צ'אנג-אה 4

צ'אנג-אה 4
מידע כללי
סוכנות חלל סוכנות החלל הסינית
משגר צ'אנג ז'נג 3B
אתר שיגור מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג
משימה
סוג משימה נחתת ורובר
אתר נחיתה מכתש פון קראמן
תאריך נחיתה 3 בינואר 2019 02:26 UTC
מידע טכני
גובה רובר: 1.5 מטר
הצד הרחוק של הירח, לפעמים נקרא "הצד האפל" של הירח, מאחר שרובו לא נראה לעין מכדור הארץ בשל נעילת גאות.

צ'אנג-אה 4 (במנדרינית: 嫦娥四号) היא משימה סינית לחקר הירח שהשיגה את הנחיתה הראשונה על הצד הרחוק של הירח, ב-3 בינואר 2019.[1] לוויין לממסר תקשורת שוגר לראשונה למסלול סביב נקודת לגראנז' במאי 2018. הנחתת הרובוטית ונחתת יוטו-2[2] שוגרו ב-7 בדצמבר 2018 ונכנסו למסלול סביב הירח ב-12 בדצמבר 2018. הנחתת נחתה בצד הרחוק של הירח ב-3 בינואר 2019 בשעה 02:26.[3] בכך הפכה להיות לחללית הראשונה אי פעם שנחתה בצד הרחוק של הירח.

המשימה היא המשכה של משימת צ'אנג-אה 3, שהייתה המשימה הסינית הראשונה שנחתה על הירח. החללית נבנתה במקור כגיבוי לצ'אנג-אה 3 והפכה זמינה לשיגור לאחר שצאנג-אה 3 נחתה בהצלחה ב-2013. תצורת צ'אנג-אה 4 הותאמה כדי להתאים למשימה החדשה. כקודמיה, המשימה נקראת בשם צ'אנג-אה, אלת הירח הסינית.חשוב לציין שזו לא המשימה הראשונה שהביאה נתונים על הצד הרחוק של הירח. משימת לונה 3 הסובייטית, ששוגרה בשנת 1959 הייתה המשימה הראשונה שהצליחה לצלם את הצד הרחוק של הירח והייתה החללית הסובייטית השלישית להישלח לירח. חרף התמונה המטושטשת יחסית, היה זה התיעוד הראשון.

סקירה

המשימה הסינית לחקר הירח נועדה להתבצע בשלושה שלבים מצטברים בהתאם להתקדמות הטכנולוגית: הראשונה הייתה להגיע למסלול סביב הירח, משימה שהושלמה על ידי צ'אנג-אה 1 ב-2007 וצ'אנג-אה 2 ב-2010; השנייה הייתה לנחות ולנדוד על פני הירח, שהתבצעה על ידי צ'אנג אה 3 ב-2013 וצ'אנג-אה 4 בינואר 2019; השלישית היא לאסוף דגימות מהירח ולשלוח אותם לכדור הארץ. המשימות העתידיות צ'אנג-אה 5 וצ'אנג-אה 6 צפויות ליישם מטרות אלה. מטרת התכנית הוא להקל על אכלוס הירח ובניית מושבות ירח. על פי התכנית זה אמור להתבצע בשנות השלושים של המאה ה-21, בין 2030 ל-2039 ואולי לבנות מאחז סמוך לקוטב הדרומי של הירח.[4][5][6] התכנית החלה לשלב השקעה פרטית של אישים וארגונים בפעם הראשונה, מהלך שמטרתו להאציץ את קצב החדשנות ופיתוח חלל, תוך הפחתת עלויות ייצור וקידום שיתוף פעולה ומערכות יחסית צבאיות–אזרחיות.[7]

צ'אנג אה 4 תוכננה לשיגור ב-2015 במסגרת השלב השני של תוכנית חקר הירח.[8][9] אבל המשימה סבלה מעיכובים ושוגרה סוף סוף ב-7 בדצמבר 2018, 18:23 בשעון מקומי.[10] החללית נכנסה למסלול ירחי ב-12 בדצמבר 2018, 08:45 (על פי זמן אוניברסלי מתואם).[11] אפסיד המסלול היה לרדת ל-15 ק"מ ב-30 בדצמבר 2018, 00:55 UTC.‏[12] הנחיתה התרחשה ב-3 בינואר 2019 בשעה 02:26 UTC‏.[13]

