פרס טיורינג
גביע פרס טיורינג
פרס טיורינג (באנגלית: ACM A.M. Turing Award) הוא פרס בינלאומי בתחום מדעי המחשב. הוא ניתן על ידי ה-ACM, האגודה למכונות מחשוב, בגין הישג יוצא דופן בתחום מדעי המחשב. בתחום זה שקול הפרס מבחינת יוקרתו לפרס נובל, אשר אינו מוענק בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב. (הפרס המקביל בתחום המתמטיקה הוא מדליית פילדס). הפרס קרוי על שמו של אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי שנחשב לאבי מדעי המחשב התאורטיים והבינה המלאכותית.
הפרס ניתן מדי שנה, החל משנת 1966. משנת 2007 מחולק לזוכים פרס כספי של 250,000 דולר הממומן על ידי החברות אינטל וגוגל. החל משנת 2014, גובה הפרס הוא מיליון דולר, במימון חברת גוגל. בארבעים שנותיו הראשונות נמנו רק גברים עם מקבלי הפרס. בשנת 2006 ניתן הפרס לראשונה לאישה - פרנסס אלן, על תרומתה בתחום המהדרים ומיטוב הקוד שהם יוצרים.
התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות
התפלגות הזוכים בפרס לפי מדינות (נכון לשנת 2015) היא:
נכון לשנת 2014, שבעה עשר מתוך 62 הזוכים הם ממוצא יהודי (27.4%), בהם חמישה ישראלים:
- בשנת 1976: מיכאל רבין מהאוניברסיטה העברית (יחד עם דנה סקוט), על מאמרם העוסק באוטומטים סופיים, שהציג את הרעיון של מכונות לא דטרמיניסטיות.
- בשנת 1996: אמיר פנואלי ממכון ויצמן למדע, על עבודתו המקורית להבאת לוגיקה טמפורלית למדעי המחשב ועל תרומתו לאימות תוכנה.
- בשנת 2002: עדי שמיר ממכון ויצמן למדע (יחד עם רונלד ריבסט ולאונרד אדלמן), על תרומתם לפיתוח הצפנה במפתח ציבורי.
- בשנת 2011: יהודה פרל מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ישראלי-אמריקאי, על תרומה יסודית לחקר בינה מלאכותית באמצעות פיתוח תחשיב להסקה סיבתית והסתברותית.
- בשנת 2012: שפי גולדווסר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס וממכון ויצמן למדע (יחד עם סילביו מיקאלי) על תרומה יסודית לביסוס הסיבוכיות התאורטית של הצפנה ופיתוח שיטות יעילות לאימות הוכחות מתמטיות בתורת הסיבוכיות.
זוכי הפרס
| שנה | שמות הזוכים | הסיבה לזכייה |
|---|---|---|
| 1966 | | על השפעתו בתחום שיטות תכנות מתקדמות ובניית מהדרים (קומפיילרים). |
| 1967 | | |
| 1968 | | על עבודתו בשיטות נומריות, ונושאי גילוי ותיקון שגיאות בתורת הקודים. |
| 1969 | | בינה מלאכותית. |
| 1970 | | |
| 1971 | | |
| 1972 | | על תרומתו לפיתוח ALGOL ותרומתו הכללית לאומנות התכנות ושפות תכנות. תרומותיו לאורך השנים חובקות תחומים רבים החל מתורת הגרפים וכלה במדריכים, מאמרים והגיגים בתחום שפות התכנות. |
| 1973 | | על תרומותיו יוצאות הדופן לטכנולוגיית מסדי הנתונים. |
| 1974 | | |
| 1975 | | |
| 1976 | | על הגדרת אוטומט סופי לא דטרמיניסטי ורעיון האי-דטרמיניזם. |
| 1977 | | |
| 1978 | | |
| 1979 | | |
| 1980 | | |
| 1981 | | |
| 1982 | | |
| 1983 | | |
| 1984 | | |
| 1985 | | |
| 1986 | | על הישגים מהותיים בעיצוב וניתוח אלגוריתמים ומבני נתונים. |
| 1987 | | |
| 1988 | | |
| 1989 | | |
| 1990 | | |
| 1991 | | |
| 1992 | | |
| 1993 | | |
| 1994 | | |
| 1995 | | בהוקרה על תרומתו ליסודות תורת הסיבוכיות החישובית ויישומהּ בקריפטוגרפיה ואימות תוכנה. |
| 1996 | | על הכנסת לוגיקת זמן (לוגיקה טמפורלית) לתחום מדעי המחשב. |
| 1997 | | |
| 1998 | | |
| 1999 | | |
| 2000 | | בהוקרה על תרומתו היסודית בתאוריית החישוביות, לרבות תאוריות מבוססות-סיבוכיות של יצירת מספרים פסבדו-אקראיים, קריפטוגרפיה וסיבוכיות תקשורת. |
| 2001 | | |
| 2002 | | על תרומה מקורית בהפיכת הצפנה אסימטרית לבת-קיימא (RSA). |
| 2003 | | על תרומתו למיחשוב אישי, תכנות מונחה-עצמים ופיתוח שפת התכנות Smalltalk. |
| 2004 | |
על עבודה חלוצית בתחום רשתות תקשורת, לרבות תיכון ומימוש הפרוטוקולים הבסיסים של רשת האינטרנט ופרוטוקול TCP/IP. |
| 2005 | | על פיתוח שפת התכנות ALGOL 60. |
| 2006 | | על תרומה חלוצית בתחום המהדרים, וביצוע אופטימיזציה בשלב ההידור, אשר הניחה את היסודות למהדרים מודרניים וחישוב מקבילי אוטומטי. |
| 2007 | | על פיתוח שיטת בדיקות מודל בטכנולוגיית אימות יעילה ביותר בה נעשה שימוש רב בעולם עיצוב התוכנה והחומרה. |
| 2008 | | על תרומתה לתחום התכנות ועיצוב תוכנה, תאורטי ופרקטי, בעיקר בנושאי אבסטרקציה של מידע, עמידות לשגיאות וחישוב מבוזר. |
| 2009 | | על תרומתו לפיתוח המחשב האישי המודרני הראשון ועל תרומתו ל-Ethernet ולמחשב הלוח. |
| 2010 | | על תרומתו לפיתוח תחום הלמידה החישובית, והגדרת למידת PAC. |
| 2011 | | על תרומה יסודית לחקר בינה מלאכותית באמצעות פיתוח תחשיב להסקה סיבתית והסתברותית. |
| 2012 | | על תרומה יסודית לביסוס הסיבוכיות התאורטית של הצפנה ופיתוח שיטות יעילות לאימות הוכחות מתמטיות בתורת הסיבוכיות. |
| 2013 | | על תרומתו היסודית לתאוריה ולפרקטיקה של תחום החישוב המבוזר והמקבילי, הגדרת רעיונות כגון שעוני סיבתיות, שעונים לוגיים, בטיחות וחיוּת, מכונות מצבים משוכפלות ועקביות סדרתית[1]. |
| 2014 | | על תרומות מהותיות למושגים ושיטות עבודה העומדות בבסיס מערכות מסדי נתונים מודרניים. |
| 2015 | | על תרומתם בתחומי מפתח ציבורי וחתימה דיגיטלית. |
| 2016 | | על המצאת ה־World Wide Web, הדפדפן הראשון, והאלגוריתמים והפרוטוקולים היסודיים המאפשרים לרשת להתפתח[2]. |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- A.M. Turing Award, האתר הרשמי של פרס טיורינג
הערות שוליים
- ↑ "Turing award 2013". ACM.
- ↑ "Turing award 2016". ACM.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.