פרדינן דה סוסיר

פרדינן דה סוסיר
Ferdinand de Saussure
לידה 26 בנובמבר 1857
פטירה 22 בפברואר 1913
ענף מדעי בלשנות, סמיולוגיה.
ארצות מגורים שווייץ
תרומות עיקריות
הניח את היסודות להתפתחויות רבות בבלשנות במאה ה-20, טבע מושגי יסוד רבים.

פרדינן דה סוסיר (בצרפתית: Ferdinand de Saussure; ‏26 בנובמבר 1857 - 22 בפברואר 1913) היה בלשן שווייצרי. נולד בז'נבה, והניח את היסודות להתפתחויות רבות בבלשנות במאה העשרים. הוא ראה בבלשנות ענף של מדע כללי של סימנים, לו הוא הציע לקרוא סמיולוגיה. הרצאותיו משלושה קורסים תחת הכותרת "קורס בבלשנות כללית" (צרפתית: Cours de linguistique générale), אשר לימד בין השנים 1907-1911 נערכו לספר על סמך רשימות של תלמידים והתפרסמו לאחר מותו ב-1916 על ידי שארל באיי ואלבר סשהיי (Sechehaye). עבודה זו הפכה לאחד מיסודות הבלשנות המודרנית. בשנת 1996 נתגלו בז'נבה כתבי יד שונים שהשאיר דה סוסיר ובהם כתב יד של חיבור בלשני שמעולם לא פרסם. כתבים אלו נוסכים אור חדש על זוויות שונות בשיטתו הפילוסופית.

מושגי יסוד של דה סוסיר

דה סוסיר טבע מושגי יסוד רבים, שהפכו למקובלים בבלשנות המודרנית. בין המונחים שטבע:

  • סינכרוני/דיאכרוני - דה סוסיר הדגיש מבט סינכרוני על בלשנות בניגוד למבט הדיאכרוני (בלשנות היסטורית) של המאה ה-19. המבט הסינכרוני רואה במבנה השפה כמערכת פועלת בנקודת זמן מסוימת. כלומר, במקום בחינת השפה לאורך זמן, על השינויים שאירעו בה, ביקש דה סוסיר לבחון את השפה כמערכת שלמה בזמן אחד נתון. אבחנה זו הייתה לפריצת דרך, והפכה למקובלת.
  • מסמן/מסומן - ההפרדה בין המישור החומרי של הסימן לבין משמעותו. מסמן הוא השם שניתן למימד הצלילי של המילה, או ליתר דיוק לדימוי הנפשי של צלילי המילה, במטרה להפרידו מן המסומן, שהוא מובן המילה. מסמן, אם כך, הוא הייצוג של המילה, ללא המשמעות הנלווה אליו. צירוף המסמן עם המסומן יוצר סימן. כך, לדוגמה, המילה "כלב" היא סימן שמורכב ממסמן ומסומן. המסמן הוא צלילי המילה "כלב", ואילו המסומן הוא המובן שעולה בתודעתנו עם קליטת המסמן. חשוב להבחין בין המסומן, שהוא דימוי שעולה ברוחנו, לבין הרפרנט, שהוא האובייקט הממשי שאליו מתייחס הדימוי.
  • "לאנג"/"פארול" (langue, parole) - ההפרדה בין אוסף המבעים של השפה (פארול) לבין הכללים המנביעים אותם (לאנג). המונח לאנג מציין את הכללים האבסטרקטים שמונחים ביסוד השפה. גם אם איננו מנסחים לעצמנו את כללי התחביר, למשל, של העברית, עדיין אנו מסוגלים לזהות משפט שאיננו תקני בשפה זו. המשפט "דן הלך ים" הוא פארול, המבע הלשוני עצמו. אוצר המילים והתחביר שביסוד משפט זה הם לאנג.

המונח לאנג מנוגד למונח פארול.

