רבי משה סולובייצ'יק (ציריך)

משה סולובייצ'יק
רב משה סולובייצ'יק
לידה	21 בספטמבר 1914 א' בתשרי ה'תרע"ה
פטירה	19 במאי 1995 (בגיל 80) י"ט באייר ה'תשנ"ה
השתייכות	יהדות חרדית
תחומי עיסוק	גמרא, הלכה, חינוך

הרב יעקב משה מרדכי סולובייצ'יק (א' בתשרי ה'תרע"ה, 21 בספטמבר 1914 - י"ט באייר ה'תשנ"ה, 19 במאי 1995) היה ראש ישיבה בשווייץ.

ביוגרפיה

הרב סולובייצ'יק נולד במינסק שבבלארוס לאביו הרב ישראל גרשון, בנו הבכור של הרב חיים מבריסק (בזמן בריחת היהודים מבריסק ומהמחוזות הסמוכים לגבול במלחמת העולם הראשונה). בצעירותו למד בישיבת תורת חסד בבריסק אצל הרב משה סוקולובסקי (בעל "אמרי משה") ואחר כך בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ אצל הרב ברוך בער ליבוביץ'. מחמת חיי הדחקות של משפחתו, נאלץ לצעוד לקמניץ רגלית. בשנת תרצ"ח (1938), נסע לשווייץ יחד עם בן דודו אריה לייב גליקסון, בעקבות ידידו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, במטרה להימנע מגיוס לצבא הפולני. הוא לא הצליח להשיג אשרת סטודנט, לאחר שהפולנים הבינו שמטרתו של הרב שטיינמן לחמוק מגיוס. לאחר שקיבל הזמנה לשמש כר"מ בישיבת עץ חיים במונטרה, ניאותו השלטונות לאשר לו את היציאה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאר בשווייץ ולא חזר עוד לבריסק, בה נשארה משפחתו, שנכחדה בשואה. בימי המלחמה נאסר יחד עם הרב שטיינמן למשך שנה במחנה הסגר, שהקימה ממשלת שווייץ לאזרחים ופליטים זרים, ובמשך תקופה עבד במחנה עבודה.

אחרי המלחמה נסע לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בארץ התקרב מאוד לחזון איש, ועמד בקשר הדוק עם דודו הרב מבריסק, שהשתכן אז בירושלים. לאחר מכן,^{[דרוש מקור: מתי?]} חזר לשווייץ ונישא לרבקה לבית נוימן מלוגאנו. לאחר נישואיו, בעידודם של גדולי התורה, וביוזמתם ובתמיכתם של וולף רוזנגרטן מציריך והרב שלום ארלנגר מלוצרן והרב יצחק הערץ מלוצרן, הוקמה בלוגאנו ישיבה, והרב משה סולובייצ'יק הועמד בראשה. הישיבה נועדה לבחורים בני 15, כאשר תוכנית הלימודים כללה לימודי קודש בלבד. הקמת הישיבה הביאה לשינוי יסודי בגישתה של החברה החרדית בשווייץ כלפי חינוך הנוער, והחדירה לתוכו את האידיאל של ההשקעה בלימוד התורה.^{[דרוש מקור]} מספר שנים לאחר מכן עברה הישיבה לעיר לוצרן. בשנת תשכ"ב (1962) עבר הרב משה להתגורר בציריך, אך המשיך לעמוד בראשות הישיבה בלוצרן שנה נוספת, עד לבואו של הרב יצחק דב קופלמן מניו יורק, שהחליפו בתפקיד זה.

פעילותו

בהיותו בציריך, סירב הרב סולובייצ'יק לקבלת תפקיד ציבורי רשמי, אך נהג למסור שיעורים קבועים בגמרא בעיון ולמתחילים, ובספר מנחת חינוך בשתי הקהילות החרדיות. בנוסף, מסר שיעור קבוע בשבתות בשעות אחר הצהריים, בבית הכנסת אגודת אחים, שיעור זה נחשב לשיעורו המרכזי בו השתתפו עשרות משתתפים, ועסק בספר משלי, פרקי אבות וספר התהילים. חלק משיעוריו בספר התהילים יצאו לאור לאחר מותו בשפה הגרמנית.

הרב משה סולובייצ'יק התפרסם כאחד ממנהיגי היהדות החרדית באירופה. וזכה להערכתם של הסטייפלר (שהכירו מלימודו בישיבת לומז'ה יחד עם בנו הרב חיים קנייבסקי) והרבי מסאטמר ששהה איתו במחנה הסגר בשווייץ בימי המלחמה ובהמלצתו, ארגון "לב טוב", שפעל מטעם חסידות סאטמר ברחבי אירופה נהג להיוועץ תמיד ברב משה סולובייצ'יק.

ביוזמתו של הרב משה סולובייצ'יק, בשנת תשמ"ט (1989), עם התפרקות ברית המועצות, נשלחו למוסקבה, הרב אלכסנדר אייזנשטט והרב יצחק זילבר להקמת ישיבת תורת חיים במקום. בהמשך הקים הרב סולובייצ'יק בציריך ועד, במטרה לנהל ולתקצב את פעילות הישיבה.

הרב סולובייצ'יק עמל הרבה לתרץ את השגותיו של ה"חזון איש" על חידושי רבנו חיים הלוי (סבו) על הרמב"ם, ואף טען, שלא השאיר השגה אחת שאינה מתורצת ^{[דרוש מקור]}. חלק מכתביו פורסמו בכתבי-עת שונים, והיתר נשאר בידי בניו.

הרב סולובייצ'יק נפטר בי"ט באייר תשנ"ה (1995) ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

ילדיו

לרב סולובייצ'יק נולדו ארבעה בנים ובת. בהם:

• הרב ישראל (ה'תש"י - ב' בתמוז ה'תשע"ה) - נשא את בתו של הרב אלחנן צבי הערץ, חתן הרב מרדכי יעקב ברייש אב"ד קהילת אגודת אחים בציריך. כיהן כר"מ בישיבות נזר התורה בירושלים, תורת חיים במוסקבה וישיבת לוצרן בשווייץ, בנוסף עמד בראשות הכולל ועד טוב.
• הרב ברוך סולובייצ'יק - ראש ישיבת תורת זאב שבשכונת רמת שלמה בירושלים וחתנו של הרב חיים סרנא.

משפחת סולובייצ'יק