קו שתי העוג'ות
קו שתי העוג'ות הוא קו החזית שחצץ בין חיל המשלוח המצרי והצבא העות'מאני עד ספטמבר 1918 במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. מדובר בקו שנמתח לרוחבה של ארץ ישראל בין העוג'א המערבית[1] היא נחל הירקון לבין העוג'א המזרחית היא הכפר הערבי עוג'ה א-תחתא בסמוך לנחל ייט"ב מצפון לעיר יריחו.
ראשונה התייצבה הגזרה המערבית של הקו ב-23 בדצמבר 1917 עת חיל המשלוח השלים את משימת צליחת הירקון וכוח החוד הבריטי הרחיב אחיזתו בגיזרת החוף עד צפונית לשפיים. שנייה התייצבה הגזרה המזרחית של הקו לאחר שב-21 בפברואר 1918 כבש חיל המשלוח את יריחו, והטורקים ייצבו קו הגנה חדש על העוג'א המזרחית.
עד ספטמבר 1918, מועד פתיחת מתקפת מגידו של הגנרל אלנבי לא נרשמו תזוזות משמעותיות לאורך הקו. לעומת הסטטוס קוו ששרר ממערב לנהר הירדן ועד לים, יזם אלנבי שתי פשיטות אל מעבר לגדה המזרחית של הנהר, במרץ-מאי 1918, שנכשלו, וסופן בנסיגת הכוחות הפושטים לעמדות המוצא בערבות יריחו. עם התקדמותם משערי עזה צפונה ומזרחה למרכז הארץ, ובמהלך ההפוגה המשיכו מהנדסי 'הרכבת הצבאית לארץ ישראל' (באנגלית: Palestine Military Railways, ר"ת P.M.R), אשר שרתה את חיל המשלוח המצרי בתכנון קווי רכבת כצירים לוגיסטיים לתמיכה בכוחות שבקו המגע עם הכוחות הטורקיים - קו שתי העוג'ות, תכנון שגדודי העבודה המצריים, שנילוו לחיל המשלוח, הוציאו לפועל.
ב-19 בספטמבר 1918 נפרץ הקו כאשר הכוחות הבריטיים הסתערו על הקווים העות'מאנים בחלק המערבי (אזור רעננה של ימינו) במסגרת קרב מגידו. בהמשך הקרב כבשו כוחותיו של אלנבי את החלק הצפוני של ארץ ישראל והשלימו את כיבושה מידי העות'מאנים.
מסעפי מסילות הברזל בגזרה
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תוּר"' ירושלים, 1941; מהדורה שלישית - 1950
- צבי אילן, בקעת הירדן ומדבר שומרון, עם עובד – תרבות וחינוך, תל אביב, 1973.
- לואיל תומאס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, הוצאת מצפה, תל אביב, 1938; תדפיס מחודש בהוצאת אריאל, ירושלים, 2001
- תל אביב ואתריה, הוצאת אריאל, ירושלים, חוברת מספר 48–49, מרץ 1987
הערות שוליים
- ↑ הערבים קוראים לנהר הירקון בשם "אלעוג'ה", היינו ה"נהר העקום" מסיבת פיתוליו הרבים.
