רבי יהודה לייב מינוביץ'

רבי יהודה לייב מינוביץ' (המהרי"ל; תק"ט/תק"י - תחילת תקפ"ו) היה אחיו של אדמו"ר הזקן. מהעומדים בראש ה"חדרים" שהקים, ומכותבי ה"הנחות" ממאמריו. כיהן כרבה של ינוביץ'. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "שארית יהודה".

ביוגרפיה

נולד בשנת תקנ"ט או תק"י[1], בעיירת ליאזני.   

המהרי"ל ניהל תפקיד מרכזי בחסידות חב"ד, והיה בעל שמועה ודרשן, המעביר את דברי רבי שניאור זלמן ליאדי שנאמרו העל פה, ומבארם.

כאשר בשנת תקל"ג הקים רבי שניאור זלמן מליאדי "חדרים" - שהיו בתי המדרש מיוחדים לתלמידי חכמים גאונים, המסודרים לפי רמות גאונות ובקיאות שונות[2], שימש המהרי"ל כבוחן התלמידים אשר רצו להתקבל לחדר א'.

לאחר כמה שנים, מונה למ"ץ בעיירה ינוביץ'. תאריך הגעתו של המהרי"ל לינוביץ' לא ידוע, אך ישנו מקור כי בשנת תקע"ב כבר היה שם[3].

לאחר הסתלקות רבי שניאור זלמן מליאדי, כאשר בנו של רבי שניאור, רבי דובער שניאורי, קיבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד, היה נוהג המהרי"ל לבוא לעיתים לליובאוויטש, ובפרט כאשר היו מתקיימים ירידים, שם היה מקיים דיני תורה בין בעלי עסקים[4].

כמו כן, אודות רבי יהודה לייב מובא ב'בית רבי'[5], כי רבי יהודה כתב חידושים ודרושים על התורה, ועוד הרבה דרושים בלשונו של רבי שניאור זלמן מליאדי[6], ורבי שניאור זלמן בעצמו הגיה אותם והעיד שרשימותיו מכוונים מאד ממש כמו שנאמרו, ובנוסף, רבי שניאור זלמן פקד עליו להגיה גם רשימות של אחרים[7].

לאחר פטירת רבי שניאור זלמן, הגיה המהרי"ל את ספר השלחן ערוך של רבי שניאור זלמן[8]. בסידור שנדפס בשנת תקפ"ב, על ידי המדפיס בקאפוסט הרב ישראל יפה, נתן רבי יהודה את הסכמתו אז על ההדפסה ונדפסה שם[9].

כמו כן, רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), נכדו של רבי שניאור זלמן מליאדי, מביא בתשובותיו הרבה דברים מדברי המהרי"ל[10].

תאריך פטירת רבי יהודה לייב לא ידוע, אך עם זאת, בשו"ת צמח צדק[11], נדפסה תשובה שכתב רבי מנחם מנדל בעל השו"ת, אל המהרי"ל, בזמן הקיץ בשנת תקפ"ה[12], ובתשובה שכתב רבי ישכר בער הורביץ, אל אדמו"ר הצמח צדק, בכ"ח באדר א' בשנת תקפ"ו[13], נזכר מהרי"ל בתואר: "וחקרתי הדבר מכבוד דו[דו] ז[קנו] הרב המפורסם המנוח ז"ל מיאנוויטש". לאור כך מובן, כי המהרי"ל נפטר בין שלהי שנת תקפ"ה, לבין סוף אדר ראשון תקפ"ו.

משפחתו

  • בנו רבי ישעיה.
  • נכדו רבי זאב וולף, אשר הדפיס את שו"ת "שארית יהודה".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ כפי שמובן מרשימות רבי יוסף יצחק שניאורסון (קונטרס סד [ס' המאמרים תש"ט] ע' 87).
  2. ↑ בנגלה ובהלכה, בספרי מחשבה וקבלה.
  3. ↑ ראה "תולדות חב"ד ברוסיה הצארית", דור ראשון – כ"ק אדמו"ר הזקן, בפרק על המהרי"ל.
  4. ↑ על פי עדות רבי ישכר בער הלוי הורביץ, אשר שימש כעשרה שנים ברבנות בליובאוויטש.
  5. ↑ ח"א פרק כד.
  6. ↑ כמפורט בשער הספר תורה או.
  7. ↑ כמובא במכתב מרבי שניאור זלמן מליאדי לחסידים שנקרא בשם 'תקנות דלאזני'.
  8. ↑ כפי שכתב רבי דובער שניאורי, בהקדמתו לספר השלחן ערוך.
  9. ↑ חלקה העיקרי של ההסכמה מובא בתחלת הסידור תורה אור.
  10. ↑ ראה כרך המפתחות של סדרת "צמח צדק", ע' קס.
  11. ↑ חיו"ד סי' רמה.
  12. ↑ שם מזכיר לו את נסיעת רבי דובער שניאורי, "ויתמהמה עד קרוב לר"ה", שזו התקיימה בשלהי קיץ תקפ"ה. וראו אגרות-קודש שלו ח"א אגרת כה.
  13. ↑ נעתקה בהערות לשו"ת צמח צדק חלק או"ח סי' פב.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.