רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
לידה	אוקטובר 1886 כ' בתשרי תרמ"ז וולוז'ין
פטירה	אוקטובר 1959 (בגיל 73) ט' בתשרי תש"ך ירושלים
כינוי	הגרי"ז, הרב מבריסק
מקום פעילות	בריסק, ירושלים
השתייכות	שיטת בריסק, היהדות החרדית
תחומי עיסוק	ש"ס, הלכה, חינוך
רבותיו	אביו הגר"ח
תלמידיו	* בניו: רבי יוסף דב, רפאל, הרב דוד, רבי מאיר וחיים רבי אלעזר מנחם מן שך משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית רבי אברהם לנדא האדמו"ר מסטריקוב הרב אליקים שלזינגר ראש ישיבה הרמה דלונדון חתנו, רבי יחיאל מיכל פיינשטיין רבי אברהם יצחק לנאל אב"ד רחובות
חיבוריו	חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם חידושי הגרי"ז למסכתות שבש"ס וקידוש החודש חידושי הגר"ח והגרי"ז. חידושי הגרי"ז - על התורה

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק^[1]; כ' בתשרי תרמ"ז, אוקטובר 1886 - ט' בתשרי תש"ך, אוקטובר 1959) היה רבה של העיר בריסק וראש ישיבה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, אחרי שנת 1954. נחשב מתנגד תקיף לציונות.

חייו

בצעירותו

נולד לרבי חיים מבריסק בעת שהאב כיהן כראש ישיבת וולוז'ין, ולליפשא בת הרב רפאל שפירא שהיה חתן הנצי"ב. נודע כעילוי, בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. נישא לאלטע הענדיל, בת הרב חיים אוירבך (נכדו של ה"אמרי בינה"). לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה שהה בעיר המרפא קריניצה, הרחק מביתו, ומאז למעשה לא חזר לעיר בריסק.

הוא הגיע לווילנה^[2], בחלון הזמן שבו אפשר הסכם ריבנטרופ מולוטוב, להמוני יהודים ובהם בני ישיבות רבים להימלט משטחי הכיבוש בפולין לווילנה שנכבשה בידי הסובייטים. בווילנה התארגן סביבו מחדש ה"קיבוץ", קבוצת הבחורים ששמעה שיעורים מפיו. בשיעורים בווילנה בתקופה זו השתתפו בין היתר: רבי דוד פוברסקי, רבי אליהו חזן, רבי נח שימנוביץ ורבי הלל כגן.

הוא הצליח להימלט מאירופה בשנת 1941, עלה לירושלים^[3] וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. אשתו ושלושה מילדיו נרצחו בשואה, לאחר שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק.

בשנותיו האחרונות סבל הרב סולובייצ'יק ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך מספר פעמים בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל.

הרב מבריסק נפטר בט' בתשרי תש"ך (1959) ונקבר בירושלים. הספדו של אחיינו, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, התפרסם תחת השם "מה דודך מדוד".

דרכו בלימוד ובפסיקת הלכה

בדרך לימודו היה הרב סולוביצ'יק תלמיד מובהק של אביו, רבי חיים מבריסק: ניתוח מעמיק של כל הלכה למרכיביה הבסיסיים, והעלאת תובנות חדשות שנגזרות משורשו המדויק של הדין.

התפרסם בהחמרתו בשמירת המצוות, ובשאלות הלכתיות השנויות במחלוקת הקפיד לצאת ידי כל הדעות. ישיבות בריסק והקהילות שסביבן רואות בו את רבן וממשיכות את דרכו בנקיטת חומרות הלכתיות ובשיטת לימודו. החמרתם באה לידי ביטוי, למשל, בכך שאינם אוכלים חוץ לביתם, אינם אוכלים אוכל שבושל בכלים שאינו שלהם. הם שוחטים ומכשירים את הבשר בעצמם בביתם ולא סומכים על אף אישיות תורנית, אמינה ככל שתהיה, בכל הנוגע לאוכל.

עמדותיו בשאלות ציבוריות

בירושלים

עם רבי מנחם זמבה, נראה גם בנו יוסף דוב

הרב סולובייצ'יק היה מתנגד מובהק של הציונות ומדינת ישראל. הוא לא הביע את דעתו בפומבי בעניין ההצבעה בבחירות לכנסת. פורסם בשמו שזו אינה מצווה גדולה שהרב אהרן קוטלר צריך להגיע בשבילה במיוחד מארצות הברית, ואינה עבירה גדולה שהרבי מסאטמר צריך לבוא בשבילה מארצות הברית^{[4][דרוש מקור: נא להביא מקור מדויק]}. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית, שנערכו שבועות ספורים לאחר פטירתו, פורסם בעיתונות החרדית כרוז שכתב ובו תמיכה בהצבעה בבחירות. לדברי המפרסמים הוא ביקש לפרסם את הדברים רק סמוך למועד הבחירות^[5]. חוגי נטורי קרתא והעדה החרדית, טענו שהכרוז מזויף^[6], אך אגודת ישראל הוכיחה כי הכרוז אמיתי^[7].

