פרנץ לנדגראף

קריירה מוקדמת

לנדגראף נולד ב-16 ביולי 1888 במינכן. בשנת 1909 התגייס לנדגראף לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-5 (ארנסט לודוויג, הדוכס הגדול של הסן), עמו לחם בתחילת מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1915 הוא הועבר לרגימנט היגר הבווארי ה-1, ובשנת 1917 הוא התחתן עם אוגניה ברגמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף לנדגראף לפרייקור בבמברג, שם הועלה לדרגת האופטמן, ולאחר מכן הצטרף לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1931 הוא הועלה לדרגת מיור, וב-1 באפריל 1934 הוא מונה למפקד גדוד ההכשרה של רגימנט הרגלים ה-21. ב-1 ביולי 1934 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 באוקטובר 1934 הוא מונה למפקד גדוד ברגימנט הרובאים ה-2, וב-1 באוגוסט 1936 הוא הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 באוקטובר 1936 הוא מונה למפקד רגימנט הפאנצר ה-7.

מלחמת העולם השנייה

בפרוץ המלחמה היה לנדגראף מפקד רגימנט הפאנצר ה-7, ופיקד עליו במהלך המערכה בפולין, כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-10. ב-15 באוקטובר 1939 הוא מונה למפקד חטיבת הפנצר ה-4, ולחם עמה במהלך המערכה על צרפת כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-10. ב-16 ביוני 1940 הוענק לו על פעולותיו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-1 בספטמבר 1940 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-6 בינואר 1941 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-6, ופיקד עליה לסירוגין במהלך הלחימה ברוסיה, וב-1 בספטמבר 1942 הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-1 באוגוסט 1943 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-155 מילואים בצרפת. ב-1 באוקטובר 1943 הוא הועבר לעתודת המילואים של הוורמאכט, וב-19 באפריל 1944 הוא מת בביתו בשטוטגרט.