פוגרום

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הגדרה לא מדויקת, טבלה המכילה אירועים מתמשכים לאורך שנים, שאינם מתאימים להגדרת הפוגרום.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פוגרום (ברוסית: погром, מילולית: השמדה, הרס) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית מובדלת, במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת.

במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף כלפי יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה במזרח אירופה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות אנטישמיים, וזכו לעיתים קרובות לעידוד השלטונות. המילה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שנעשו בדרום האימפריה הרוסית בשנים 1881–1884 (הסופות בנגב) ופרעות קישינב.

תופעות היסטוריות מקדימות

בעת העתיקה התחוללו מעשי טבח באוכלוסיות שונות בכלל זה גם יהודים. לכן המקרה של דיכוי המרד הגדול על ידי הרומאים איננו פוגרום, כי בדיוק כך דוכאו גם מרידות אחרות. פוגרומים כנגד יהודים התחילו סמוך למאה ה-4, בעקבות הכרזתה של הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית. בימי הביניים באירופה המערבית הם התגברו, והתחוללו בהיקפים נרחבים בתקופת מסעי הצלב, כאשר הצלבנים, בדרך ל"שחרור" ארץ הקודש מידי המוסלמים (הסרצנים, בפי הנוצרים), פגעו ואף הכחידו קהילות יהודיות רבות.

במאה ה-20 התחוללו פוגרומים בקהילות יהודיות לפני השואה ובתחילתה. בין הבולטים הם: ליל הבדולח שנערך בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה); פוגרום פשיטיק במרץ 1936 נגד הקהילה היהודית בעיירה פשיטיק שבמזרח פולין; פרעות דורחוי - פוגרום שערכו יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה, ביום 1 ביולי 1940;

ליאו מוצקין, מראשי התנועה הציונית, אמר בשנת 1926: "מי שלא ראה בעיניו את הפרעות לא יידע מה טיבו של פוגרום. אני עברתי כל זאת, בילדותי, ולעולם לא אשכח את הזוועה שבדבר, עד יום מותי".[1]

את הפוגרומים לאורך אלף השנים האחרונות ניתן לחלק לתקופות שונות בהיסטוריה, ולפי אזורים גאוגרפים, הפוגרומים נקראו בשמות שונים. בתחילת האלף הם נקראו "גזרות", ונמשכו בתקופת מסעי הצלב. בימי הביניים נלוו בדרך כלל ל"גירוש היהודים" פוגרום או טבח ביהודים, באימפריה הרוסית הם גם נקראו "פרעות". הפוגרומים בארץ ישראל נקראו "המאורעות", ולפעמים נקראו "טבח", כמו כן פרצו פוגרומים בעקבות עלילות דם.

פוגרומים עיקריים

שםמיקוםתאריךתוצאות
טבח ביהודי פאס ב-1033 פאס, מרוקו 1033 הרג המוני של כ-6,000 יהודים, הפקיעו את הרכוש היהודי, ושבו הרבה נשים.
גזירות תתנ"ועמק הריין1096כ-12,000 יהודים הרוגים.
טבח יורקאנגליה1190500 הרוגים, חורבן הקהילות בצפון אנגליה.
גזירת הרועיםספרד וצרפת1320הוחרבו 120 קהילות בצרפת ובספרד.
גזירות קנ"אספרד1391
טבח ביהודי פאסב-1465 פאס, מרוקו 1465 מהקהילה היהודית בעיר, שמנתה כנראה מספר אלפי נפשות, שרדו 11 יהודים בלבד (6 נשים ו-5 גברים)
גזרות ת"ח ת"טפולין1648נרצחו מעל 100,000 יהודים, ונשרפו ונחרבו כשליש מהקהילות היהודיות בפולין ואוקראינה.
פרעות "הפ-הפ"גרמניה1819
מרד הפלאחיםארץ ישראל1834במהלך המרד ערכו המורדים פרעות באוכולוסייה היהודית בארץ שכללו מעשי רצח ושוד.
הסופות בנגברוסיה1881–1882
פרעות קישינברוסיה (כיום מולדובה)190349 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. בפוגרום זה באה לידי ביטוי אכזריות מבחילה, ואף יוצאת דופן בעוצמתה, מצד הפורעים. הם התעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים.
פרעות הטירוניםרוסיה1904–1905
פרעות "המאות השחורות"רוסיה1905מאות יהודים נרצחו וכחמישים עיירות נפגעו.
פוגרומי אודסהאוקראינה1906בין 300 ל 1000 יהודים נרצחו, אלפי פצועים, וכ-40,000 יהודים איבדו משרותיהם.
התריתל פאס, מרוקו 17-19 באפריל 1912  51 יהודים נהרגו מהם 18 נשים ו-10 ילדים. מספר הפצועים קשה עמד על 72 איש. במהלך הפרעות נמלטו 12,000 היהודים תושבי המלאח לאזורים בטוחים שהוקצו להם על ידי הממשל הצרפתי.
פרעות פטליורהאוקראינה1919נרצחו עשרות אלפי יהודים.
ליל הבדולחגרמניהליל 9–10 בנובמבר 1938נרצחו בין 400 ל-2,000 איש. נהרסו כ-8,000 חנויות ו-1,406 בתי כנסת.
הפרהודעיראק1–2 ביוני 1941נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש של כ-50,000 יהודים נבזז.
הפוגרומים בלבובפולין (כיום אוקראינה)יוני-יולי 1941כ-6,000 יהודים נרצחו.
פוגרום קיילצהפולין4 ביולי 1946נרצחו 42 מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דב וולחונסקי, פוגרום-הפתיחה של המאה הכ’: הפוגרום בקישינב 1903, שרשיו ותולדותיו, העבר, כ', תשל"ג, עמ' 176–194.
  • דניאל בלטמן, פוגרום קיילצה - אנטישמיות פולנית או תוצאה של מאבק פוליטי?, בשביל הזיכרון, 1, תשנ"ו, עמ' 4–8.

‬

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אורי קציר, חמש יריות ברחוב ראסין, באתר האייל הקורא
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.