בשונה מהאנטי ציוניים הקיצוניים כמו הרבי מסאטמר, גילה הערכה לרבנים מסוימים שתמכו בציונות. כך למשל כתב לרב קוק ביטויים כמו "פאר הדור" וכן "ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א"^[8]. תלמידו של הרב קוק, הרב שמעון סטרליץ, אמר שלמרות שהוא ציוני, הוא (הרב מבריסק) אוהב אותו מאד כיוון שהוא יודע לענות כהלכה בכל מקום, ואם קורה שאינו יודע, אומר בפשטות שאינו יודע. על אחיינו, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה ציוני, אמר שהוא התלמיד חכם הגדול ביותר בארצות הברית. על הרב הרצוג אמר שהוא גאון וצדיק, אבל דרך הרבנות הראשית מסוכנת ועלולה להביא לטעויות ומכשלות חמורות, והוא מחויב להתנגד לה^[9]. החשיב במיוחד את הרב יעקב משה חרל"פ, ובבואו לירושלים שלח את בניו לחזות באמירת שיר השירים שלו בערב שבת. הוא ביקר את הרב חרל"פ כשחלה^[10].

נודע במלחמתו נגד "גיוס הבנות". התנגד לכל הסכם עם ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. למרות שמנהיגם של הליטאים, החזון איש, נפגש עם בן-גוריון, הרב מבריסק התנגד לכל דו-שיח עם הציונים. עם זאת שררו יחסי הערכה בינו לבין החזון איש, והרב אסר על קנאי ירושלים לפרסם מודעות נגד החזון איש בעקבות הביקור, ואף התבטא כי ייאלץ לעזוב את ירושלים אם יעשו כך^[11]. מאבק נוסף שלו שיזם הוא מחאה על חפירות קברים בטבריה.

מתלמידיו

בבריסק

• רבי יונה קרפילוב - מחבר "יונת אלם"
• רבי אריה לייב מאלין - ראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית
• רבי יחיאל מיכל פיינשטיין - ראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק, לימים חתנו וראש כולל בית יהודה בתל אביב ובני ברק
• רבי אריה פומרנצ'יק - מחבר "עמק ברכה"

בווילנה

• רבי אליהו חזן - ראש ישיבת תורה ודעת
• רבי נח שימנוביץ - ראש ישיבת כפר חסידים

בירושלים

• הרב אלעזר מנחם מן שך - ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה
• הרב משה שמואל שפירא - ראש ישיבת באר יעקב
• הרב אברהם לנדא - האדמו"ר מסטריקוב
• הרב מרדכי אליפנט - ראש ישיבת איתרי
• הרב חיים יעקב גולדוויכט - ראש ישיבת כרם ביבנה
• הרב רפאל שפירא - ראש ישיבת תפארת ישראל בחיפה
• הרב חיים אהרן טורצ'ין - ראש ישיבת "מצוינים"
• הרב חיים שלמה ליבוביץ - ראש ישיבת פוניבז'

ילדיו

• רבי יוסף דב, היה ממלא מקומו בראשות הישיבה
• ליפשע, אשת רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, היה ראש כולל בית יהודה בבני ברק
• רבי משולם דוד, ראש ישיבת בריסק בשכונת גבעת משה
• רפאל סולובייצ'יק
• רבי מאיר, היה ראש ישיבת בריסק בשכונת זיכרון משה
• רבי חיים (נפטר בהתשס"ד)^[12].
• רבקה, אשת הרב יעקב שיף, ראש כולל בריסק בשכונת זיכרון משה.

לרב סולובייצ'יק היו עוד חמישה ילדים, שנים מהם נפטרו בצעירותם ושלושה נרצחו^[13] עם אמם בשואה.

מספריו

• חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
• חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קדשים - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
• חידושי הגר"ח והגרי"ז - סטנסיל
• חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
• חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש
• ליקוטי הגרי"ז - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו
• חידושי הגרי"ז - על התורה - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע"ו (בתוך "בית הלוי על התורה")
• אגרות מרן רי"ז הלוי - שמעון יוסף מלר, תשס"ח
• ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס"ט
• רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע"ו, על סדר הנ"ך וסידור התפילה: תשע"ז

רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".

לקריאה נוספת

• שמעון יוסף מלר, עובדות והנהגות לבית בריסק ארבעה כרכים
• שמעון יוסף מלר, הרב מבריסק, סיפור חייו בארבעה כרכים

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יצחק זאב סאלאווייציק שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 89, באתר HebrewBooks
• 'סולובייציק, ר' יצחק־זאב ב"ר חיים הלוי ("ר' וולוולה")', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 73 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1271).
• מרן הגאון מבריסק זצוקללה"ה איננו, כתב העת הפרדס, שנה ל"ד, חוברת ב', חשוון תש"ך, עמ' 38-35^[14]
• שנה לפטירתו של הגאב"ד מבריסק, דברי הספד שנאמרו בישיבת טלז בקליבלנד, "הפרדס", שנה ל"ה, חוברת ב', מרחשוון תשכ"א, עמ' 40-36
• ירון זילברשטיין, היבטים חינוכיים במשנתו של רבי יצחק-זאב סולובייצ'יק, הגות בחינוך היהודי ט (תש"ע), עמ' 111–136

הערות שוליים