רבי יוסף לייפר
| רבי יוסף לייפער האדמו"ר מפיטסבורג | ||
|---|---|---|
| לידה | 1891 אייר תרנ"א בוכניה, גליציה | |
| פטירה | 7 במרץ 1966 (בגיל 75 בערך) ט"ו באדר תשכ"ו דנוור | |
| כינוי | צדקת יוסף | |
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | |
| מקום פעילות | פיטסבורג | |
| שנות הפעילות | אחרונים | |
| השתייכות | חסידות | |
| חיבוריו | צדקת יוסף | |
| שם השושלת | פיטסבורג | |
| בת זוג | שרה טאבא | |
| אב | רבי ישכר בער מסאטמר | |
| צאצאים | רבי אברהם אבא לייפער | |
| אדמו"ר מפיטסבורג ה-ראשון | ||
| תקופת כהונה | תרפ"ד - ט"ו באדר תשכ"ו | |
| הבא בתפקיד | רבי אברהם אבא לייפער | |
רבי יוסף לייפער (אייר ה'תרנ"א – ט"ו באדר ה'תשכ"ו) היה האדמו"ר הראשון מפיטסבורג, מכונה הצדקת יוסף על שם ספרו.
ביוגרפיה
נולד לרבי ישכר בער מסאטמר בן רבי מרדכי מנדבורנה ולדבורה בת רבי יהושע השיל אייכנשטיין מחודרוב, ונקרא על שם סבו רבי יוסף בלוך (בעל 'גנזי יוסף'), התייתם מאביו בגיל 15, בגיל 17 נסע ללמוד בישיבתו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל 'שבט מיהודה') ונסמך על ידו, נסמך לרבנות גם על ידי רבי אברהם צבי ברגמן רבה של יאסין ורבי שאול בראך גאב"ד קאשוי. נשא לאשה את דודניתו שרה טאבא (בת רבי אברהם אבא ווילף, חתן רבי יהושע העשיל אייכנשטיין, שהיה גם חותן אביו רבי ישכר בער מסאטמר), לאחר נישואיו התגורר בקראלי למשך שבע שנים, בשנת תרפ"ד עבר לפיטסבורג עקב קשיים כלכליים, בהיותו שם נודע כמכניס אורחים גדול, בשנת תרפ"ז פתח בפיטסבורג ישיבה שהתקיימה עד לשנת תר"ץ.
שלח שלשה מבניו ללמוד בישיבות אירופה, שניים מהם נספו בשואה,
מקיץ ה'תשכ"ה החלה בריאותו להידרדר והוא אושפז בבית חולים בדנוור שם גרה בתו לאה טווערסקי, בפורים ה'תשכ"ו חלה החמרה במצבו ולמחרת, בשושן פורים, נפטר. ארונו הובא ארצה בי"ח באדר לקבורה בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
דברי תורתו נדפסו בספר 'צדקת יוסף'.
צאצאיו
- בנו רבי אברהם אבא לייפר, ממשיכו באדמו"רות פיטסבורג
- בנו רבי ישכר בער, נרצח בשואה
- בנו מרדכי, נרצח בשואה
- בנו יצחק אייזיק, נפטר בילדותו
- בתו לאה הינדא, אשת רבי שלמה טברסקי מהורנסטייפל
- בתו חיה, אשת רבי אברהם טווערסקי
לקריאה נוספת
- מכון יד איתמר, עדות ביהוסף, אשדוד, תשס"ח.
רישיון cc-by-sa 3.0