ישיבת המתמידים

ישיבת המתמידים
סמל המוסדות
פרטים
שיוך הזרם:	בני היישוב הישן
מגזר דתי:	חרדים
דמות מרכזית:	הרב נתן יהודה לייב מינצברג
מרכז:	רחוב מנחת יצחק בירושלים

ישיבת המתמידים, ובשמה הרשמי קהל עדת ירושלים, היא קהילה חרדית שמרכזה בירושלים, המורכבת מבני היישוב הישן שאינם משתייכים לעדה החרדית.

מנהיג הקהילה היה רבי נתן יהודה לייב מינצברג (ובשמו המוכר: רבי לייב מינצברג) עד לפטירתו באוקטובר 2018. מאז ממלא את מקומו בנו הרב ברוך מרדכי מינצברג.

הישיבה הגדולה "תורת השם" שוכנת במרכז הקהילה ברחוב מנחת יצחק בירושלים. הישיבה הקטנה "אור התלמוד" שוכנת בביתר עילית, ורשת תלמודי התורה "צאן קדשים" בבית שמש וביתר עילית. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לקהילה בישראל כ-1,300 בעלי זכות בחירה^[1].

היסטוריה

ראשיתה של הקהילה במסגרת ערב לימודית וחברתית, שהוקמה בשנת 1949, עבור בני נוער חרדיים מהיישוב הישן, במטרה להתמודד עם ריפיון רוחני ואף פריקת עול בקרב אותם בני נוער, שנגרמו בשל חוסר תעסוקה ובשל התגייסות לצה"ל (וקודם לכן גם גיוס לארגוני המחתרת). שמה של המסגרת היה ישיבת המתמידים. השם "ישיבת המתמידים" או חברת מתמידים הפך ברבות השנים, משם פרטי של ארגון נוער, לשם כללי, אשר מוסדות רבים משתמשים בו להגדרת פעילות הנוער בשעות הערב.

מייסדי ישיבת המתמידים היו הרב חיים אורי רוזנברג והרב יוסף אייכלר שאף ניהל אותה בשנותיה הראשונות. המנהיג הרוחני הראשון של הקהילה היה הרב אברהם לייב קליין. לעת זקנותו מינה את מקורבו רבי לייב מינצברג, אשר הכניס לקהילה את שיטתו הלימודית המיוחדת, המבוססת על סגנון הלמדנות של ישיבות ליטא יחד עם שיטת היישוב הישן בירושלים. כמו כן עסק הרב מינצברג בלימוד טעמי מצוות ותנ"ך. הוא דגל בחינוך באמצעות הסברה ובדרכי נועם ולא באמצעי ענישה. גישה חינוכית זו שונה מהמקובל בקרב בני היישוב הישן.

ב-1995^{[דרוש מקור]} שינתה הקהילה את שמה ל"קהל עדת ירושלים", כפי שמופיע בלוגו הרשמי. אם כי בין הציבור עדיין נקראת בשמה הישן - "מתמידים".

בט"ו בחשוון תשע"ט נפטר רבה של קהילת המתמידים רבי לייב מינצברג, לממלא מקומו מונה בנו הרב ברוך מרדכי.

הקהילה ומוסדותיה

נכון לשנת ה'תש"ע מונה הקהילה כאלף משפחות. מלבד המרכז בירושלים, לקבוצה קהילות בביתר עילית (כשלש מאות משפחות), בבית שמש (כמאתיים חמישים משפחות), במודיעין עילית (נוסדה ב-2008, מונה כמאה משפחות) ובטבריה^[2]. הקהילה מחזיקה כוללי אברכים ובתי כנסיות במקומות אלה, וכן מוסדות חינוך לגילאים שונים, בהם הישיבה הגדולה "תורת ה'"^[3], הישיבה לצעירים "אור התלמוד" בראשות הרב נפתלי אייזנשטיין בביתר עילית, ותלמודי תורה "צאן קדשים" בבית שמש ובביתר עילית.

