רבי אפרים זלמן שור

הרב אפרים זלמן שור
פטירה כ"ח בתשרי ה'שצ"ד
מקום פעילות שברשין, בריסק ולובלין
השתייכות רבני פולין
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה ופסיקה
רבותיו אביו, הרב נפתלי הירש שור
חיבוריו "תבואת שור"

רבי אפרים זלמן שור (נפטר בכ"ח בתשרי ה'שצ"ד) היה מגדולי הרבנים בפולין. נודע כמחבר "תבואת שור" שהוא קיצור הבית יוסף וכראב"ד בריסק ולובלין. מצאצאי רבי יוסף בכור שור.

אחיו היה רבי אברהם חיים שור. אביהם היה רבי נפתלי הירש שור שכיהן כראב"ד בריסק ולובלין, היה תלמידו של הרמ"א ורבו של הב"ח. רבי אלכסנדר סנדר שור היה צאצא של אח אחר, רבי שמואל שור.

נשא לאישה בגיל 70 את מרת הנלי, בת רבי השר שאול וואהל, שהולידה לו את רבי יעקב שור שנודע כראב"ד בריסק. היא הייתה מיועדת בתחילה לרבי אברהם יהושע השיל מקראקא שהיה אז בבריסק. אך הרב וואהל התנגד כי לא החשיב אז את רבי השיל לגדול כל כך, ואמר שבתו מיועדת לגדול יותר. אנשי בריסק כעסו על זה מאוד, וכמה מהם באו לפני מלך פולין שאשתו מתה באותו הזמן, ושבחו בפניו את היהודייה רווקה בת השר החשוב. המלך נתן צו לחטוף אותה ולהביאה אליו. באותו הזמן היה ה"תבואת שור" רבה של בריסק ואביה פנה אליו וסיפר לו את השתלשלות העניינים וביקש ממנו למהר לשאתה לאישה וכך עשה רבי אפרים זלמן.

בתחילה כיהן בראב"ד שברשין, ולאחר פטירת חותנו רבי שאול וואהל, נבחר לרבנות בריסק והקים שם ישיבה.

ספרו הודפס בלובלין ה'שע"ה-ה'שע"ו. תשובות שלו נמצאות בשו"ת הב"ח סימן ק'; בשו"ת "פני יהושע", חלק אבן העזר, סימן ט"ו; ותשובות אחרות היו בכתב יד בידי רבי פנחס מיכאל גרויסלייט בתוך 'שו"ת "גאוני קדמאי"'. הרב גרויסלייט פרסם בספרו "דברי פנחס" חידושים מבנו של הרב אפרים זלמן, הרב יעקב.

על מצבתו נחרת: "אראלים ומצוקים... פשטו ידם באיש האלוקים, רבנו וגאוננו נר ישראל, ראש גאולת ישראל..." ולמרגלותיו נחרת על המצבה: "הגאון הגדול נר ישראל מוהר"ר אפרים זצ"ל נקרא זלמן שור..." (בהמשך מצוין שהיה ראב"ד לובלין ומובא תאריך פטירתו).

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.