אחת מאבחנותיו המרכזיות של דה סוסיר נוגעת לטבע המשמעות. לטענתו, בכל סימן המסמן (צלילי המילה) נבחר באופן שרירותי. בשפות שונות יש מילים שונות לאותם הדברים. "חתול" בעברית הוא "cat" באנגלית. לעיתים, אמנם ישנן מילים שאמורות לחקות את צליל האובייקט (אונומטופיאה), אולם גם אז ישנה שרירותיות מסוימת. כך, למשל, המילה "בקבוק" אמורה לייצג את הצליל הנוצר כאשר מרוקנים את תוכן הבקבוק; אולם ניתן היה לבחור צליל אחר, למשל צליל ההקשה על הבקבוק.

אולם דה סוסיר לא מסתפק בהבחנה זו. לטענתו, ישנה שרירותיות מסוימת בעצם בחירת המסומן - מובן המילה. דה סוסיר טען שמסומנים נקבעים, בין השאר, באמצעות הבדלים בינם לבין מסומנים אחרים. משמעותה של מילה אינה תלויה רק בעולם, אלא קשורה גם לשפה עצמה. מושגים נמדדים ביחס למושגים אחרים.

המילה "חם", לדוגמה, מתארת טווח מסוים בסולם הטמפרטורות. טווח זה נקבע, בין השאר, על פי מושגים אחרים כ"חמים" ו"לוהט". בשפות שונות מתארת המילה "חם" טווח טמפרטורות שונה במקצת. כלומר, המושג נקבע בהתאם ליחסו למושגים אחרים באותה מערכת לשונית.

בנוסף לכך, הגיע דה סוסיר לפריצת דרך משמעותית בצעירותו בתחום ה"מסורתי" יותר של בלשנות היסטורית, כאשר הציג תאוריה בהתפתחות של הלשונות ההודו-אירופיות הידועה בשם תאוריית הלועיים. כניסיון לפתור סוגיה בהתפתחות שורשים יוצאי דופן בפרוטו-הודו-אירופית הציע דה סוסיר כי מקורם של שינויי תנועות לא סדירים בשפה הפרוטו-הודו-אירופית נובעים מצליל עתיק שהיה שם ונעלם, וחוקרים שבאו אחריו העלו את האפשרות כי מדובר בעיצורים לועיים, שנעלמו מאוחר יותר. רק לאחר מותו של דה סוסיר, ב-1916, כשפוענחה השפה החתית והתגלתה כשפה הודו-אירופית קדומה ביותר, התגלו בה מאפיינים המאשרים את תאוריית הלועיים. יש הטוענים כי בתאוריה זו השפיע דה סוסיר באופן מכריע על הבלשנות ההיסטורית והמתודיקה שלה.

השפעות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פרדינן דה סוסיר, קורס בבלשנות כללית. מצרפתית: אבנר להב (על פי המהדורה של שארל באיי ואלבר סשהיי, 1916). הוצאת רסלינג, תל אביב 2005.
  • ג'ון לכט, 50 הוגים מרכזיים בני זמננו, כרך ב', תרגמה אנה ברויר, הוצאת רסלינג, תל אביב 2004.
  • Cahiers Ferdinand de Saussure: Revue Suisse de Linguistique Generale. Genève 1941- [כתב עת].
  • R. Godel, Les sources manuscrites du Cours de linguistique générale de F. de Saussure. Genève - Paris 1957.
  • T. de Mauro (ed.), Edition critique du `Cours de linguistique générale' de F. de Saussure. Paris 1972.
  • Roy Harris, Reading Saussure - A critical commentary on the Cours de linguistique générale. La Salle, Illinois: Open Court 1987. ISBN 0-8126-9049-4, ISBN 0-8126-9050-8.
  • Ecrits de linguistique générale, eds. Bouquet S. and Engler R. Paris 2002
  • Writings in General Linguistics, Trans. Sanders Carol and Pires Mathew, Cambridge 2006

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.