קוזמה פודלאס

תחילת דרכו

פודלס נולד למשפחה ממוצא אוקראיני ב-29 באוקטובר 1893 במחוז סורסקי שבאימפריה הרוסית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, הוא התגייס לצבא האימפריה הרוסית, ולחם בחזית המזרחית כמש"ק וכמפקד מחלקה. ב-1917 עזב את הצבא הקיסרי, וב-1918 התגייס לצבא האדום. הוא לחם עמו במלחמת האזרחים ברוסיה כמפקד גדוד. ב-1921 מונה למפקד בריגדה, והשתתף עמה בדיכוי מרד טמבוב. הוא למד באקדמיה הצבאית פרונזה, וב-1 בדצמבר 1929 קיבל פיקוד על הדיוויזיה ה-27, וב-15 באוגוסט 1936 הועבר לפקד על הקורפוס ה-23. ביולי 1938 הוא התמנה למפקד ארמיית החוף, ולחם עמה בקרב אגם חסן. תפקדו במהלך הקרב זכה לביקורות שליליות ביותר מצד גריגורי שטרן, והוא נשפט ונידון למאסר של חמש שנים במחנה עבודה עם שלילת הזכויות הפוליטיות במשך שלוש שנים. עם זאת, באפריל 1940 הוא זכה לחנינה, ובאוגוסט של אותה שנה חזר לשירות פעיל ומונה למפקד דיוויזיה. בנובמבר של אותה שנה מונה למפקח הכוחות הרגלים במחוז הצבאי קייב.

מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

עם פתיחת המתקפה הגרמנית ב-22 ביוני 1941 מונה פודלאס לסגן מפקד החזית הדרום-מערבית. ב-5 באוגוסט של אותה שנה מונה למפקד הארמייה ה-40, וב-12 באוגוסט הועלה לדרגת גנרל מאיור. יחד עם הארמייה שלו, הוא ניסה ללא הצלחה לבלום את התקדמות קבוצת הפאנצר גודריאן לכיוון מוסקבה. ב-22 באוקטובר הוענק לו עיטור לנין, וב-9 בנובמבר הועלה לדרגת גנרל לייטננט. ב-12 בפברואר 1942 הוא הועבר לפקד על הארמייה ה-57 ולחם עמה בקרב חרקוב השני. לאחר שכוחותיו כותרו, הוא התאבד כדי לא ליפול בשבי. על פי גרסאות אחרות הוא נהרג במהלך פעולה ב-25 במאי 1942. הוא היה בן 48 במותו.

בנאום הסודי של ניקיטה חרושצ'וב, מוזכר פודלאס בתור אחד מהגנרלים שסטלין דן על לא עוול בכפם במסגרת הטיהורים הגדולים.