פרס גולדמן לפעילות סביבתית

פרס גולדמן לפעילות סביבתית

פרס גולדמן לפעילות סביבתית (באנגלית: Goldman Environmental Prize) הוא פרס המוענק כל שנה לעידוד פעילים בתחום הסביבתנות. הזוכים מייצגים שישה אזורים גאוגרפיים: אפריקה, אסיה, אירופה, איסלנד, איים למניהם, צפון אמריקה ודרום אמריקה. הפרס מוענק על ידי קרן גולדמן לפעילות סביבתית. בסיס עבודת הקרן ממוקם בסן פרנסיסקו, ארצות הברית. נכון לשנת 2013, גובה הפרס עומד על 175,000 דולר אמריקאים לזוכה ועד כה חולקו 15.9 מיליון דולרים ל-157 פעילים מ-79 מדינות. הפרס גם ידוע בכינוי פרס נובל ירוק[1].

הפרס הוענק לראשונה בשנת 1990 על ידי הוגי הפרס והתורמים העיקריים ריכרד נ. גולדמן (1920-2010)[2] ואשתו, רודה ה. גולדמן (1924-1996)[3].

בחירת המועמדים נעשית בדרך אנונימית בה ארגונים מכל העולם, או יחידים הקשורים בתחום, מציגים המלצות בפני חבר שופטים נבחר השוקל את הנתונים ובוחר את מקבלי הפרס[4]. הזוכים מוזמנים לסייר בסן פרנסיסקו ובווושינגטון הבירה, משתתפים בטקס הזוכים (המתקיים בבית האופרה של סן פרנסיסקו), בפגישות וסדנאות ובפעילות עיתונאית רבה. 

רשימת זוכי הפרס

1990

1991

1992

1993

  • מרגרט יקובסון וגרט אוון-סמית' (נמיביה)
  • חואן מאייר (קולומביה)
  • דאי צ'ינג (סין)
  • ג'ון סינקלייר (אוסטרליה)
  • ג'ואן טל (ארצות הברית)
  • סביאטוסלב זבלין (רוסיה)

1994

1995

1996

1997

1998

1999

2000

2001

2002

2003

  • ג'וליה בונדס (ארצות הברית)
  • פדרו ארוחו אגודו (ספרד)
  • אליין קמפקוטה בראון ואילין ואני ווינגפילד (אוסטרליה)
  • בון הרננדס (פיליפינים)
  • מריה אלנה פורונדה פארו (פרו)
  • אודיגהא אודיגהא (ניגריה)

2004

  • רודולף אמנגה אטגו (גאנה)
  • ראשידה בי וקמפה דבי שוקלה (הודו)
  • ליביה גרואסו (קולומביה)
  • מננה קוחלצה (גאורגיה)
  • דמטריו דו שמראל דה קרבלהו (מזרח טימור)
  • מרג'י ריכרד (ארצות הברית)

2005

2006

2007

2008

  • פבלו פחרדו ולואיס יאנזה (אקוודור)
  • חזוס לאון סנטוס (מקסיקו)
  • רוזה הילדה ראמוס (פוארטו ריקו)
  • פליציאנו דוס סנטוס (מוזמביק)
  • מרינה ריחבנובה (רוסיה)
  • איגנסה שופס (בלגיה)

2009

  • מריה גונואה, בוב וואיט (ארצות הברית)
  • מארק אונה (גבון)
  • ריזוואנה חסאן (בנגלדש)
  • אולגה ספרנסקאיה (רוסיה)
  • יויון איסמוואטי (אינדונזיה)
  • וואנצה אדוארדס והוגו ג'ביני (סורינאם)

2010

  • תולי בריליאנס מקאמה (שווייץ)
  • טואי סריואתנה (קמבודיה)
  • מאוגוז'טה גורסקה (פולין)
  • הומברטו ריוס לברדה (קובה)
  • לין הנינג (ארצות הברית)
  • רנדל אראוז (קוסטה ריקה)

2011

2012

  • איקאל אנגלאי (קניה)
  • מה ג'ון (סין)
  • ייבגניה צ'יריקובה (רוסיה)
  • אדווין גריגואז (פיליפינים)
  • קרולין קאנון (ארצות הברית)
  • סופיה גטיקה (ארגנטינה)

2013

  • אזאם אלוואש (עיראק)
  • אלטה באון (אינדונזיה)
  • ג'ונתן דיל (דרום אפריקה)
  • רוסאנו ארקוליני (איטליה)
  • נורה פאדילה (קולומביה)
  • קימברלי וואסרמן (ארצות הברית)

2014

  • דזמונד ד'סה (דרום אפריקה)
  • ראמש אגרוואל (הודו)
  • סורן גאזאריאן (רוסיה)
  • רודי פוטרה (אינדונזיה)
  • הלן סלוטיה (ארצות הברית)
  • רות' בואנדיה (פרו)

2015

  • מאינט זאו (מיאנמר)
  • מרילין באפטיס (קנדה)
  • ג'ן וינר (האיטי)
  • פיליס אומידו (קניה)
  • האוארד ווד (סקוטלנד)
  • ברטה קאסרס (הונדורס)

2016

2017

2018

2019

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Indian activist Ramesh Agrawal wins (בen-IN)
  2. ↑ Founder of Goldman Environmental Prize dies
  3. ↑ Rhoda Haas Goldman, Philanthropist, Dies at 71
  4. ↑ staff, 2009 Goldman Environmental Prize Winners Beat 'Insurmountable' Odds/title>, www.ens-newswire.com
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.