רביית בתולים

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

בערך זה קיים תוכן בעייתי, בעייתיות זו מסווגת במכלול כ-צניעות/צניעות. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
בשלב השני של מערך הסינון ייבדק האם המידע שבערך ראוי למכלול או לא, אם המידע לא ראוי הערך ימחק לצמיתות, אם המידע ראוי הערך יעבור תיקון והתאמה מעמיקים ויוחזר למרחב הערכים במכלול.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים, אם אין כזה, בחרו: שונות. רביית בתולים (גם: רביית בתולין ובלועזית פרתנוגנזה) היא סוג של רבייה אל-זוויגית. זהו מצב שבו יצור שמורפולוגית הוא זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה, עושה זאת בעזרת אברי ההפריה המינית (להבדיל למשל, מצמח, שמתרבה א-מינית בייחורים), וכל הצאצאים של היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו (להבדיל מהאבקה עצמית).

התופעה הזו קיימת בעולם החי ובעולם הצומח. מינים טקסונומיים המתרבים ברביית בתולים שייכים במקרים רבים לסוגים טקסונומיים שבהם שאר המינים הטקסונומיים מתרבים ברבייה זוויגית. ידועים מקרים שבהם הכלאה בין מינים טקסונומיים דומים יוצרת יצור כלאיים המתרבה ברביית בתולים.

בכמה מינים של חרקים, הנקבה מבצעת את פעולת הרבייה ללא עזרת הזכר. באופן רגיל, הוולדות הנקביים הבוקעים מביצים בלתי-מופרות אלו ימשיכו באותה דרך ליצור את הדור הבא. אך לעיתים, בעונה עם תנאי-קיום קשים, יכולות הנקבות לעבור הפריה מינית שבעקבותיה הן תטלנה ביצים עמידות עם זכרים ונקבות.

בכמה מינים רביית הבתולים היא הנורמה הרווחת, והזכרים חסרים לגמרי או נדירים ביותר. ישנם גם מינים, כמו חלק מהמינים של התולעים הנימיות, בהם צצים זכרים רק במצבי עקה. דהיינו, במצב בו השרידה הופכת לקשה, חלק מהנקבות הופכות לזכרים והאוכלוסייה עוברת מרביית בתולין לרבייה זוויגית. כך גדל הגיוון הגנטי באוכלוסייה וגדל גם הסיכוי, שחלק ממנה ישרוד את מצב העקה.

במינים אחרים, רביית הבתולים מוגבלת ללידת זכרים בלבד, כגון אצל הדבוראים, שזכריהם נולדים מביצים בלתי מופרות, להבדיל מהנקבות, שכולן נולדות מביצים מופרות.

יש גם מינים כדוגמת פרפר-המשי, טוואי האלון וארבה-המדבר, המקיימים רביית-בתולים אקראית: מן הביצים הלא-מופרות יכולים לבקוע לעיתים זכרים ולעיתים (בהטלה אחרת) נקבות.

רביית בתולים תועדה גם בתרנגול הודו, כריש, פיתון ועוד (יתכן שאף בדרקון קומודו). למעשה, באופן תאורטי כל בעלי החוליות של הלא-יונקים מסוגלים לרביית בתולין.

יעילות רביית הבתולים

רביית הבתולים ברוב המינים המקיימים אותה היא בעצם תחליף לרבייה זוויגית שהמין יכול ליצור. אך במקרים בהם אין זכרים בסביבה יוכל המין להמשיך ולהתרבות גם ללא צורך בזוויג הזכרי וכך לשמר את המין. מאידך, רביית בתולים מפחיתה את הגיוון הגנטי באוכלוסייה, בהשוואה לרבייה זוויגית, ובכך מפחיתה את יכולת המין להסתגל לתנאי סביבה משתנים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.