבא הירדני התכונן לפעולת תגובה ישראלית, הן מבחינת המקום והן מבחינת הזמן. ראיה לכך ניתן לראות במספר הנפגעים הגדול ובמספר העיטורים שהוענקו לאחר הקרב - שיש הטוענים[דרושה הבהרה] שמהווה מדד למידת הסטייה מתוכנית הקרב המקורית. לפני הפעולה נשמעו דעות במטכ"ל, שפעולה מהסוג שתוכנן, ובוצע בסופו של דבר, הפכה להיות תגובה שגרתית מדי, ושיש לגוון את שיטות הפעולה. למשל, מפקד גייסות השריון חיים לסקוב הציע לתקוף את היעד באמצעות כוח משוריין. אולם הרמטכ"ל דיין דחה את ההצעה, והעדיף להוציא אל הפועל פעולת חי"ר נוספת, בתוך יום אחד בלבד מהרצח באבן יהודה.
בדיון במטכ"ל אחרי הפעולה, מתח מפקד פיקוד הדרום, אל"ם אסף שמחוני, ביקורת חריפה על אופן ביצוע הפעולה. הוא טען שתכנון ואישור הפעולה נעשה בין הרמטכ"ל למח"ט הצנחנים שרון, מבלי לערב את אג"מ ואת פיקוד המרכז; שלא התבצעה הערכת מצב יסודית - ואכן לא ניתן היה לעשות זאת בלוח הזמנים בן היממה שנקבע לנוהל הקרב; שכוח החסימה היה מיותר, ובכל מקרה הוצב במקום לא נכון מבחינה טקטית; שתוכנית הפעולה העידה על זלזול בכושר הלחימה של הירדנים: לא הוקצה כוח אש חזק מספיק כנגד מבנה המשטרה, דבר שאיפשר לירדנים לירות באופן יעיל על הכוח המסתער, וכן הסיוע הארטילרי לפני ההסתערות היה מועט והופסק מוקדם מדי. בסיכום הדיון, הרמטכ"ל דיין הודה בחצי פה בנכונות הטענות, ולאחר מכן כתב ביומנו:
פעולת קלקיליה היכתה הדים יותר מכל פעולת גמול קודמת שנערכה בחזית הירדנית, ובראש ובראשונה החריפה מאד את יחסינו עם הבריטים... השיטה מחייבת רוויזיה... סיבת הסיבות למצב שנוצר בקלקיליה... (הייתה שהתגובה שלנו הייתה שגרתית מדי)
— משה דיין, אבני דרך - אוטוביוגרפיה, הוצאת עידנים 1976, עמ' 250 - 251
.

האנדרטה לנופלים במבצע
לזכר הנופלים במבצע הוקמה בשנת 1957 אנדרטה במזרחה של כפר סבא. האנדרטה היא סלע המונח על גבי בסיס מרובע בליבה של גינה קטנה. בראש הסלע נרשם הפסוק: כחצים ביד גיבור - כן בני הנעורים.[2] מתחתיו נרשמו שמות הנופלים במבצע. בפתח הגינה מוצב סלע נוסף (שהחליף שלט שניצב שם) ועליו כיתוב המתאר את המבצע. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל אשר חירם.
קישורים חיצוניים
- פעולת קלקיליה - מבצע שומרון ; 10/10/1956, באתר הצנחנים
- ש. שגב, כמאה ירדנים נהרגו בהתקפה בקלקיליה, מעריב (עיתון), 11 באוקטובר 1956
- האנדרטה למבצע באתר יזכור (כולל רשימת הנופלים במבצע)
- פעולת קלקיליה / מבצע שומרון בלוג "מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט"
הערות שוליים

רישיון cc-by-sa 3.0