בתאריך 21 בנובמבר 2010 פשטה המשטרה על משרדי המוסדות ועצרה כמה מחברי ההנהלה בחשד לזיופים בדיווח למשרד הדתות. בעקבות כך הוחלפו חלק מחברי ההנהלה והרב מינצברג הגביר את מעורבותו בניהול ושיקום המוסדות^[4]. בנובמבר 2012 הוגש כתב אישום נגד אותם חברי ההנהלה ועוד, בגין קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים, שיבוש הליכי חקירה והטרדת עד. בנובמבר 2016 צירפה המדינה גם תביעה כספית להשבת כ-52 מיליון ש"ח שלטענתה הוצאו במרמה. . בתאריך 7 במאי 2018 הרשיע בית משפט המחוזי בי-ם את הנאשמים בעבירות של זיוף, מרמה, הלבנת הון, שיבוש הליכים והטרדת עד.^{[דרוש מקור]} ב-24 בינואר 2019 גזר ביהמ"ש המחוזי בי-ם על הנאשמים מאסר בפועל של בין שנה לחמש שנים וכן צו חילוט על 4 ממבני הקהילה.

הקהילה פרסמה תקופה ארוכה עלון דו שבועי בשם "תורה ודעת" העוסק בפרשת השבוע, שיחות מוסר ועוד, ואוגד לספר מדי שנה. עד עתה יצאו לאור 6 כרכים. היא מוציאה עלון שבועי בשם "לוח מתמידים" המסקר את הפעילות במוסדות הקהילה. כמו כן מוציאה הקהילה קובצי מאמרים בהלכה ובאגדה בשם "מאורות ירושלים" ואת סדרת הספרים "בן מלך" מאת הרב מינצברג.

הקהילה עורכת מדי שנה בסמוך לכ"א באדר, יום ייסוד הישיבה, מסיבה מרכזית. עוד מקיימת הקהילה מדי שנה 'שבת התאחדות' במירון בשבת פרשת 'לך-לך', בהשתתפות מאות חברי הקהילה. השבת כוללת כשמונה שעות של שיעורים מאת הרב מינצברג. במוצאי שבת מתקיימים טקסי "חלאקה" במקום, בליווי תזמורת.

רבנים בולטים בקהילה הם הרב יוסף הירשמן - ראש ישיבת שומרי החומות, הרב מאיר סירוטה (מו"צ), הרב משה שיינברגר, הרב צבי ריבלין (מו"צ), הרב בן ציון גוטפרב, הרב יעקב פרידמן (מו"צ) והרב משה מינצברג.

הקהילה משתייכת לסיעת שלומי אמונים.

בחג הפסח תשע"ו מינה הרב מינצברג את בנו הרב ברוך מרדכי לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת התמר בביתר עילית, ואת הרב יהודה קליין לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת הדקל בעיר. הרב משה שיינברגר הוא רב בית הכנסת בשכונת הגפן שם. בבית שמש מונה הרב חיים הלוי חזן לרב בית הכנסת בשכונת נחלה ומנוחה, ברמת בית שמש מונה הרב חיים יוסף מינצברג (מו"ץ), בשכונת חפציבה מונה גיסו הרב אברהם ברנד, ובשכונת רמת בית שמש ג'2 מונה הרב מיכל לוצקין. בשנת תשע"ח מונה הרב מנדל פרוש לרב הקהילות מודיעין עילית וגרין פארק.

בט"ו בחשוון תשע"ט נפטר רבה של קהילת המתמידים רבי לייב מינצברג, ובלוויה מינו את בנו הרב ברוך מרדכי לממשיך דרכו.

הסכסוך עם העדה החרדית

ישיבת המתמידים נחשבה בתחילה כחלק מהמסגרת הקהילתית והאידאולוגית של העדה החרדית. בחודש חשוון ה'תשנ"ה - נובמבר 1994, חדל רשמית הקשר בין שני הגופים, לאחר שעיריית ירושלים הקצתה מגרש בשכונת רוממה לבניית בית הכנסת המרכזי של הקהילה. הדבר התקבל בקרב אנשי העדה החרדית כסטייה מעקרונותיה, המתנגדים לכל שיתוף פעולה עם הממסד "הציוני". בעקבות כך קמו שתי קהילות של פורשי המתמידים, בשם "תפארת ירושלים" ו"אנשי ירושלים". בשנת 2001 הוציאו הקנאים מתוך העדה החרדית חוברת בשם "כאבה של ירושלים", ובה ציטוטים שבהם הרב מינצברג מזלזל לכאורה ברבנים שונים ובשיטת לימודם. עם זאת, חלק מרבני הבד"צ של העדה החרדית ממשיכים לקיים קשר עם הקהילה ועם הרב מינצברג עצמו.

קישורים חיצוניים

• עלוני תורה ודעת, באתר שטייגען

הערות שוליים