משימה זו תנסה לקבוע את הגיל והרכב האזור הנחקר על הירח, כמו גם לפתח טכנולוגיות הנדרשות בשלבים מאוחרים יותר של התוכנית.[14]

מטרות

אתר הנחיתה של המשימה הוא מכתש אשר נקרא אגן איטקן, מכתש זה הוא מכתש גדול מאד שנוצר באירוע התנגשות קדום של אסטרואיד על הירח. כיום המכתש מגיע לעומק של כ-13 קילומטר ומעריכים כי עוצמת הפגיעה ככל הנראה חשפה את קרום הירח ואת חומרי המעטפת. אם המשימה תצליח לחקור את חומרים אלו, נוכל לקבל השקפה חסרת תקדים במבנה הפנימי של הירח ובמקורותיו. המטרות המדעיות הספציפיות הן:

אתר הנחיתה

מבט לאתר הנחיתה, המסומן על ידי שני חצים קטנים, שצולם על ידי המקפת לסקר הירח ב 30 בינואר 2019

אתר הנחיתה הוא מכתש בשם פון קרמן אשר נמצא באיזור אגן איטקן של קוטב הדרום (South Pole-Aitken Basin) על הצד הרחוק של הירח שטרם נחקר על ידי נחתות.[15][16] לאתר חשיבות סמלית, כמו גם ערך מדעי. תיאודור פון קרמן היה יועצו של צ'יין שואה-סן, מייסד תוכנית החלל הסינית.[17]

הנחתת נחתה בשעה 02:26 UTC ב-3 בינואר 2019 והפכה לחללית הראשונה לנחות על הצד הרחוק של הירח.[18] יוטו-2 נפרס מאוחר יותר באותו יום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Lyons, Kate. "Chang'e 4 landing: China probe makes historic touchdown on far side of the moon" (בEnglish). The Guardian. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2019. 
  2. ↑ This map shows exactly where China landed its Chang'e-4 spacecraft on the far side of the moon. Dave Mosherand and Shayanne Gal, Business Insider. 3 January 2019.
  3. ↑ "China successfully lands Chang'e-4 on far side of Moon". 
  4. ↑ China Prepares for Breakthrough Chang'e 4 Moon Landing in 2018. Sputnik News, 31 December 2017.
  5. ↑ China lays out its ambitions to colonize the moon and build a "lunar palace". Echo Huang, Quartz. 26.8.2018.
  6. ↑ China’s moon mission to boldly go a step further. Stuart Clark, The Guardian 31.12.2017.
  7. ↑ "China Outlines New Rockets, Space Station and Moon Plans". Space. 17 במרץ 2015. ארכיון ארכיון מהמקור מ-1 July 2016. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2015. 
  8. ↑ "Ouyang Ziyuan portrayed Chang E project follow-up blueprint". Science Times. 9 בדצמבר 2011. ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 February 2012. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2012. 
  9. ↑ "China's Moon rover awake but immobile". Nature Publishing Group. 19 במרץ 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 March 2014. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2014. 
  10. ↑ China launches historic mission to land on far side of the moon Stephen Clark, Spaceflight Now. 7 December 2018.
  11. ↑ "China's Chang'e-4 probe decelerates near moon". Xinhua. 12 בדצמבר 2018. 
  12. ↑ "China's Chang'e-4 probe changes orbit to prepare for moon-landing". XinhuaNet. 30 בדצמבר 2018. 
  13. ↑ Jones, Andrew (31 בדצמבר 2018). "How the Chang'e-4 spacecraft will land on the far side of the Moon". GBTIMES. 
  14. ↑ China’s Moon Missions Are Anything But Pointless. Paul D. Spudis, Air & Space Smithsonian. 3 January 2017.
  15. ↑ Ye, Peijian; Sun, Zezhou; Zhang, He; Li, Fei (2017). "An overview of the mission and technical characteristics of Change'4 Lunar Probe". Science China Technological Sciences 60 (5): 658. doi:10.1007/s11431-016-9034-6. 
  16. ↑ "China Plans First Ever Landing On The Lunar Far Side". Space Daily. 22 במאי 2015. ארכיון ארכיון מהמקור מ-26 May 2015. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2015. 
  17. ↑ "Hsue-Shen Tsien". Mathematics Genealogy Project. בדיקה אחרונה ב-7 בדצמבר 2018. 
  18. ↑ "Chang'e 4: China probe lands on far side of the moon". The Guardian. 3 בינואר 2019. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2019. 
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.